קית' איזק (Keith Isaac, MW) – מאסטר יין ומנכ"ל ענקית יבוא היין 
הבריטית Castelnau, הוא גם היועץ הרשמי של חברת התעופה בריטיש איירווייס בנושאי יין.
לרגל סיכום השנה החמישית שלו בתפקיד, איזק מספר אילו גורמים משפיעים על בחירת היינות לתפריט וחושף מהו היין האולטימטיבי לשתייה בגובה 35 אלף רגל. הראיון פורסם במגזין חברת התעופה, ובחרנו להביא אותו לקורא חובב היין הישראלי.
איך אתה מחליט אילו בקבוקים להכניס באופן קבוע לתפריט היינות מתוך מבחר אינסופי?
בבריטיש איירווייס אין תפריט יין אחד קבוע, אלא המון תפריטים שונים שמתעדכנים באופן תקופתי. אנחנו תמיד בוחרים שני יינות לבנים ושני יינות אדומים עבור טיסות ארוכות. באופן מסורתי, יין אדום אחד ויין לבן אחד תמיד יהיו אירופאים, בחירת שני היינות הנוספים תושפע מיעד הטיסה. כך למשל, בטיסות בריטיש איירווייס מלונדון ליעדים השונים בקליפורניה, אנו מגישים שרדונה מעמק נאפה (Napa Valley) שנחשב לעמק היין של קליפורניה, כמו גם Pouilly-Fumé מלואר (Loire) שבסן דייגו.
זה נשמע כמו עבודה שמצריכה הרבה טעימות יין. אנחנו מניחים שאתה לא 
מתלונן
בשנה שעברה טעמנו כ-2,000 יינות עבור בריטיש איירווייס. אנחנו מקפידים להשוות יינות דומים באיכותם, ולהכיר גם במגבלות. לדוגמא, לא נערוך השוואה בין שרדונה מקליפורניה לשרדונה אוסטרלי. אנחנו עובדים עם מגוון עצום של ספקים מכל העולם, ובוחרים באופן מאוד סלקטיבי, תוך התבססות על הניסיון שלנו ביקבים, מותגים, ויצרנים. הטעימות אצלנו תמיד עיוורות, כלומר – אין לי מראש מושג מה אני טועם. זה עוזר לי לשמור על חדות, ולהימנע מאפליה בלתי מודעת. לאחר הטעימה אני נותן ליין ציון לפי סקאלה של 20 נקודות, ושני קולגות מוסמכים שלי טועמים גם הם, כדי לתת פרספקטיבה נוספת ולאזן את המבחן.
האם אתה מייחס חשיבות לפרסים יוקרתיים שיינות מסוימים זוכים בהם?
כאמור, אנו טועמים יינות באופן עיוור, ולכן איני יכול לדעת אם היין שאני טועם הוא כזה שזכה בפרסים. עם זאת, במידה ומתברר שהחלטנו להכניס לתפריט יין שגם זכה בפרס יוקרתי, אנחנו מציינים זאת בתפריט, כדי שהנוסעים יידעו במה מדובר. פעמים רבות קרה לי גם שבחרתי להכניס לאחד מתפריטי היין שלנו יין מסוים, ולאחר זמן מה הוא זכה בפרסים, כפי שקרה עם יין אדום אוסטרלי שהכנסנו לתפריט בשנה שעברה.
באיזו תדירות אתם מרעננים את היצע היינות בתפריט?
בכל חודש. לא תמיד נשנה את כל היינות, אבל לפחות אחד ישתנה, ולרוב יותר מאחד. אנו מודעים לכך שטסים בחברה נוסעים מתמידים רבים, ואנחנו מחויבים לאפשר להם לנסות כמה שיותר סוגי יינות מצוינים בטיסותיהם. מחלקות העסקים של בריטיש איירווייס ברחבי העולם צורכות כ-82,000 בקבוקים בחודש – זה כמעט מיליון בקבוקים בשנה, וחשוב לנו מאוד שההיצע יהיה כמה שיותר מגוון ומשובח.
יין הוא תחום ישן ומסורתי. האם ניתן לגשת למלאכת בחירת היינות גם בגישה חדשנית?
מפעם לפעם אני מרשה לעצמי לעשות בחירות מיוחדות ושונות, אבל הלקוחות שלנו מעריכים מאוד מותגי יין מוכרים ואנחנו נענים לדרישותיהם. מותגים כמו Saint-Emilion, Châteauneuf-du-Pape ו-Chablis, מוערכים בתחום וגם פופולריים מאוד בקרב הנוסעים. אני יכול למצוא יין נהדר שמקורו ברומניה ולהכניס אותו לתפריט, אבל הנוסעים לא יבחרו אותו כיוון שיניחו שהוא מופיע בתפריט משום שהוא זול. עם זאת אני מנצל אירועים מיוחדים על מנת לרענן קצת את התפריטים, ולהביא לידי ביטוי גישה מעט חדשנית. כך למשל, במהלך המונדיאל שנערך בשנה שעברה בריו, הרשיתי לעצמי לבחור שרדונה מיוחד שמקורו בברזיל, שדווקא היה די פופולרי.
יש משמעות לעובדה שהיין מוגש בגובה טיסה של 35 אלף רגל?
בהחלט. ישנם שני עקרונות שאנחנו פועלים לפיהם בתהליך הבחירה. ראשית, היין חייב להכיל הרבה פרי. בגובה טיסה, יינות פירותיים לא מאבדים הרבה מטעמם, והם עדיין משובחים. שנית, אנו מוודאים שהטאנינים בשלים. מסיבות אלה איננו רוכשים יינות כמו בארולו או ברברסקו. אלה הם יינות שנחשבים טובים על הקרקע, אך לא מתאימים לשתייה בגובה טיסה.
מהו היין האולטימטיבי לשתייה במטוס?
אני יכול לענות בשמי, מפני שהדבר תלוי בטעם, בסגנון ובהעדפות. אישי, בדרך כלל אבחר שרדונה או פינו נואר. עם זאת, אני גם הרפתקן, ולעתים קרובות אני אוהב לנסות יינות שאינם "הרגילים" שלי, וכך אני ממליץ לכל חובבי היין באשר הם לעשות.
צילום קית' איזק: decanterawards.com
