המוציא של אבי לוי בירושלים – ביקורת קבוצתית

העובדה שחבורה רעבה גדולה שכזאת הגיעה למסעדה, אפשרה לנו לדגום את מרבית המנות העיקריות שבתפריט, אחרי מקצה של מנות פתיחה – ביניהן כרובית מטוגנת מצוינת, וחלה טרייה. הזדמנות כזאת לקבל דעות סועדים על תפריט מסעדה, אסור להחמיץ. לפיכך שוגר אימייל אל משתתפי הארוחה, שהפכו כולם למבקרי מסעדות ליום אחד

לא מכבר הגענו, חבורה של תשעה רעבים אחרי בוקר של פעילויות גיבוש בהרי יהודה, אל מסעדת המוציא של אבי לוי – זוכה העונה הראשונה של מאסטר שף, ומי שהקים (עם שותף) לא רק מסעדה זאת בפאתי שוק מחנה יהודה בסמטה בין השוק לקולנוע עדן ז"ל (לירושלמים של פעם), אלא לאחרונה פתח מסעדה נוספת – בית הכוון, במתחם תחנת הרכבת הישנה של ירושלים.

 

העובדה שחבורה רעבה גדולה שכזאת הגיעה למסעדה, אפשרה לנו לדגום את מרבית המנות העיקריות שבתפריט, אחרי מקצה של מנות פתיחה – ביניהן כרובית מטוגנת מצוינת, וחלה טרייה. הזדמנות כזאת לקבל דעות סועדים על תפריט מסעדה, אסור להחמיץ. לפיכך שוגר אימייל אל משתתפי הארוחה, שהפכו כולם למבקרי מסעדות ליום אחד. וזה מה שהם כתבו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שקד: אני הזמנתי עוף בבישול איטי. לא זוכרת איך קוראים לזה.. ולא ראיתי שמופיע בתפריט. העוף היה נהדר, רך וטעים, עם זיתים וגם תוספת תפוחי אדמה עגולים וקטנים מצוינים. מאוד נהניתי.

ענת: אכלתי ארטישוק ממולא בפרגיות עם זיתים ולימון, על מצע של אורז ואפונה ירוקה (64 ₪). ערב לחך, ממש התמוסס בפה. היה מצוין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אורן: אכלתי קציצות בולט – קציצות בקר ברוטב טעים עם כרוב ובצל (59 ₪). היה טעים. גם לדעת אורית וגם לדעתי, במנה הזו מתבקשת תוספת אורז, על מנת להפכה למשביעה ועל מנת לחוש את טעם הרוטב.

אורית: אכן הקציצות הן מנת הדגל של המוציא. חריפות ופיקנטיות. ציפוי פריך קריספי ומילוי מתפוצץ מטעם, ואכן חסר האורז.

 

על שאלתי: אז למה לא ביקשתם אורז? מה יש לכם? לא אכלתם אף פעם במסעדה?, קיבלתי תשובה ניצחת: ביקשנו בהחלט. קצת גנבנו מהשולחן, והזמנו צלחת במחיר של 15 שקל.
ואני אומר: פשוט שערורייה לא לכלול אורז במחיר המנה, כמו במסעדות אחרות, ולהוציא מהסועדים עוד כסף. כנראה לא סתם קוראים למסעדה 'המוציא'.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יניב: אכלתי את "הקציצות של אדיר" (53 ₪) ברוטב עגבניות עשיר (שווה לנסות לחקור ולהבין מי זה אדיר…). המנה מוגדרת גם על ידי המלצרית כסולידית. לי זה התאים. אם אייל שני היה צריך להגדיר זאת: "קציצות בקר עגולות המתכתבות נהדר עם מצע של אורז לבן בנגיעות של רוטב עגבניות טריות שעושה שירות נהדר הן לבשר והן לאורז. יצירה שכביכול נראית פשוטה אך מופלאה, משאירה טעם של עוד ואת הצלחת ריקה".

 

אסף: אני אכלתי צלי בשר ותפוחי אדמה בבישול פתיליה ארוך (63 ₪). היה מוצלח מאוד. הבשר רך והרוטב עשיר בטעמים. מעט חריף וטיפה כבד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני אכלתי מחבת עם מעורב ירושלמי בנוסח המוציא (69 ₪), שכלל שקדי עגל, פרגית, טחולים, שפונדרה, בצל ופלפלים על מצע אורז. פשוט מנה מעולה, הכי קשורה לשוק מחנה יהודה.

הבעיה בארוחה, עליה לא ידענו בזמן אמת, הייתה בצלחת של אביעד, המדווח: אני הזמנתי שניצל ממולא, שהיה מנת היום (המנה של אימא מרים – אמו של אבי כהן) באותו יום, ולכן לא הופיעה בתפריט. שאלתי לעצתה של המלצרית לגבי חריפות המנות. היא המליצה לי על השניצל הממולא, וציינה מפורשות שהוא לא חריף. נכון, אני רגיש לחריף, אבל אורן יעיד שהמנה הייתה חריפה מאוד אובייקטיבית. מכל מקום, יש מצב שזאת אחלה מנה, אבל לא באמת הצלחתי לעמוד על טיבה כדי לתת דעה מנומקת בסגנון יניב. מצטער.

 

יניב לא יכול שלא להרים את הכפפה והגיב: אביעד, תודה על התגובה. לצערנו לא תוכל להתאים לתוכנית מאסטר שף. נפנה את פרטייך ל"הישרדות" או "המרוץ למיליון", עם המלצה חמה לאתגר אותך ב"מבחן החריף". שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך.

 

אני שאלתי את אביעד, אם הוא לא יודע שלאחר הביס הראשון, מיד כשנוכח בחריפות המנה, היה צריך לקרוא למלצרית החביבה שלומדת לתואר שני באוניברסיטה העברית ועובדת כבר שנתיים במקום, ולבקש מנה אחרת.

 

לדעתי, ארוחה עזת טעמים שכזו לא זקוקה לקינוחים, הנקראים כאן "מימונה קטנה". לשולחן הגיעו עוגיות יו יו אלג'יראיות ממולאות שקדים (24 ₪) וסיגר אלג'יראי ממולא פיסטוק וז'אבן – מרציפן (26 ₪) ותה עם נענע.
לגבי הקינוחים היו חילוקי דעות בין אלה שנהנו לאלה שטענו "לא ממש נגעתי, אבל נראו לי שמנוניים ולא מעוררי תיאבון".

סיכום: המוציא היא מסעדה ירושלמית אותנטית, כשרה, עם אוכל טוב, מנות גדולות ושירות נעים מאוד, כולל חבישת תרבושים ע"י המלצריות כשהן מגישות לחוגגי יומולדת קינוח עם זיקוקים. קצת פחות חריף למי שרגיש, ואורז אינטגרלי עבור מנות הזקוקות לו, והכל יהיה בסדר.

 

למידע על המוציא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר