130 זני זיתים בארץ וזה עדיין לא נגמר

הזנים החדשים של זית לשמן מתאפיינים בתפוקת שמן גבוהה העומדת על 24%-25%. זני המאכל שפותחו במכון גדלים לגובה בינוני-ננסי, מה שאפשר מסיק פשוט ללא שימוש בסולמות, ולזיתים יש פרי גדול ואיכותי, חרצן הנפרד בקלות מהפרי, והתאמה כפולה לכבישה ולייצור שמן זית

בחלקת הטיפוח של מכון וולקני, שהנה היחידה בארץ עם 130 זני זיתים מהארץ ומהעולם, הצליחו מפתחי הזית של המכון, זנים שמייצרים אחוזים גבוהים יותר של שמן.

הזנים החדשים של זית לשמן מתאפיינים בתפוקת שמן גבוהה העומדת על 24%-25%. זני המאכל שפותחו במכון גדלים לגובה בינוני-ננסי, מה שאפשר מסיק פשוט ללא שימוש בסולמות, ולזיתים יש פרי גדול ואיכותי, חרצן הנפרד בקלות מהפרי, והתאמה כפולה לכבישה ולייצור שמן זית.
חלק מהזנים מתאפיינים ב"סרוגיות מתונה", כלומר לא מניבים יבול גבוה רק פעם בשנתיים כמקובל, אלא יבול הנע בסביבות הממוצע הרב שנתי בכל שנה.

ד"ר בני אבידן, חוקר במכון למדעי הצמח במרכז וולקני, מסביר: "הזית הוא עץ סירוגי, וזה אומר שאם בשנה מסוימת היבולים גבוהים, השנה שלאחר מכן תהיה לרוב שנת שפל. זה פוגע בחקלאים, גורם להם נזקים כבדים, ומייקר את המחיר לצרכן. אחדים מהזנים שפיתחנו הם בעלי סירוגיות מתונה, כלומר התנודתיות ביבול קטנה יותר. זה יאפשר לחקלאי לצמצם נזקים כלכליים, ולייצב את מחירי שמן הזית בשוק."

עד אמצע שנות השמונים, התבסס ענף הזית לשמן על שיטת גידול מסורתית, ללא השקיה ודישון מסודרים. בנוסף, המסיק היה ידני או בנקיפה (הכאה עם מקל על הענפים), עם הספקים נמוכים. במגזר היהודי גודלו בהצלחה בעיקר זני מאכל לכבישה. המגמה הייתה להגיע גם עם זני שמן להצלחות דומות, תוך יישום שיטות מודרניות של השקיה, דישון ומסיק.

ד"ר בני אבידן, מוסיף: "תכנית הטיפוח התאימה את עצמה להתפתחות האדירה בתחום שמן הזית בארץ. כיום הצרכנים הם אניני טעם, ומתחילה דרישה לשמן זית שמיוצר מזנים ספציפיים. לשם כך מאוקלמים במרכז וולקני זנים מאירופה ומארצות אחרות, שיש להם טעם מעודן יחסית לזנים המקומיים, ולצורך כך ניטעה במרכז וולקני חלקת אוסף בינלאומי של כ- 130 זנים."


הכל על ענף הזית בישראל

ענף הזית בישראל הוא הגדול ביותר מבין גידולי המטעים, ועומד על 330,000 דונם של שטח נטוע. עד היום, 75% ממטעי הזיתים מטופלים בשיטות מסורתיות. 80,000 דונם של כרמי זית גדלים תחת ממשק של השקיה ודישון, כאשר 65,000 דונם מתוכם מיועדים לשמן זית ו- 15,000 דונם למאכל.

בשנת שפע מיוצרים בישראל כ-15,000 טון שמן שנצרכים בשוק המקומי, הצריכה לשמן בישראל עומדת על כ- 25,000 טון. יצוא של שמן מישראל הינו שולי (100-150 טון) ונעשה על ידי מגדלים פרטיים, המשווקים לרוב שמני בוטיק שמיועדים בין היתר לצרכנים שומרי כשרות. 

לעומת זאת, בגלל הסכמי סחר של ישראל עם השוק האירופי, מיובאים לארץ כ-8,000 טון של שמן שמתחרים במחירי שמן ישראלי. גורמי ייצור מקומי טוענים, כמובן, שבשל בעיות של כוח אדם, רמת הפיקוח והאכיפה של החוק על איכות השמנים המיובאים אינה מספקת, ורובם נמכרים תחת מותג של שמן זית כתית, על אף שבבדיקות מדגמיות הוברר שרבים מהם הינם שמנים מזוככים או מזויפים, מה שפוגע בצרכן. וסיבה לגאווה: השמן הישראלי הנמכר עם תו תקן של אגף הזית במועצת הצמחים, נחשב ברמות איכות מהגבוהות בעולם, ומפוקח גם על המדף. 

היקף הייצור של זיתי מאכל עמד השנה על כ-17,000 טון, ובנוסף ייבאו מירדן כ-800 טון של זיתים ירוקים לכבישה. הרוב נצרך ע"י אוהב הזית הישראלי, והיצוא עומד על כ-1,000 טון.
יבוא השמן פוגע במגדל הישראלי, מה שגרם בשלוש השנים האחרונות לירידה במחיר, ואפילו לעקירה של מאות דונמים.
מגמה של עלייה במחיר שמן הזית בעולם השנה, הביאה גם לשיפור קל במחירים שחקלאי ישראל מקבלים: כ-19 ₪ לקילו.

מספר זני זית ישראליים
מעלות – מקורו בכפר מעיליה. הזן היחיד בעולם שמראה עמידות למחלת עין הטווס, הגורמת לנשירה מלאה של העלים. הזן הופץ בארץ ובעולם, וממשיך לשמש כ"הורה" לזנים חדשים בהשבחה כדי להעביר את התכונה הזו.

אסקל – העץ נוטה לגדול למעלה (ולא לצדדים). מבין זני הזית המושקים, הוא מניב את תכולות השמן הגבוהה ביותר העומדת על 25% בבית הבד- כבישה קרה.

מאספו – זן למאכל המתאפיין בפרי גדול – מעל 5 גרם, ובגלעין נפרד המתאים לכבישה ספרדית. 

ספוקה – זן למאכל המתאפיין בפרי מאורך גדול – 6-7 גרם. 

קדשון – זן למאכל, ננסי באופיו, המאפשר מסיק מכני ללא אמצעי עזר. הפרי שלו מאורך וגדול – מעל 7 גרם, ומותאם לכבישה ספרדית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר