עוד לפני פרוץ עלינו הטפטוף הראשון, כבר התחילה העיתונות להתמלא בכותרות משופעות שפעות.
אם נסכם את מצבנו עד כה, אז ככה יש את השפעת העונתית, יש את זו של העופות, החזירים, ובכלל מחלות של חיות הפכו פופולאריות יותר ויותר בקרבנו בני האדם (הפרה המשוגעת..).
אם נניח לרגע את בדיחות הדעת בצד, וביחד איתה את הויכוח אם כן או לא להתחסן כנגד אותן חולירות, כדי לעבור את החורף (וגם הקיץ) בשלום כדאי שתהיה לנו מערכת חיסונית מחוזקת, שתעמוד לנו בעת צרה.
המערכת החיסונית
לפני שנבדוק את החלק הפרקטי, כדאי קודם לערוך הכרות קצרה עם המערכת.
באופן כללי למערכת החיסון שני מרכיבים:
1.הרכיב הספציפי, שגם לו שני מרכיבים:
א. מערך החיסון התאי – לכאן נכנסים "חיילי" מערכת החיסון שהם התאים הלבנים לסוגיהם.
ב. הנוגדנים
2. הרכיב הלא ספציפי – והוא כולל את כל מנגנוני הגוף שנועדו להגן עליו מפני זיהומים ומפני פגיעה בשלמותו, למשל, העור, השכבה החיצונית של מערכות העיכול, הנשימה, המין והשתן, חומצת הקיבה ועוד.
ברור כי המצב התזונתי הכללי עשוי להשפיע על שני רכיבי מערכת החיסון, כיוון שבגדול, אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים, הן ברמת כלל המסה של הגוף על כל רקמותיו ,והן ברמת המערכות התפקודיות בו.
אולם, אם נרצה להתמקד בקשר הישיר בין התזונה ובין מערכת החיסון, נראה כי השפעתה של התזונה על מערכת החיסון יכולה להיות בשלושה אופנים:
1. מידת איזון התפריט – כמות מספקת של רכיבי תזונה (חלבון, שומן, סוגי ויטמינים וכו'), ומגוון רכיבי תזונה איכותיים (זמינות רכיבי התזונה לספיגה ע"י הגוף).
2. איכות המזון – בעיקר ברמת הניקיון (רעלנים שמקורם במזון עצמו ורעלנים שמקורם בטיפול חיצוני במזון כמו הדברות סביבת הגידול וכו').
3. רכיבים מסוימים במזון שגורמים להתעוררות התגובה החיסונית (מרגישות קלה ועד לאלרגיה) – לא נדון במסגרת מאמר זה.
אז מה אנחנו יכולים לעשות, כדי שהמערכת החיסונית שלנו תתחזק?
מידת איזון התפריט
למרביתנו נשמע טריוויאלי, מעשית, אין כמעט איש שניתן לאמר כי תפריטו מאוזן.
למרות שאנו חיים בעולם המערבי ויש שפע, מבחר גדול וזמינות של מזונות סביבנו, עדיין סגנון החיים שלנו פעמים רבות מביא לכך שלא תמיד יש לנו הזמן והאפשרות הטכנית לאכול ארוחות מסודרות ומאוזנות.
יתרה מזאת, בכל פעם אנו שומעים על טרנד כזה או אחר, המקדש הורדת רכיב מזון כזה או אחר, אם בשל רגישות כביכול (או שלא כביכול) של הגוף לנוכחותו בתזונה, אם כחלק מסגנון חיים ואם כתופעה זמנית, אולם ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח.
צמחונות, טבעונות, דיאטות חלבונים (דיאטות דלות פחמימות), הפרדות למיניהם, העדפות מזון הקשורות בטעם, בנוסף, מצב כלכלי, גיל (במיוחד דגש על ילדים וקשישים), כשרות וכד', עלולים בהחלט לגרום לנו להחסיר רכיבי תזונה רבים בתפריט שלנו ולחשוף את גופינו לפגיעות תפקודיות ובכלל זה פגיעה במערכת החיסון.
למשל, קשישים לעתים צורכים פחות חלבון בתפריט שלהם מהרצוי, אם בשל מצב כלכלי ואם בשל בעיות לעיסה.
מאחר וחלבונים הם אבן הבניין של תאי הגוף, הפגיעה עלולה להיות הן ברכיב הספציפי של המערכת (התאים הלבנים והנוגדנים) והן ברכיב הלא ספציפי (תאי העור, תאי המעי וכד') ומכאן התמודדות פחות טובה של הגוף מול נגיפים ותחלואה בתדירות גבוהה יותר.
אלו שלא אוהבים ירקות ופירות או שנמנעים מהם מסיבות אחרות, עלולים להחסיר ויטמינים ומינרלים רבים בתפריטם ובהם כאלו החיוניים לתפקודה של מערכת החיסון כמו ויטמין A (חשוב לשלמות הריריות ותאי העור כמו גם לייצור נוגדנים) או ויטמין C (לו תפקיד חשוב בפעילות תקינה של חלק מהתאים הלבנים).
כדאי לציין כי גם צריכה בעודף של שני אלו עלולה לפגוע בתפקוד המערכת. לעודף כזה קשה בדרך כלל להגיע מאוכל, ולרוב זה קורה בשל שימוש בתוספי מזון.
צמחונים וטבעונים מחסירים לרוב ברזל מתפריטם. בהקשר החיסוני, הברזל חשוב בעיקר במערך החיסון התאי (חיוני לתהליכים בהם מחסלת מערכת החיסון את הגורמים המזהמים), וגם כאן, חסר בו פוגע בעמידות הגוף.
החלק השני הוא מגוון רכיבי התזונה במזון ואיכותם – כעיקרון, ככל שהמזון טרי יותר, הוא גם מכיל את התכולה הגבוהה ביותר של ויטמינים ומינרלים, יתרה מזאת, במרבית המקרים למרכיבי המזון עצמו השפעה על מידת הספיגה של רכיביו ע"י הגוף (המקרו והמיקרו נוטריאנטים, רמת החומציות, חומצות שונות וכד') .
כל עיבוד של המזון, ובכלל זה קילוף הדגנים מקליפתם (קמח לבן, אורז לבן וכו'), הכשרת הבשר והעופות ועוד, יביא לאובדן רכיבים חיוניים לתפקודנו, וככל שנתבסס יותר עליו (אוכל מוכן, נקניקים, בשרים וקציצות מעובדים, שימורים בעיקר של פירות וירקות, ועוד), עלולים להתעורר בגופנו חסרים שישפיעו גם על תפקודה של מערכת החיסון.
ניתן להרחיב עוד רבות בסעיף זה, אבל השורה התחתונה היא:
א. מודעות לצורך שלנו בסדר בתפריט ולפריטים המצויים בו
ב. גיוון, שגם הוא חשוב להבטחת קבלת מגוון רכיבי תזונה החיוניים לתפקודנו
ג. השלמות (תוספים) אם יש צורך.
תפריט מאוזן מכיל 55-60% פחמימות, 15-20% חלבונים והיתר שומנים. התבססות על דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות טריים ולא קלופים (עד כמה שאפשר), בשרים טריים והמעטה במזונות מעובדים.
איכות המזון
מזון צריך להיות מטופל בתנאי סביבה נכונים, החל מגידולו וכלה בתנאי האכילה שלו.
רבות דובר על נושא ההדברות. היה אידיאלי לחשוב שניתן לגדל את המזון להמונים ללא ריסוסים, ללא אנטיביוטיות וכו'. בפועל, הטיפול במזון השביח בסופו של דבר את איכות הייבול ואת כמות התוצרת. מצד שני נוצר מצב של שימוש מוגזם בכל אלו עד כדי סיכון הבריאות שלנו.
לפיכך, אנו נדרשים לתשומת לב גם לעניין זה. ישנם היום גידולים שמרוססים באופן מינימאלי ובכלל זה מזון אורגני, הפיקוח על כמות הריסוס והחומרים המשמשים גדל ולכן כדאי להעדיף לקנות ברשתות המוסדרות .
לגבי בעלי חיים שמגדלים אותם למאכל, עדיין הנושא שנוי במחלוקת והפתרונות גם הם.
אחסון המזון וטיפול בו חשובים לא פחות, טמפרטורה ותנאי שימור לא מתאימים עלולים בהחלט לגרום לפגוע במזון ולגרום לקלקולו. הדבר נכון לאורך כל השרשרת ובכלל זה אנו – הצרכן הסופי.
מעבר לקלקול המזון, שלרוב אנו רגישים מספיק כדי להימנע מאכילתו, החשש הגדול יותר הוא מהתפתחות מזהמים או הגעה שלהם למזון כדוגמת סלמונלה ואי קולי ואז כמובן פגיעה בזה שאוכל ממנו.
רגישות גדולה יש למוצרי החלב, מוצרי הבשר, דגים וביצים ולכן חשוב לשים לב לתאריכי תפוגה, העדפה למזון טרי, המעטה במזונות נאים (כדוגמת סושי, סטייק טרטר וכו') וחצי נאים, הגיינה אישית של המטפל במזון וגם של זה שאוכל אותו, הכלים שמטפלים במזון וכו'.
אילנית סנאנס- ב. היא דיאטנית קלינית מוסמכת, בוגרת לימודי תואר ראשון במדעי התזונה B.Sc.Nut בפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית ירושלים, הפקולטה לחקלאות.
לאילנית יש ניסיון מעל 14 שנים בטיפול בהשמנה, ספורטאים חובבים, חולי סוכרת ומחלות נלוות במסגרת שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, "כללית אישית" ובמספר מכוני ספורט.
בשנים האחרונות היא מעניקה טיפולים הן בבית הלקוח או במקום עבודתו והן בקליניקה עצמאית ב"כושר מאוזן" ברעננה, ומעבירה הרצאות וסדנאות הרזייה.
אילנית חברה בפורום דיאטני הספורט ופורום סוכרת השייכים לעמותת עתיד.
פורסם בידיעון כושר ותזונה – כושר מאוזן
