ערב עם עורכת Der Feinschmecker: לפעמים צריך לסבול בשקט

אחרי שפגש אותה בגרמניה, הגיעה עורכת דר פיינשמקר לביקור בישראל עם המשלחת של היקבים התאומים מגרמניה. אלון גונן הציע לה לבוא איתי בערב הפנוי שלה למסעדות שאהוא הכי אוהב בתל אביב, על מנת להכיר לה את המטבח הישראלי. והנה הם זוגות זוגות: פופינה ויקב קסטל, פרונטו ויקב ספרה, אואזיס ויקב טוליפ, המזללה ויקב בנימינה

באמצע חודש מרץ השנה סיקרתי את תערוכת פרווין (ProWein) בדיסלדורף.תוך כדי מסיבת העיתונאים של הדוכן הישראלי, הכירו לי את "האישה הכי חשובה בגרמניה מבחינה קולינרית", ככה לחשו על אוזני. על פייה יישק דבר, והיא זו שתעלה או תוריד מסעדות במחי קולמוס: מדליין יאקיטס (Madeleine Jakits), העורכת הראשית של המגזין היוקרתי – הפיינשמקרDer) Feinschmecker) .
לחצנו ידיים, וכשהפה שלה מלא בחציל על האש עם גבינת הרוקפור של יעקבס שהגשתי במסיבת העיתונאים, אמרה לי 'כשאגיע לישראל אני רוצה לפגוש אותך.' חייכתי ונתתי לה כרטיס ביקור, וכמובן שאמרתי לעצמי 'נו, היא בטח אומרת את זה לכולם'.

ההפתעה הייתה גדולה כאשר היא הגיעה לביקור בישראל עם המשלחת של היקבים התאומים מגרמניה, והיה לי העונג לפגוש אותה שוב. הצעתי לבוא איתי בערב הפנוי שלה למסעדות שאני הכי אוהב בתל אביב, על מנת להכיר לה את המטבח הישראלי.
לא היה צריך לשכנע אותה הרבה, והיא אמרה "אתה על האוכל, ואני מביאה את היינות הישראלים שאני אוהבת". 'את אישה כלבבי', אמרתי לה.

היה לי ברור שאני צריך להפגיש אותה עם כמה שיותר סגנונות וטעמים, ולכן ההחלטה הייתה לבחור ארבע מסעדות, ובכל מסעדה לטעום שלוש מנות עם יין אחד. איך כתבתי בכותרת: לפעמים צריך לסבול בשקט. טלפון לצלם המוכשר איל גוטמן, שמתמחה בצילומי קולינריה, ובשמונה בערב של יום חמישי אספתי אותה מהמלון ויצאנו לדרך.

מסעדה ראשונה: פופינה, שף אוראל קמחי
המסעדה ממוקמת בנווה צדק, רחוב אחד העם 3, בבניין מדהים עם חדר יין מהיפים שקיימים. המסעדה מוגדרת כמודרנית, והמטבח פתוח.
ישבנו על הבר, מדלן שלפה מהצידנית שהבאנו את היין הראשון שנבחר: הרוזה החדש של יקב קסטל – רוזה בעל צבע סלמון, עם מתיקות עדינה עדינה וחמיצות מעודנת. מדלן שלחה כוס יין לשף, שיתאים ליין הזה את המנות.
מנה ראשונה: שתי לחמניות באו מאודות, שעל הראשונה היה כבד אווז ועל השנייה קציצת שרימפס עם איולי יוזו.
מנה מופלאה, עוצרת נשימה, השילוב עם היין היה מושלם, עם התפוצצות טעמי שומן האווז.
מנה שנייה: טרטר בקר עם פורצ'יני, ערמונים, טוויל פרמג'אן ואספרגוסים.
מדובר בצלחת מושלמת מבחינת ציורית, והטעמים בפה מושלמים גם הם.
מנה שלישית: פילה בקר עם רביולי. התמונה מדברת בעד עצמה; כל מילה מיותרת. גמענו את הטיפות האחרונות מיין סוביניון בלאן שאנשי פופינה מזגו לנו בנוסף לרוזה של קסטל, והמשכנו למסעדה הבאה: פרונטו.

 

 

מסעדה שנייה: פרונטו, שף דיוויד פרנקל
פרנקל הביא לפרונטו חוויה של מסורת איטלקית קלאסית, המשלבת אקלים ים תיכוני. המסעדה ממוקמת ברחוב הרצל 4 פינת אחד העם, מספר מטרים מפופינה.
מנה ראשונה: קרפצ'ו שרימפס קריסטל נא, עם שאלוט, צ'ילי ואורגנו. לצד המנה חלצנו את הפקק מהסוביניון בלאן של יקב ספרה, עליו חתום כיינן דורון רב הון.
נסו לעצום את העיניים ולדמיין שרימפסים טריים עם שמן זית משובח וצ'ילי חריף, לצד ריחות הדשא הקצוץ ועוצמת האשכולית, ואתם בגן עדן; מצטער, בעצם מדליין, גוטמן ואני היינו בגן עדן. מנה פשוטה וגאונית.
מנה שנייה: אניילוטי גורגונזולה, עם קרם וישיסואז, קרמבל פרושוטו ושמן פיסטוק. מנה לכאורה פשוטה, אבל עם כל כך הרבה טעמים מתפוצצים בפה. קרמבל הפרושוטו פשוט גאוני.
מנה שלישית:
סשימי טונה בלו פין, עם פלפלים אדומים, צ'ילי וכוסברה. מנה נקייה עם טעמים מדויקים. הסוביניון בלאן של ספרה פשוט מושלם איתה. זזנו למסעדת אואזיס.

 

מסעדה שלישית: אואזיס רימה אולברה
המסעדה ממוקמת ברחוב מונטיפיורי 17. דבר לא מסגיר מבחוץ מה מצפה לכם בפנים. כשנכנסים מרגישים כאילו נכנסים לעולם אחר.
"המטבח שלי", אומרת רימה, "מבוסס על 30 שנות ניסיון במיטב המסעדות בקליפורניה ובעולם. אני נותנת לחומרים להתבטא בעצמם, לספר לי למה הם היו רוצים להפוך. בצורה זו אני מכבדת אותם, ונותנת להם לבלוט במושלמות הטבעית שלהם".
התפריט קטן יחסית, ומשתנה על בסיס יומיומי. המנות משקפות אך ורק חומרים יוצאי דופן. ודרך אגב אין לחם במסעדה, ולא יהיה, אז אל תבקשו.
מנה ראשונה: קרפצ'ו תמנונים. מדובר בים של טעמים מדהימים וצלחת יפהפייה. היין שבחרנו היה ווייט טוליפ. הרכב זנים: 70% גוורצטרמינר, 30% סוביניון בלאן. שילב טוב של פרי הדר ומעט ליצ'י טרופי, שמתאים למנה המעט מעושנת של התמנון כמו כפפה ליד
מנה שנייה: דניס וייטנאמי, עם סלט אטריות שעועית ופלחי אשכולית. מדובר במנה מרגשת ומרעננת.
מנה שלישית
: טאקו פרגית ברוטב אצ'יוטה. קצת שמנת חמוצה, קצת חלפיניו מוחמצים וליים. טעים.
ומהטעים של רימה, אנחנו צועדים מבושמים קלות למסעדת המזללה של מאיר אדוני.


מסעדה רביעית: המזללה, שף בפועל אסף שטרן
המסעדה נמצאת ברחוב נחלת בנימין 57, באותו מבנה עם כתית של שף מאיר אדוני.
התפריט מורכב ממנות שמחוברות למסורות הבישול הביתיות, וגם משלבות טעמים מרחבי העולם וטכניקות עדכניות. את החוויה משלים בר גדול שמציע תפריט לא שגרתי של קוקטיילים, יחד עם מבחר מתומצת של יינות איכותיים.
גילוי נאות: אני מעריץ את מאיר אדוני, אני אוהב אותו ואנחנו חברים. גילוי נאות שני: אסף שטרן מרגש אותי בכל פעם שאני יושב לאכול במזללה, וזה קורה הרבה. מדובר באיש עם נשמה מדהימה, שאם לא היה קיר זכוכית שמגן עלי במטבח הפתוח הייתי מחבק אותו אחרי כל מנה שאכלנו. אסף, אתה מדהים.
מה אכלנו: האמת שאני אתן לתמונות של איל גוטמן לדבר, כי באמת כל מילה מיותרת.
שתינו את הרוסאן של יקב בנימינה, שהעניקו לו שישה חודשי עץ ומעט ויונייה ומעט מרסאן, ובום – התקבל יין עוצמתי ושונה.
לכל מי שכבר קצת נמאס לו משרדונה או מסוביניון בלאן, היין הזה יעניק חוויה אחרת. המון פרי הדר והמון משמש, עם מעט טעמי עץ שמעניקים טעמים מורכבים ובשלים. יין מוצלח.

לסיכום:

מדליין יאקיטס – העורכת הראשית של הפיינשמייקר (בתמונה עם דיוויד פרנקל ואלון גונן). זו אישה שאכלה כבר במסעדות הטובות בעולם.
היו לנו הרבה רגעים של שתיקה כשאכלנו את המנות שהגישו לנו, כי היא פשוט הייתה המומה.
הביקור במסעדות וההיכרות שלה עם השפים, גילו בפניה, כפי שהיא אמרה, את ישראל כמעצמה קולינרית.
אם היה מגיע חייזר, והיו לנו שלוש שעות להכיר לו מה זה אוכל טוב, היא הייתה חוזרת ללא ספק לאותן מסעדות בדיוק בהן היא ביקרה איתי.

אוראל קמחי מפופינה – תתאהבו באוכל שלו ותתאהבו בו באופן מידי.

דיוויד פרנקל מפרונטו – הבעיה עם אוכל איטלקי זה שחמישה או שישה ימים אחר כך אתה שוב רעב; אמר את זה ג'ורג' מילר, שחקן קולנוע יליד אוסטרליה, שידע על מה הוא מדבר. פרנקל הוא שף מדהים, והיה לי עונג להכירו.

רימה אולברה מאואזיס – אנרגיות מטורפות יש במסעדה הזו שלה. אוכל מהפנט של שפית מדהימה.

אסף שטרן מהמזללה – ניפגש בקרוב מן הסתם.

אייל גוטמן – צלם מוכשר, שהתמונות שלו מדברות בעד עצמן. תודה על ערב קסום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר