בית פתוח" עם "תותחים" של בלנד ישראלי על ציר הזמן

ביום שישי האחרון התקיימה בבית "איש הענבים" חגיגה אמיתית לחובבי היין הישראלי, וכיאות לאירוע מכובד שכזה נשלחו מטובי היקבים יינות בולטים במיוחד, מבוססי בלנדים, כאשר חלק מיינות אלה כבר מזמן הפכו למושג של איכות ולמותג היקב שהם באים ממנו. 

שעה קלה מרגע תחילת האירוע כבר המה הבית בעשרות חובבי יין, כשלשמחת רבים, גם המין הנשי לא נעדר הפעם; אלא הפגין נוכחות מרשימהובהחלט רצויה ולטובה.

ההזמנה לאירוע באתר הבית של "איש הענבים" ובדיוור הישיר לחברי המועדון, הייתה לא פחות ממפתה. היא הציעה לטעימה את מיטב הבלנדים שנעשו בארץ בשנים 2000-2007; בין אם קברנה-מרלו, קברנה-שירז, או בלנדים המורכבים לפעמים מ- 4-5 זנים שונים, שתמיד מייצגים טביעת אצבע של טרואר ויינן.

ראוי לציין שיתרונה של טעימה שכזו על ציר הזמן, הנו בכך שהיא מאפשרת למשתתף לטעום אותו יין משנות בציר עוקבות, ולחפש בטעימה את האבולוציה של היין, טעמיו, השתבחותו, התיישנותו, ויכולתו להפגין "אורך נשימה" בפוטנציאל ההתבגרות.

מעניין היה גם מגוון היקבים; מיקבי הבוטיק הקטנים כמו יקב שילה, שרק בימים אלו החל "קורץ" לשוק הישראלי, ועד לענק מיקבי רמת הגולן עם יין הדגל שלו קצרין 2004, שרק לאחרונה הושק ולרבים זו הפעם הראשונה שהם נחשפים אליו.
על מפת הארץ משילה ועד לרמת הגולן הדרך ארוכה ומפותלת, כשאתה חוצה את מדינת ישראל על כרמיה, הבדלי קרקעותיה ותנאי הטמפרטורה והאקלים שלה, ובמילים אחרות "טרואר". לכך מצטרפים עבודת היינן, ואיכות היקב ויינותיו.

הייתי בשבוע שעבר בכמה וכמה טעימות יין, ולפיכך ההשוואה שזומנה בבית איש הענבים הייתה מעניינת עד מאוד.
טעמתי רק בסוף השבוע את האניגמה 2007 של מרגלית. האניגמה 2006 בטעימה היום זימנה יופי של טעימת השוואה, בצעד האלגנטי-אירופאי שעשו אנשי מרגלית בבצירים השונים.

היראון של יקב הרי גליל הוא יין שחביב על רבים מאוהבי היין. זהו יין עם תג מחיר של מתחת ל- 100 שקל, שנותן תמיד תמורה של יין הרבה יותר יקר. המנטוליות כמו של משחת שיניים שמופיעה ביין היא טובה, ולעתים מזכירה לי כי אני עדיין מחזיק במקרר היין בבית יינות מתיישנים של יראון משנים קודמות לשנות הטעימה של היום, ומדגדג לי לפתוח אותם ולראות מה עשו להם השנים.

טעמתי את הקצרין 2003 מול הקצרין 2004 אותו טעמתי במסעדה ממש בימים אלה לצד ארוחת שף. ה- 2003 במיטבו. פירותיות אלגנטית ועדינה, סיגליות ונגיעות מנטה, שוקולד חלב, ציפורן, פלפל לבן, אוכמניות, דובדבן ופטל שחור. תענוג של ממש.

לטעמי האישי, את ההצגה גנב מכולם  הגרנד וין 2002 של יקב קסטל. יופי של אף. איזה יין תענוג. נגיעות של ריחות ברט, אבל בכיוון הנעים, הבוגר והאלגנטי. באף ובפה בליל של פטל שחור ופלפל לבן ונגיעות ציפורן, שוקולד מריר ואקליפטוס.
היין נמצא עתה בשיאו, ובתנאי התאורה אצל איש הענבים זיהיתי כי צבעו כבר מקבל את גווני החום הראשונים. האמת שלא בדקתי האם מדובר בגרנד וין הכשר של אותה שנה ביקב, או הלא כשר, אבל כך או כך זה היין שאהבתי יותר מכל.

המערה 2005 קצת אכזב אותי בהיבט של פוטנציאל ההתבגרות העתידית. היין עכשווי ושתי עתה. בהחלט יין טוב, אבל לא כזה שמבטיח גדולות אפילו לא שנה אחת קדימה.

יער יתיר 2004 היה נפלא. הוא הביא עמו ארומות של פירות יער שחורים ושזיף בשל, אגוז מוסקט, רמז לשוקולד ולקפה ופרי מתובל, לצד חמיצות מאזנת. ה- 2005 היה יותר ירקרק, מעט יותר מתובל, עם טאנינים איתנים, אבל עם עדינות ורכות. באף פרי סגול וכהה, בהחלט אלגנטי ומרשים, ועם יופי של פוטנציאל "להזדקן" בכבוד.

כמו תמיד אצל איש הענבים, הכיבוד שהוגש לצד היינות היה עשיר, צבעוני, מזמין ומגרה חך: גבינות שמנות, ירקות טריים חתוכים, שמן זית, מלח ים גס, מים מינרלים ולחם טרי – הכול בשפע וברוחב יד.

ניצלתי את ההזדמנות לחטוף שיחה קצרה עם "איש הענבים" חיים גן, והעליתי בפניו כמה "קושיות", כראוי לימים אלה שלפני פסח:
אני שומע מכמה חובבי יין שאוהבים להגיע לאיש הענבים, כי שעדיף לטעום יין באיש הענבים דווקא בתקופות מסוימות בשנה בהן מזג האוויר נעים כמו עכשיו, בין החורף לאביב, ולא חם ומעיק כבקיץ. זאת מפני שלא נעים לשתות יין באיש הענבים כשחם בחוץ, בגלל בעיות של מיזוג אוויר וצפיפות. מה תאמר להם? ובאותה נשימה: האם אתה נערך לקראת הקיץ כחלק מהפקת לקחים או מניסיונך אתה באירועי טעימה בקיץ?

תשובתו של חיים גן: "אני מסכים בכל פה עם הקביעה שבישראל יש הבדלי טמפרטורות בין החורף והקיץ. אני בהחלט יכול גם להסכים שהטמפרטורה הנכונה לשתות יינות אדומים, במיוחד כבדים ורציניים, מתאימה יותר בחורף.
לגבי היתרונות והחסרונות של בית "איש הענבים", מדובר בבניין מאוד מאוד עתיק של יפו הישנה, עם קירות מאוד עבים. עם כל ההשקעה שעשינו ברכישת ארבעה מזגנים חדשים בסוף הקיץ שעבר, אנו מתכוננים עכשיו לקיץ שיבוא.
אני מספיק שלם עם עצמי לומר שהלוואי ויבואו כל הזמן 200 אנשים, ואנחנו נצליח להתמודד עם המיזוג והאוורור. הזמנו יועץ אוורור, אנחנו בוחנים את העובדה שהדלת הראשית בכניסה גורמת מצד אחד לחום להיכנס, ומצד שני גורמת למיזוג להתנדף החוצה.

לאירוע של הטעימה היום הצעתי לאחדים  מחובבי היין להיפגש באיש הענבים. אחד מהם השיב לי: "אני מתלבט, ואני מעריך שיהיה צפוף ויהיה קשה ליינות להתבטא" מה דעתך על כך?

"אני לא מכיר את מי שאמר לך דברים אלו. אבל מי שחובב ומכיר יין, ומבקר בתערוכות יין בינלאומיות או מקומיות כמו וינאקספו, סומלייה, וינאיטלי ואחרות; האמן לי ששם הרבה יותר צפוף בפיקים של זמנים מסוימים. אני בפירוש לא מבין את הקשר בין צפיפות של קהל לבין "התבטאותו של היין".
יין הוא יין. תטעם אותו בלילה במיטה או ליד השולחן במסעדה – אתה טועם יין. לגבי האירוע של היום, בית פתוח בלנד ישראלי על ציר הזמן, איני חושב שיהיה צפוף מדי והלוואי ואתבדה. ומאידך, כפי שניתן לראות וגם להתרשם מקרוב, הרשימה בהחלט "סקסית", אפילו מאוד. בכל זאת מוטעמים כאן הבלנדים הטובים בישראל של היין האדום לסוגיו.
אנחנו כן קשובים לכושר התפוסה של המקום, ולפיכך אנחנו מגדירים מראש את כמות האנשים, שהיא נגזרת של כמה דברים. הראשון הוא כמות היינות שאנחנו מטעימים, מה ההיצע שאנחנו מביאים לטעימה, וכן הגבלה על שעות האירוע – והכול על מנת לאפשר לנו את השליטה לתת לחובבי היין מקסימום הנאה ומיצוי מלא עד כמה שניתן מהטעימה והאירוע כולו.
מניסיוננו במסורת "הבתים הפתוחים", ישנם אירועים שבאופן טבעי מושכים אליהם הרבה יותר קהל, כמו טעימת היינות הישראלים, טעימת יום העצמאות, וגם טעימת הבלנדים הישראלים המתקיימת היום.
אני יודע שישנם שני סוגים של קהל שמגיעים לכאן. ישנם אלו שבאים בכדי להכיר אנשים כמותם שאוהבים את עולם היין; וישנם כאלו שבאים מוקדם מהאחרים, רוצים לעשות את הטעימה בשלווה ובשקט, ועם הרבה פחות דוחק וצפיפות, ולהספיק כמה שיותר בטרם המקום מתחיל להתמלא.
אנחנו בהחלט ערוכים לקלוט קהל רב, יכולים להפעיל את הקומה התחתונה והעליונה כאחד, ואם צריך אז גם את כל הבניין".

שמעתי יותר מפעם אחת טרוניות של אנשים, שלדעתם בטעימות של יינות תוצרת חוץ אצלך היינות תמיד יהיו במיטבם, ואילו ביינות ישראלים לא פעם היינות היו שלא במיטבם, או שמתנהגים או נטעמו אחרת במקום ובזמן אחר. מה תגיד על כך?

"אני חייב לומר שזה הזוי לחלוטין. מעולם לא שמעתי תלונות כאלה. זה מאוד מפתיע אותי.היינות בטעימות, קל וחומר הישראלים, מגיעים אלי ישירות מהיקבים. תנאי האחסון שלנו מקצועיים ומתאימים לשמירה וליישון יין בתנאים אופטימליים". 

רשימת היינות בטעימה:
רייטון 2005, אמפורה
רייטון 2004, אמפורה
רייטון 2003, אמפורה
קצרין 2004, רמה"ג
קצרין 2003, רמה"ג
קברנה-מרלו דואט 2006, רמות נפתלי
פסיפס 2006, שילה
מרלו שירז שור 2006, שילה
ספיישל רזרב 2005, רקנטי
ספיישל רזרב 2004, רקנטי
נווה 2006, בשן
מריטז' 2007, טפרברג
מצודה 2006, צובה
מסחה 2005, תבור
מסחה 2003, תבור
מדוקברנה 2005, וילה וילהלמה
מדוקברנה 2004, וילה וילהלמה
לימיטד אדישן 2005, כרמל
לימיטד אדישן 2004, כרמל
לה פטיט סירה 2005, בן חיים
לה פטיט סירה 2004, בן חיים
יראון 2005, הרי גליל
יראון 2003, הרי גליל
יראון 2002, הרי גליל
מרלו שירז קברנה 2005, יתיר
מרלו שירז קברנה 2004, יתיר
יער יתיר 2005, יתיר
יער יתיר 2004, יתיר
המערה 2005, בנימינה
המערה 2004, בנימינה
גרנד וין 2002, קסטל
אניגמה 2007, מרגלית
אניגמה 2006, מרגלית

איש הענבים
רח' מזל שור 9 יפו העתיקה 
טל. 03-5180533 
[email protected]

צילומים: דני רובין