יקב גתות – היין מאחד את המשפחה

ביריד היקבים הביתיים  שהתקיים לא מכבר ביקב שורק במושב טל שחר, ניגשו אלינו מספר אנשים ואמרו לנו: "אתם מוכרחים לטעום את הבלנד של יקב גתות".
טעמנו, נהנינו מהמפגש הקצר עם מלכיאל ודינה הדרי, ומכיוון שהתברר כי כולנו שכנים, קבענו איתם מפגש מורחב יותר בביתם/יקבם בהוד השרון.

מלכיאל הדרי עובד בחברת סאפ ברעננה מזה 12 שנים, כאשר ענקית התוכנה העולמית רכשה את חברת התוכנה אופק-טק שעסקה בתחום המחסנים – עוד לפני קניית טופ-טיר של משפחת אגסי.
מלכיאל, שמגיע מעולם הלוגיסטיקה וניהול שרשרת אספקה, הנו היום מומחה פתרונות בכיר בנושא לוגיסטיקה ושרשרת האספקה, עוסק בתחום החדשנות, ויש לו קרוב ל- 20 פטנטים על מודולים של תוכנה.
בעיסוקו הוא מסביר למפתחים את דרישות הלקוח, ויודע לגשר בין שני העולמות, כשהוא עובד אפוף בצעירים.

כששואלים את מלכיאל, איך הגיע לייצור יין, הוא מספר: "תמיד אהבתי לשתות. התחלתי עם עולם הבירה מהבית, התעניינתי בהמשך בערק וקוניאק, והתחלתי להכיר את עולם היין עוד לפני שהיו בארץ יינות טובים – לפני 35 שנים.
יינות טובים היו יקרים וגם לא היו כשרים. יום אחד אשתי הציעה בצחוק: למה לא נעשה יין? אתה הרי אוהב יין – כמו שהמשפחה שלך עשתה יין בבית בתימן לשכנים מסביב".

אבל דינה לא הסתפקה בכך, ויום אחד נתנה למלכיאל מתנה ליום הולדת: השתתפות בקורס ייצור יין ביקב שורק.
מלכיאל שאל כמה יעלה לצרף לקורס בת זוג, שמע ש- 600 ₪, וכך גם דינה, שאף פעם לא שתתה יין קודם לכן, נכנסה לעולם היין.

ללמוד מהיין המקולקל
דינה אומרת: "התאהבתי ביין מתוך העשייה הראשונה, כששפכנו את כל היין לביוב". היא מתייחסת לכך שתחילה רצה מלכיאל לעשות יין לבד מהאינטרנט ומתוך ספרים, ועשה שני דמיג'נים של יין מקולקל ובלתי שתי. אצל ניר שחם ביקב שורק הוא למד להכיר את עולם היין.
"יפה שם השילוב של תיאוריה ומעשיות, שאין אצל אחרים, ואפילו פוגשים שם כאלה שלמדו בתל חי וברמת גן ובאים להכיר את הצד המעשי של ייצור יין", אומר מלכיאל, שב- 2008 עשה יין נוסף בבית במקביל ליין שייצר בקורס אצל ניר שחם.
"התמקדתי במקביל בשני המסלולים, ויצא בבית יין מצוין – שתי חביות של קברנה ומרלו, כשהרוב ניתן כמתנות לחברים. קיבלתי פידבקים טובים, למרות שאני עושה לפעמים גם יין שלא מיועד למכנה המשותף הרחב, אלא יין שאני רוצה".
ב- 2008 אנשים אהבו מאוד את המרלו של יקב גתות, זה השם שניתן ליקב הביתי הצעיר. ב-2009 עשה יין אחד עם מעט עץ אלון ואחד עם עץ אלון נוכח, והמציאות הייתה שאנשים אהבו את היין עם עץ האלון.

 יין לבן ורוזה מתאימים לנו יותר
אבל למלכיאל הדרי יש עמדה ברורה לגבי היין המתאים לנו הישראלים: " אנחנו ארץ חמה – יין לבן ורוזה מתאימים לנו יותר. השוק דוחף לחלום של יינות עמוקים וכבדים עם צבע חזק – לא מחפשים איזון אלא הכול דומיננטי, יינות שותים בלילה חורפי. בעיניי, יינות בארץ צריכים קלים יותר ונעימים לשתייה, מתאימים לטמפרטורה, כמו "נויה" – 45% מרלו ו- 45% קברנה – שניהם בהשריה קרה בלי הרבה קליפות, ולכן יינות קלים יותר.
כשניסיתי לעשות בלנד ביניהם הוא לא מצא חן בעיני. היה לי פטיט ורדו, התחלתי לעשות בלנדים עד נקודה שמצאה חן בעיני – עם 10% פטיט ורדו, השארתי עוד קצת בחבית ובקבקתי. כל הזמן אני מחפש בלנדים טובים".

את הענבים מביא מלכיאל מכל מיני מקומות. "עוד לא מצאתי כרם משלי", הוא אומר, וקונה ענבים מכרם בן זמרה, גבעת ישעיהו, כרם זיו של בנג'י (גם כן יצרן שהשתתף ביריד היקבים הביתיים, וכורם), וכרם שילה.
"זה הבציר השלישי שלי, ואחד הדברים שלמדתי הוא להיות בקשר עם הכרם והכורם, לבוא יותר לכרם, ולנסות להשפיע על יום הבציר ועל הבריקס. בהר ברכה יש כרם מרלו שיניב ענבים רק ב- 2012 ויהיה הסכם עם הכורם שם. קריניאן השנה יהיה לנו כנראה מכרם מטע".

הביקוש ליין אדום מתוק איכותי
מלכיאל הדרי, הדוגל באמרה שיין טוב עושים בכרם, מייצר כ- 2500 בקבוקים בשנה, ומשנה שעברה הוא עושה גם קצת יין בסגנון פורט. "בשנה שעברה היו 54 ליטר שזכו להתלהבות עצומה – לא נשאר כלום. השנה חבית חציה מכורה", הוא מספר.
גם כאן יש סיפור: מלכיאל, שעשה קורס יין פורט אצל ניר שחם, לקח ענבים עם 26 בריקס, עשה תהליך רגיל והכניס את התוצר לחבית. ביום הולדת בחברה ביקשו ממנו יין מתוק, הוא הביא את היין בסגנון פורט ונדהם מהדרישה, כשאנשים לא רוצים לחכות להתיישנות.
הדרי קורא לו יין אדום מתוק, מחכה שיהיה בן 3-4 כדי לראות אם אנשים יאהבו אותו. "יש נישה מצוינת. אנשים 'רעבים' ליין מתוק טוב ואיכותי – לא כולם מנסים את זה", הוא אומר.

יין מאחד את המשפחה
אחת המטרות של דינה ומלכיאל הדרי בהבאת עשיית היין לבית, היא להגביר את איחוד המשפחה, וזה קורה: בן אחד, מהנדס, מחובר לצד הייצורי, הבן הגדול התחבר יותר לצד היצירתי – טעימות ומיתוגן, ואילו הבן הקטן הוא "סוחר ממזר, רוצה להעיף את היין – כל אחד מצא את עצמו וכולם עובדים מתחילת הבציר, מערבבים בלנדים", אומרים ההורים הגאים.
ב-2009 ייצר היקב הביתי 1400-1300 בקבוקים, השנה כ- 2000, ויחד עם הפורט – 2300 בקבוקים.
"אני עוצר בכך כרגע, רוצה להשתבח, ליצור יין איכות ולבדל את עצמי", אומר הדרי. "2011 היא שנת תפנית. הוכחתי שאני יודע לעשות יין טוב, אבל עדיין זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה ליצור יין שמתאים לישראל מבחינת הטמפרטורה, והמטרה המוצהרת והעיקרית היא לאחד המשפחה".
מלכיאל הדרי הוא אדם פעלתן, ואומר כי הקציב לעצמו 10 שנים ללמוד ייצור יין, בהכנה לקריירה הבאה אחרי פרישה מההיי-טק.
"יין זה עניין של מסורת. אני רק התחלתי. אני מקווה שיום אחד צאצא שלי יגיד 'אצלנו במשפחה עושים יין כבר 500 שנה".

להיות ערש היין
דינה אומרת: "חשוב להתמקד ולעשות יין טוב", ומלכיאל מסכים – כפי שהוא מסכים לכל דברי דינה שנראית כמו הטורבו והמנוע המשפחתי. "אני רוצה לעשות יין שכל יום אפשר לשתות אותו. הרמב"ם כתב שבכל ארוחה צריך לברך את היין. זה אומר שבכל ארוחה שתו יין בארץ ישראל כמעשה יומיומי – הרבה לפני הצרפתים. למה שזה לא יחזור? למה שלא נהיה ערש היין? גם בתימן שתו יין בכל ארוחה. אני רוצה לעשות יין כייפי ונעים, לשתייה עם כל ארוחה".
בדרך אל חדר החביות אנו עוברים בחדר ייצור היין וחדר המעבדה, ורואים פיתוח של מלכיאל: ארגז קרחון מקלקר – עם חורים לבקבוקים כדי לקרר יין לטעימות, וגם שומעים על חזון הקמת מרכז מבקרים וטעימות בחצר הבית.

טעימות חבית של יינות שישולבו בבלנדים:
• קברנה 2010 – כבר 5 חודשים בחבית מחודשת. ענבים מכרם בן זמרה. כנ"ל חבית נוספת מסוג שונה – שיעורבבו יחד בהמשך – ועם סוגי שמרים שונים.
• 50% פטיט ורדו, 50% קברנה פרנק – עשבוני וחומצי, טאניני בכיוון להתרכך.
• קברנה מכרם שילה – יין קליל יותר, מלכיאל עדיין מחכה – לא יודע מה יעשה איתו. בסימן שאלה.
• יין בסגנון פורט – עשוי מקברנה ומרלו בשלים מאוד – כמעט צימוקים. מתוק אך עדיין קליל ונעים. יין קינוח מצוין.

בהיות משפחת הדרי משפחה דתית, יינות יקב גתות הנם כשרים.

יקב גתות – מלכיאל הדרי
רח' גולומב 13 הוד השרון
טל. 054-2277521, 054-5660823
[email protected]