מסעדה עם טעם – פויקה, יפו

פויקה – סיר, קדרת ברזל כבדה המשמשת לצלייה ועישון בשרים, לתבשילים שונים, ואפילו לאפיית עוגת שוקולד. כך ב"פויקה" בר בשר, מסעדה ששוכנת ביפו, ושמה נקרא על שם סיר הברזל המהווה ציר מרכזי להכנת מאכליה

פויקה – סיר, קדרת ברזל כבדה המשמשת לצלייה ועישון בשרים, לתבשילים שונים, ואפילו לאפיית עוגת שוקולד. כך ב"פויקה" בר בשר, מסעדה ששוכנת ביפו, ושמה נקרא על שם סיר הברזל המהווה ציר מרכזי להכנת מאכליה.

קרניבור שכמוני לא יוותר על ההזדמנות להתוודע לסיר הפלא ותבשיליו, וזו הייתה הזדמנות מצוינת לחוות באופן בלתי אמצעי בשרים בניחוח אפריקאי. כן, גם "פויקה" היא מסעדת בשרים בסגנון אפריקאי (היש כאן מגמה או שאני טועה? מיט אנד וויין, בלק סטיר). בפויקה העסק משתכלל לכלי העבודה המיוחד, ואפילו המציאו שיטה ייחודית לאפיית שוקולד לוהט שהפך לקינוח מיתולוגי (כך לפי הכתוב בתפריט. נגלה בהמשך).

לעזרתי התגייסו והצטרפו לביקור הפעם אנשי חבורה קטנה ומיוחדת. ארבעה גמלאים צעירים ממערך ההיי-טק הצה"לי, אניני טעם לא קטנים, שמאוד שמחו על ההזדמנות שנפלה בידם.
תפסנו את מקומותינו בחדווה, והתאקלמנו לאיטנו באווירה.
תקרה גבוהה, שולחנות גבוהים ונמוכים, תאורה עמומה עם גווני אדום ברקע, בר ענק ורחב במרכז המסעדה, מוסיקת רקע בסגנון דרום אפריקאי (קצת רועש). כל אלו משרים אווירה מיוחדת, קצת שונה מכל מסעדה. אהבנו. הרגשנו נוח ומשוחררים, ולאחר לא הרבה בירבורים התעמקנו בתפריט יחד עם המלצרית החיננית שעזרה לנו בהתלבטויות ובבחירה עד שהגענו להסכמה, וההזמנה יצאה לדרכה.

התחלנו בסדרת מנות פתיחה
לחם פויקה בתיבול גרגרי כוסברה ומלח גס, המוגש עם מטבל חציל מעושן וחמאת קאשיו (12 ₪), היה קליל, טעים ומצוין. ראוי לציון מטבל החציל שהיה בעל טעם פשוט נפלא. המוזאמביקה, שהיא מנה של שרימפס וקאלמרי ביין לבן, וניל אפריקאי ושבבי קוקוס (42 ₪) הייתה גם היא מצוינת. פירות הים היו במרקם הנכון, וטעם הרוטב הצליח להוציא קריאות התפעלות והנאה מהחבר'ה.
דווקא ה- Veggie, מנה של ירקות קלויים ומעושנים על מצע שעועית שחורה (38 ₪), הייתה אכזבה. מנה תפלה וסתמית משהו, ובהשוואה למנות הפתיחה האחרות, ניתן לוותר עליה בקלות ללא היסוס.

עברנו למנות העיקריות
כל המנות מוגשות בתוספת תפו"א מדורה ותרד בחמאה. עכשיו לעצם העניין. לבשר. האנטריקוט שלט בשולחן, טוב, החבר'ה למדו כנראה מהו נתח עסיסי כהלכה. הגברים בחבורה הזמינו אנטריקוט קלאסי 300 גר' ברוטב מנטה (88 ₪), אשר הגיע ברמת הצלייה כפי שכל אחד בדיוק הזמין (M ו- MR). מישהו בפויקה יודע את המלאכה.

למרות מיצובה כמנה ראשונה, המלאווי גולד (49 ₪), מנה של צלעות וכבד טלה צלויים עם חציל מעושן ונענע, הוזמנה ע"י אחת הגברות בחבורה כמנה עיקרית. מנה זו הוכרזה מייד כנפלאה, בעלת טעם גן עדן עם ניגודיות טעמים מהממת. עד כדי כך שררה ההתלהבות בשולחננו, עד כי תשבחותיה האפילו על האנטריקוטים המצויים בו. מה שמלמד על נתחי הבקר שהיו די ממוצעים בטעמם ועסיסיותם בהשוואה למקומות המתיימרים להוביל בתחום הבשר.

הזמנו גם פילה אדום 220 גר' שהוגש עם מח עצם ברוטב רום קפה (98 ₪). חזותית המנה נראית נפלא, אבל כגודל המראה כך גם הנפילה. העצם גדולה ויפה ככל שהייתה, הייתה בלי טיפת מח בקרבה. מילא, נתגבר. אבל השיא היה עם הפילה. כאן נשברו מוסכמות. שפילה יהיה יבש? לא כל כך לעיס, ובהכרח לא טעים בלשון המעטה?
כאן לא הבלגנו (כל כך כואב על נתח שכזה), ובעלת המנה, גם אם לא הרגישה נוח בדבר, העלתה את הסתייגויותיה בפני המלצרית. בפויקה, יש לומר לזכותם, לא מתבלבלים ולא מנסים לתת הסברים. פשוט לוקחים אחריות, מתנצלים, מוחקים מהחשבון, ומבקשים לבחור כל מנה אחרת כתחליף. כל הכבוד. כך יאה למסעדה מכובדת שהבשר חשוב בעינה ונר לרגליה. יש כנראה מי שמתווה את המדיניות כנדרש. אפשר כבר לנחש שמנת הטלה נבחרה להחליף כלאחר כבוד את הפילה. אלה מה?

נשארתי אנוכי, והחלטתי לגוון. שיהיה משהו אחר. בחרתי בטי-בון 500 גר', אך לצערי, באותו הערב הוא אזל. לבסוף בחרתי במנה מיוחדת. דליקייט, 300 גר' אנטריקוט מעושן, מושחר ביין אדום (94 ₪). רוטב הסטייק היה פשוט מצוין ושידרג את המנה בכמה רמות, וזאת למרות שהאנטריקוט עצמו היה שוב ברמת סבירות ממוצעת. מומלץ להזמין מנה זו מדיום-רייר. שילוב מנצח.

סוף סוף הקינוחים
קינחנו בשתי מנות לגיוון. שאמבה קייק, עוגת שמרים ריבת משמש ברוטב טופי ובננות (38 ₪), אשר לא היה בה משהו יוצא דופן לציון. אבל התמקדנו בעוגת שוקולד בפויקה לוהט (38 ₪), אשר נחשבת לקינוח מיתולוגי. 20 דקות – זהו זמן ההמתנה הנדרש להכנת המנה, והמתנו בקוצר רוח ובציפייה דרוכה. זה הגיע. סיר הברזל עם עוגת השוקולד הלוהטת הונחה במרכז השולחן. די מזכיר סופלה שוקולד. אבל הרבה פחות טעים… קצת התאכזבנו, לא הבנו על מה המהומה. אכן עוגה לוהטת, מחייבת משנה זהירות עם החך והלשון, הטעם בסדר, פה ושם יבש, אבל לטעמנו הסופלה הקלאסי עם כדור גלידה של וניל וקצפת, עדיף. אבל זה רק לטעמנו.

לסיכום: מקום מיוחד, נעים ומשרה אווירה ניחוחה, השירות מצוין, מקום שמכבד את עצמו, תפריט מצומצם אך איכותי, ובשר מושקע. כ- 160 ₪ לסועד כולל שתייה.


פויקה
רח'תרצה 14, יפו
טל. 03-6814622
פתוח מ- 20:00



הכותב הוא יורם קוהן, Meet the Meat – לגלות את עולם בשר הגורמה: הרצאה עם ארוחה, מתכונים, המלצות, ניוזלטר ועוד.
טל. 052-4201717
www.MeetTheMeat.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר