הגענו אל מתחם התחנה בנווה צדק כדי לאכול ב-Cameo (קמאו), בדיוק בשיאו
של פסטיבל הבירות שנערך שם באותם ימים. נדרשו כמה דקות למצוא בין שלל חובבי ושיכורי הבירה את המסעדה שנפתחה לפני מספר חודשים. הצפיפות וההמולה בחוץ היו בשיאם, אך האווירה בתוך המסעדה הייתה שונה לחלוטין.
עיצוב הפנים כאן מתבסס על תקופת הרוקוקו, עם הרבה בדי קטיפה המחפים את הקירות, תמונות מרשימות שחלקן תלויות מהתקרה, וחלוקה חכמה של החלל הגדול להרבה פינות ישיבה אינטימיות, שהיה הדבר הראשון באותו ערב שהוציא מאיתנו WOW. ללא ספק, חוויה אחרת שמנתקת לחלוטין מהסביבה המידית.
אחר כך הגיע התפריט, עליו חתום השף אריק ווקיל (ננה בר). בכל הקשור לסוג
י המנות, לא מצאנו כאן המשך ל- WOW הראשוני. כלומר, מנות שאמורות לספק את מרבית הקהל מבלי לאתגר אותו בחידושים ובניסויים קולינריים. יש כאן מנות כמו המבורגר, אנטריקוט או פילה בקר, סלט בוראטה, פיצות כמובן, סלט פפאיה; כמענה לכל טרנד קולינרי אפשרי. הוואו היחיד שגרר מאתנו התפריט היה רמת המחירים, כפי שתראו בהמשך.
התחלנו עם סלט פפאיה שכלל פפאיה טרייה, גזר, כרוב, בוטנים, נענע וכוסברה (64 שקלים). הסלט טעים בזכות החריפות שלו והטריות של הרכיבים, אך זו מנה בינונית בגודלה, והמחיר שלה גבוה.
סלט הקראנצ'ים הפתיע בגודל שלו – בערך כפול מסלט הפפאיה. המחיר, משום מה נמוך יותר, גם אם עדיין אינו מהזולים (58 שקלים). שלושה סוגי חסה – אייסברג, אנדיב ורומית, עם גבינת טלג'יו, פקאן מסוכר ושמפניית תותים. לא כולם יבינו שמדובר בסלט מתוק למדי, גם בזכות החמוציות שהוכנסו אליו אך לא מצוינות בתפריט. הרכיבים טריים והרוטב טעים, גם אם בכמות גדולה מדי לטעמנו. אנחנו מעדיפים את הסלט שלנו פחות מתוק, אך לא הופתענו לגלות שזו אחת המנות המבוקשות ביותר. בישראל אוהבים אוכל מתוק.
הפיצה הקלאסית (68 שקלים) כוללת בצק דק, הרבה גבינה טובה, אך מעט מדי רוטב עגבניות לטעמנו. לעומתה, מנת כבדי העוף מצוינת (74 שקלים). הופתענו אמנם מנוכחות התאנים, אך יחד עם פטריות וכבד שהוכן בדיוק במידה הנכונה, כך שתוכו אדמדם ונימוח, זו מנה טעימה מאוד. גם פירה תפוחי האדמה השתלב טוב עם כל זה.
אותה טכניקה טובה בהכנת הבשר התגלתה גם במנת פילה הבקר (148
שקלים). נתח מיושן היטב, שנצלה במידה שביקשנו. גראטן תפוח אדמה, בטטה וסלק היווה אכזבה – שכבה דקה של גראטן מתחת לנתח הבשר, שלא מכבדת את המחיר הגבוה, גם אם הגראטן טעים.
המנה הטובה ביותר בארוחה הייתה לטעמנו עוגת הגבינה שהזמנו לקינוח (42 שקלים). עוגה אפויה, מוצקה ועשירה בטעמים, עם קרם פרש ודובדבני אמרנה מעל. החמיצות של הדובדבנים מאזנת את המתיקות של העוגה, והכל ביחד הוא מעדן.
בסופו של דבר, קמאו מתחילה נכון. העיצוב הייחודי יוצר אווירה שמעטים המקומות המציעים אותה, ואין זה פלא שהיא התמלאה בסועדים במהלך הערב. אך גם אם אין רצון להציע בשורה קולינרית – ובינינו, לא כל מקום צריך לעשות את זה; המנות צריכות לעבור ליטוש. או לפחות הורדת מחירים.
Cameo
מתחם התחנה תל אביב
טל. 03-5589855
ב'-שבת 19:00-אחרון הלקוחות
צילום דן לב
