הפעם החלטתי לנצל סיבה למסיבה כך שחבריי למסיבה לא יוכלו להתנגד יתר על המידה: נשבור ממרחב גוש דן, ונדרים קצת למסעדת בשר ברחובות, מסעדה העונה לשם "מו ומו". שם די מחייב ומזמין למי שאוהב בשר, הייתי אומר.
כצפוי ההתנגדות הייתה חלשה. גם בשר, גם התקבצות של חברים, אך בעיקר מפגש בו שניים מהחבורה חוגגים יום הולדת, ואני בתוכם.
המסעדה ממוקמת במרכז הרחוב הראשי של רחובות, רחוב הרצל, החוצה אותה מקצה לקצה.
רגע לפני כן חשבתי לתומי שאולי טעיתי בכתובת. פשוט נעלמה מעיני. אולי בגלל החשיכה ואולי מסיבה אחרת לא מצאתי אותה, למרות שחלפנו על פניה מספר פעמים. רק כשהבטנו אל על הבנו. המסעדה שוכנת על גג של מבנה הצופה אל הרחוב הראשי, עם כניסה דווקא מרחוב צדדי.
חיש קל טיפסנו במדרגות לרחבת המסעדה, ובחרנו להתמקם בתוך מבנה המסעדה ולא במרפסת המקורה, בה הרגשנו קצת יותר חמימות.
למסעדה צמודים מעדנייה ואטליז המשרתים את הקהל הרחב, וכמובן את המסעדה עצמה. האטליז, לפי המידע שנמסר לי, פועל מזה עשרים שנים, והמסעדה עצמה נפתחה לפני מספר שנים בלבד. המסעדה עצמה משרה אוירה ביתית, לא משהו מנקר או יומרני, קירות אבן של פעם. מבנה ותיק עד כדי כך שבחלק לא קטן מתקרת המסעדה נראים היסודות הגלויים. אולי מומלץ לבעלים נגיעה של שיפוץ קל?
פתיחה
טוב, אחרי שסוף סוף נחתנו ארבעה חברים טובים, ששניים מהם חוגגים גיל מתקדם והולך בשנים, בחרנו לפתוח את הערב בבקבוק מרלו גמלא 2005 (95 ₪), ותוך השקת לחיים קיבלנו הסבר מעמיק מהמלצרית לגבי התפריט. לא הקלנו עליה, והעלינו שאלות וסוגיות למכביר בתחום הבשר. אני חייב לציין שהיא עמדה בכבוד הראוי וגילתה בקיאות וידע טוב יותר מהרבה בעלי עניין בתחום הבשר במסעדות אחרות. יפה.
מוכנים כעת, פתחנו במספר מנות ראשונות כדי להרגיע את הרעב. פטריות שלמות ברוטב שמנת ופלפל (32 ₪) הייתה מנה סבירה, הרוטב טעים, אבל לא מעבר לזה. הכבד הקצוץ עם ריבת בצל וריבת דובדבנים חמוצים (32 ₪) היה פשוט מצוין. לכבד היה מרקם רך בצורה יוצאת דופן וגם נמס מיד בפה, ובשילוב טעמי הרטבים זו הייתה מנה מלהיבה.
קיבלנו גם סלסלה של לחמניות יפות וחמות, אך לאור הרכות הבלתי מוסברת של הלחמניות במעטפת החיצונית שלהן, חשד לחימום במיקרוגל, איבדו הלה נקודות רבות בשולחן.
מנה של נקניקיות מו ומו (44 ₪) 3 נקניקיות עבות ובשרניות על מצע של נזיד שעועית הייתה מנה חריפה, נקניקיות ממולאות ודחוסות מכל טוב כנראה, שלגביהן הדעות היו חלוקות מסביב לשולחן. היה מי שאהב והיה גם מי שלא. מנה של סלט ירקות טרי (32 ₪) הייתה אכזבה קשה, ונשארה כמעט כפי שהוגשה. המרחק בין טרי לבין שהוגש היה כנראה מרחק הזמן בו הוכן הסלט והמתין במקרר עד להגשתו. כך הוא נראה, וכך גם היה טעמו.
עיקרית
למנות העיקריות בחרנו להתמקד בשני סוגים. פילה יען ברוטב יין אדום וערמונים (88 ₪), ואנטריקוט 400 גרם (108 ₪). כל המנות הוגשו בליווי צ`יפס הבית.
פילה היען העלה מחשבות רבות תוך כדי לעיסתו. דהיינו, לא ברור ולא החלטי מה קורה איתו. מצד אחד לא קשה במיוחד, אך מצד שני טעמו גם לא הפיל חללים. לרוטב היין היה גם טעם לוואי שרוף משהו. אפשר לדלג.
האנטריקוט הגיע במידת הצלייה הרצויה והמוזמנת. הוא היה רך ובעל טעם דומיננטי כמו שצריך. כאן כבר הייתה תמימות דעים. מנת בשר מעל הממוצע וראויה. דווקא הרוטב שהוגש בצד הבשר, שמנת בפלפל, שלעניות דעתי אין בו צורך כלל, היה מלוח באופן מרתיע. הייתכן והשף מאוהב? הצ`יפס שהוגש בצד המנות העיקריות, היה מורכב בעצם מרבעי תפו"א מטוגנים והיה די סתמי, חיוור וסר טעם.
לסיום הארוחה קינחנו בנוגט שוקולד ברוטב קסיס (32 ₪) שהיה ממש נגיעה תרתי משמע, וקרם פטיסייר עם פירות יער (32 ₪), שגם הוא לא בדיוק הלהיב יתר על המידה.
סיכום
ל"מו ומו" שם מחייב ומזמין. מקום בעל אווירה ביתית, ואיטליז צמוד בו אפשר גם להצטייד בבשר הביתה. והבשר שווה. למנות המוצעות יש מרחב גדול של אפשרויות, ממאכזבות ועד מצוינות. החשוב עבור אוהבי הבשר זה שהבשר באיכותו וטעמו ממוקם בצד הטוב של הצלחת. עם השאר, יש עוד מה לשפר.
כ- 170 ₪ לאדם, לא כולל יין ושירות.
מו ומו
רח' הרצל 177 רחובות
טל. 9462690 – 08
