יום העצמאות נחשב לחג של בשרים, חומוס/טחינה, וכמובן בירה. אבל לבירה נדבקו כמה מיתוסים ובדיות שכדאי להפריך או לאשר, לפני בוא החג.
ריכזתי כאן 10 מיתוסים או נושאים שכדאי לדעת את האמת עליהם לפני שרוכשים ושותים בירה.
בירה משמינה
בירה היא מוצר טבעי ללא סוכר ובאחוז אלכוהול נמוך (בדרך כל כ-5%), ולכן יש בה הרבה פחות קלוריות מאשר ביין או בלימונדה. אבל בירה, כמו כל אלכוהול – מעוררת תיאבון. צ'יפס או בוטנים ליד הבירה הם הגורמים להשמנה.
בירה מהחבית טעימה יותר מבירה מבקבוק או מפחית
כל מותגי הבירה מיוצרים בדרך אחת, ומשווקים באריזות שונות. ההבדל הוא באופן המזיגה ובמידת ההקפדה על הגשה נכונה של הבירה, מבחינת טמפרטורת המשקה, סוג וצורת הכוס, טמפרטורת הכוס. כמו כן, בירה מחבית טרייה יותר ומאוחסנת בתנאים אופטימליים, בעוד בקבוק בירה נמכר גם אחרי חצי שנה ויותר בהם הוא עומד על מדף חנות ממוזגת, במקרה הטוב.
בירה כהה = בירה חזקה 
ההבדל בין בירה כהה לבהירה הוא סוג הלתת שמשתמשים בו. לתת קלוי יותר נותן בירה כהה. לתת לא קלוי נותן בירה בהירה-זהובה. בירות כהות מאופיינות בארומה קלויה או אפר, עשן; תכונה שלא קיימת בבירה בהירה. הבירה הכהה הנמכרת ביותר היא גינס, ובה רק 4.2% אלכוהול.
בירה קרה טעימה יותר
בעבר היו טענות שהאנגלים שותים בירה חמה ולא טעימה. אכן, האנגלים שותים, או יותר נכון שתו, בירות אייל – בירה שתוססת בטמפרטורה גבוה יחסית ללאגר, וגם שותים אותה והיא טעימה יותר ב- 12-15 מעלות ולא 7-9מעלות צלזיוס כמו הלאגר.
ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, כך קשה יותר להרגיש את הטעם והארומה, ובירה קפואה – פשוט חסרת טעם. בירה קרה יכולה להרוות את הצמא שלכם ולהמריץ, אבל זה אבסורדי לשתות אותה כדי לחוות את הטעם.
הייניקן משווקת בירה בחבית "אקסטרה קולד" ובה הבירה נמזגת לכוס קפואה מעמוד מזיגה קפוא ובטמפרטורה הקרובה ל-0 מעלות. הבירה לא זוכה להצלחה רבה, אולם אחד היתרונות שלה הוא שאפשר לשתות אותה לאט לאורך זמן ביום חם, ותוך כשעה מגיעים לטמפרטורה נעימה. הטמפרטורה בה ניתן להרגיש את טעם הבירה במיטבו, היא 8-14 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה כזו, כל טעמיה ייפתחו ויורגשו.
אסור לשים בירה חמה במקפיא 
אכן כן. בירה רגילה עשויה לטמפרטורה של 7 עד 15 מעלות (ראה סעיף קודם), כי בשל ירידה חדה בטמפרטורה היא תשנה את טעמה באופן בלתי הפיך, וכשהבירה תופשר התוצר יהיה אחר, ולא אותה בירה שהוקפאה.
בירה טרייה אמיתית טובה לשלושה ימים בלבד
התשובה מורכבת. בימים עברו ייצור בירה לא היה סטרילי, ואכן בירה הייתה מיוצרת עבור אזור קטן סביב המבשלה, ולצריכה תוך ימים אחדים ממילוי החבית לשיווק. כיום, גם בירה בחבית היא לרוב מפוסטרת, ועל כן אורך החיים שלה ארוך, ויכול להגיע לחודשים. אולם מרגע פתיחת החבית, יש לצרוך הבירה תוך יומיים-שלושה, כי הבירה מאבדת מהחיוניות והגיזוז, והופכת לבירה "מתה" או שטוחה, ללא גיזוז אופייני כל כך לבירה.
יותר כשות = יותר אלכוהול
לא ולא. לכשות אין קשר לכמות האלכוהול. כשות הוא צמח, המכיל חומצות אלפא, ובנוסף להענקת המרירות לבירה, משמש גם כחומר משמר טבעי לבירה .במהלך מאות השנים האחרונות גודלו סוגים שונים של כשות, והם מעשירים מאוד את הטעמים של סוגים שונים של בירה. לכל מותג בירה יש זן הכשות וכמות הכשות המתאימה. האלכוהול הוא תוצר של השמרים המעכלים את סוכרי הלתת, ופולטים אלכוהול וגז CO2.
כשות מכיל הורמונים נשיים
נכון ולא נכון. אמנם צמח הכשות מכיל Phytoestrogens, אבל הוא לא הצמח היחידי. גם סויה, צנוניות, פטרוזיליה וצמחים נוספים כילים פיטואסטרוגן. בשר בעלי חיים צמחוניים (להבדיל מטורפים) מכיל גם הוא פיטואסטרוגן . האם מישהו שקל בשל כך להפסיק לאכול בקר? או לאכול סויה?
הסיבה היא שפיטואסטרוגן של צמחים והורמון פיטואסטרוגן בבני האדם – הם דברים שונים לגמרי, כלומר פיטואסטרוגן צמחי שנמצא גם בבירה, לא יכול להשפיע בצורה כלשהי על בני האדם.
בירה חזקה היא בירה עם תוספת כוהל
בירה מכילה דגנים מולתתים, כשות, שמרים, ובעיקר מים. בתהליך הייצור של בירה קיימת תסיסה טבעית, בה שמרי בירה מפרקים סוכרים ופולטים דו-תחמוצת הפחמן (גז) ואלכוהול. כל סוג שמרים מגיע לאחוז אלכוהול שונה, ולכל סוג בירה יש השמרים המיוחדים שלה. יש בירות להן מוספים תבלינים להעשרת הארומות והטעם.
חוק הטוהר של הבירה מחייב שבירה יכולה להיות מבושלת רק מלתת, כשות ומים
Reinheitsgebot הוא חוק הטוהר של הבירה שנכתב בבוואריה, גרמניה, כבר בשנת 1516.
באותה תקופה, ימי הביניים החשוכים של אירופה, רק עשירים יכלו להרשות לעצמם לבשל בירה מחיטה, וזאת על חשבון תזונת פשוטי העם. על מנת להתמודד עם התמרמרות ההמון, חוקק דוכס בוואריה חוק, אשר קבע שאת הבירה מותר לבשל רק ממים, שעורה וכשות. מאז התגלה שמרכיב נוסף מרכזי בבישול הבירה הם שמרים, וכיום מעטות הבירות המקיימות כללי ה- Reinheitsgebot.
