עידו לוינסון חבר בצוות הייננים של יקב רקנאטי מאז 2007, עת עבד עם היינן 
הראשי הראשון של היקב לואיס פסקו, ונשאר ביקב כאשר יינן ראשי חדש, גיל שצברג, תפס את ההגה ב- 2008.
לפני שהצטרף לרקנאטי, עידו למד עשיית יין וגידול גפנים באוניברסיטת מילאנו באיטליה, ועבד ביקבים בטוסקנה (איטליה), בעמק הרון (צרפת), ובאוסטרליה. אחד מצעדיו הראשונים של עידו בתעשיית היין היה כמתמחה בשנת 2003 ביקב הבוטיק הראשון בישראל, מרגלית.
כאשר אינו לוקח חלק בייצור כמיליון בקבוקי יינות בשנה ברקנאטי, הוא עסוק ביקב המשפחתי הקטן, יקב לוינסון, המייצר תחת תוויות גראז' דה פאפא 7,000 בקבוקים של יין לבן אחד ויין אדום אחד.
ואם זו לא מספיק עבודה לאדם אחד, עידו גם מכהן כדיקן תכנית לימודי עשיית יין באוניברסיטת אריאל, ולעתים קרובות נוסע לחו"ל כשגריר של יינות רקנאטי וכמבקר סקרן באזורי יין אחרים.
פניתי אל עידו כדי לדבר איתו על אחת המגמות היותר מעניינות בישראל, כאשר יותר ויותר יקבים מראים בשנים האחרונות את העדפתם לזני ענבים של עמק הרון והים התיכון (סירה/שיראז, ויונייה, רוסאן, מרסאן, גרנאש, מורוודר, קריניאן, פטיט סירה, ועוד כמה אחרים), על פני זנים יותר פופולריים בעולם בנוסח בורדו ובורגונדי (קברנה סוביניון, מרלו, סוביניון בלאן, שרדונה ופינו נואר).
עידו, האם רכשת ניסיון עם זני עמק הרון/ים תיכון בלימודיך בחו"ל?
כן, אני גידלתי קריניאן, סירה, מורוודר, גרנאש, רוסאן, מרסאן ומרסלאן. זה היה בעיקר בצרפת, מאחר שביקב Sassiacia בטוסקנה עבדו עם זני בורדו, ובטסמניה שבאוסטרליה, שם עבדתי, עסקו בעיקר בזני בורדו.
נטעתי כרמים חדשים וגידלתי קיימים בלנגדוק ובעמק הרון, ושם הייתה ההתנסות החשובה ביותר שלי עם זנים אלה, אבל אני מאמין בפוטנציאל שלהם כי זה נראה לי הגיוני יותר. ענבים אלה גדלו באזורים חמים במשך מאות שנים, והם מותאמים טוב מאשר זני בורדו ובורגון. לא שאני חושב כי אי אפשר לעשות יינות טובים מזני בורדו ובורגון בישראל, רק נראה לי שענבי עמק רון והים התיכון מתאימים באופן טבעי לישראל, ואני אוהב יותר את היינות האלה.
בזירה הבינלאומית, יינות ישראליים בסגנון בורדו מעוררים עניין מועט, אבל זנים ים תיכוניים מישראל יכולים להצליח למשוך תשומת לב לסגנון ולאיכות שלנו כאזור יין לגיטימי, ולא עוד אזור שעושה "יינות בינלאומיים".
כאשר התחלת ברקנאטי, תמהיל הזנים היה מעט שונה מאשר כיום, וכך גם 
סגנון עשיית היין. יינות היקב אז והיום מתקבלים היטב על ידי הציבור ומבקרי יין. האם תהיה זו הכללה גסה לומר שהיינות שלכם היום הם יותר "עולם ישן" וקודם היו יותר "עולם חדש", ומאז שהגעת ליקב דברים השתנו ביקב ובכרמים?
מאז שגיל ואני התחלנו, נטענו זנים ים תיכוניים ושינינו את הסגנון של היינות. הם הרבה יותר עולם ישן עכשיו, אבל עלינו לזכור שישראל היא אזור חם, וככזאת, הנטייה הטבעית של סגנון היין היא יותר לכיוון עולם חדש. יינות מכאן הם אקספרסיביים ודי "גדולים". אנחנו לא יכולים ולא צריכים לשנות את זה. זה מי שאנחנו. ברקנאטי, אנחנו פשוט מנסים למתן עד כמה גדולים נהיה, ולתת ליין קצת תבלון ועידון.
האם אתה רואה את רקנאטי (ואת ישראל בכלל) עושה פחות קברנה סוביניון, מרלו, סוביניון בלאן או שרדונה בעתיד, כשזני רון/ים תיכון יחליפו אותם, או רק כתוספת למה שנעשה ברקנאטי (ובישראל)?
לא, אני חושב שזני בורדו ימשיכו להיות הרוב עוד שנים רבות.
ביקב המשפחתי שלך, אתה עושה מדי שנה יין אחד אדום ואחד לבן. האדום
שלך היה מזו יחיד – מרלו או קברנה סוביניון, אבל התפתח למשהו יותר ים תיכוני. איך קרתה אבולוציה זאת? היין הלבן שלך נשאר שרדונה בכל בציר. אתה רואה יום אחד בו אתה עשוי לייצר יין לבן מזה שאתה עושה היום (למשל בלנד רוסאן/מרסאן)?
אני בהחלט יכול לעשות עוד יין לבן בעתיד, אבל איני רואה את עצמי עושה שוב בורדו אדום ביקב לוינסון. שרדונה הוא זן שמותאם היטב לסוגים שונים של אקלים ולקרקעות שונות, כך שיינות טובים יכולים להיעשות ממנו, והוא מציג מינרליות כך שהטרואר יכול לבוא לידי ביטוי.
אני חושב שהתוצאות הטובות ביותר עתה ביינות לבנים בישראל, מגיעות משרדונה, כך שבעתיד הקרוב אני אמשיך לעשות יין זה, מאחר שאני חושב שענבי שרדונה ישראליים מספיק טובים.
מה אמרת לתלמידיך על בחירה בזנים לנטיעה?
אני חושב שיותר קשה לעשות יינות לבנים מאשר אדומים. אני חושב שזה יותר 
קשה לעשות יין כמו רון מאשר בורדו. אני מייעץ להם לעשות מה שהם מרגישים שנכון לעשות, אבל כמובן אני מביע את דעתי – אנשים צריכים לגדל ענבים שיעשו את היינות הטובים ביותר. אם היין הטוב ביותר הוא בורדו, אז לכו על זה. אם אתם חושבים שיינות הרון הם הטובים ביותר – נסו זאת.
כל אזור היין הוא קצת ייחודי, אבל אם היית יכול לומר על כמה מאזורי היין של ישראל, כמו הגליל והרי יהודה, לאיזה אזורים בינלאומיים הם דומים ביותר במזג האוויר ובקרקע?
אני חושב שישראל יותר דומה לסיציליה וללנגדוק.
מתוך הזנים בהם התמקדנו, איזה קרקע בישראל מתאימה להם ביותר, ומדוע?
אישית, אני לא אוהב כל כך אדמה וולקנית, ואני נהנה מטרה רוסה וגיר, אבל זו רק הכללה טיפשית כמובן
ברקנאטי התנסיתם עם גרנאש, אבל נראה כי לא זכיתם להרבה הצלחה איתו.
האם יתכן כי כמו קריניאן הוא צריך גפנים זקנות כדי ליצור יינות מעניינים, או שהוא טוב יותר לבלנדים וייתכן שלא מצאתם את הקלון הנכון שיצליח בישראל או את הבלנד המתאים לשתף בו את הגרנאש?
אנחנו לא נהנינו מההתנסות שלנו עם גרנאש ומורוודר. זה יכול להיות שווה ניסיון נוסף, אבל יש כל כך הרבה בתהליך – מרסלאן, קריניאן, פטיט סירה והלבנים החדשים. אנחנו די מרוצים מהחבר'ה האלה, ואולי נחזור לגרנאש ולמורוודר בעתיד. באופן אישי, מרסלאן ופטיט סירה מעניינים אותי ביותר, ולכן אתמקד בהם בשנים הקרובות, ונראה לאן הם לוקחים אותנו.
צילום דניאל לילה, דייויד רודס
