פייר פרין (Pierre Perin) מיקב שאטו בוקסטל – Perrin & Fils, Chateau de 
Beaucastel בדרום עמק הרון, הוא בן דור חמישי לאנשי הכורמות והייננות ביקב, ואחד מבני המשפחה הפעילים ביקב בדור זה.
פייר פרין, יינן אך גם כימאי, למד ייננות בדיז'ון, התמחה שנה בשאטו פטרוס, נסע לקליפורניה, ואביו החזיר אותו לצרפת ואמר שעליו להתמחות באנטי אוקסידנטים (נוגדי חימצון).
סיפורו של היקב הוא סיפורה של משפחת פרין, בעליה של שאטו דה בוקסטל פעילה במגוון אזורים ומייצרת יינות מכרמים מכל רחבי דרום עמק הרון.
נקודת הזמן הדומיננטית בתעשיית היין הצרפתית כולה ובמשפחת פרין הייתה מגיפת הפילוקסרה במאה ה- 19, שבין השנים 1900- 1870 שהשמידה את כל הגפנים בצרפת.
כל משפחות הכורמים והייננים, בעלי יקבים מדורות, פשטו אז רגל. משפחת בוקסטל 
שייצרה יינות שאטונף דו פה לא שרדה. משפחת טרנייה שהייתה בעסקי הזית של נפגעו, קנתה את בוקסטל ב- 1901. הבת של טרנייה התחתנה עם פרין – אבי סבו של פייר, כשהסבא ז'אק פרין, היה אחד הכורמים האורגניים הראשונים בצרפת, בשנות ה- 40 של המאה ה-20
הטרואר בשאטו דה בוקסטל הוא שמעניק ליינות את העושר ומאפייניהם. הקרקע הושפעה לאורך הדורות מנהר הרון, והיא מורכבת משכבה של אבן חול המכוסה באדמת סחף ומעליה חלוקי הנחל הידועים כ"galets". חלוקי הנחל הם שמשמרים את חום השמש במהלך היום ומשחררים אותו בלילה. הגשם המועט ורוח המיסטרל תורמים לטרואר הייחודי.
שטח האחוזה של שאטו דה בוקסטל הוא כ-1350 דונם, מתוכם כ- 1000 דונם כרמים. רבע משטח הכרמים באחוזה מוגדר על פי חוקי האזור כ"קוט דו רון" ועל כן מייצרים בשאטו דה בוקסטל גם קוט דו רון אדום ולבן הנקראים Coudoulet de Beaucastel.
מהכרמים המוגדרים כחלק מ- Châteauneuf du Pape מייצרים שאטונף דו פאפ אדום ולבן, וכן יין מיוחד המיוצר רק בבצירים יוצאים מן הכלל – Hommage a Jacques Perrin Châteauneufdu Pape Rouge, לזכר הסב אשר היה דמות מרכזית בפיתוח היקב וקידום יינות האזור.
עד הפילוקסרה היה השאטונף דו פאפ עשוי כבלנד של 10 ואפילו 14 זנים. הזן האחד ששרד ועמד בפילוקסרה היה הגרנאש, ולכן בכל דרום עמק הרון נטעו גפני גרנאש שהניבו כמויות טובות של ענבים, עם אלכוהול טוב כמקובל אז, מה שהפך היום לבעייתי כי האלכוהול הגבוה שפעם היה טוב – היום כבר אינו פופולרי בצרפת.
אנשי בוקסטל היו היחידים שדבקו במסורת, וב- 1901 נטעו מחדש את כל הכרמים עם כל 14 הזנים – ולא עברו לגרנאש בלבד.
"אנחנו השאטונף דו פאפ המסורתיים, עם 14 זנים", אמר פייר פרין בעת ביקור (לא ראשון שלו) בישראל.
לכל זן יש משמעות בבלנד. כך, הגרנאש והסינסו מעניקים בשלות ועושר טעמים עגול. זני המורבדר, סירה, מוסקרדן וורוקרז מעניקים בין היתר טאנינים ומבנה עבור יישון לטווח יחסית ארוך, וכן צבע עמוק. זני הקונואז והפיקפול מעניקים רעננות וניחוחות.
יינות שאטו דה בוקסטל מיועדים ליישון לטווח יחסית ארוך. יינות אלו מוכנים לשתיה לרוב לאחר עשר שנים, כאשר טווח השתייה משתנה מבציר לבציר.
כל התהליכים נעשים לכל זן בנפרד, ואחר כך עושים את הבלנד, לא לפני חודש מאי כדי לסיים תסיסה מלולקטית.
היין לזכרו של Jacques Perrin, הסבא של פייר, מיוצר כאמור אך ורק בשנות הבציר הטובות ביותר, ומבוסס על זן המורבדר.
עד שנות ה- 70 לא ייצרו ביקב יינות לבנים, אלא שילבו אותם בבלנדים האדומים. היום 
יינות לבנים מהווים 8% מפעילות היקב, כשבשאטונף דו פאפ לבן המסורתי של בוקסטל יש הרבה ענבי רוסאן (מסרואה) 80%, יחד עם 15% גרנאש לבן ו- 5% משלושה זנים נוספים –קליירט, פיקרדין ובורבולנק. במשך כשמונה חודשים מתיישן כ-30% מהיין בחביות עץ אלון חדשות, ה-70% הנותרים במיכלים.
היין הלבן השני הוא רוסאן גפנים בוגרות – 100% רוסאן, המיוצר בכמויות קטנות, חציו תוסס ומתיישן בחביות, ואילו החצי השני במיכלים, ויש לו ניחוחות פרחוניים ונגיעות דבש.
פרין אומר כי היינות הלבנים מחזיקים מספר שנים ואז נסגרים ל– 15-16 שנים – ונפתחים מחדש בהירים יותר ועשירים בטעם.
יינות שאטו דה בוקסטל מיובאים ומשווקים ע"י רשת דרך היין
