השבוע שהיה בענף היין 30

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. השבוע מתמקדים בתערוכת היין שהייתה בדיסלדורף, תערוכת היין שתהיה בסין, מילון אנציקלופדי למונחי יין, צמצום שטחים ביקב רמת הגולן, נגישות ביקב נבו, סטנד אפ בלנדים של פפיקיאן בהר אודם, מחירי יינות שמיטה, ושגריר הונגריה מקדם ברית יקבים תאומים

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. השבוע מתמקדים בתערוכת היין שהייתה בדיסלדורף, תערוכת היין שתהיה בסין, מילון אנציקלופדי למונחי יין, צמצום שטחים ביקב רמת הגולן, נגישות ביקב נבו, סטנד אפ בלנדים של פפיקיאן בהר אודם, מחירי יינות שמיטה, ושגריר הונגריה מקדם ברית יקבים תאומים.

1: תערוכת היין בדיסלדורף ProWein 2016 – תצוגה ישראלית בלי גיבוי
6,200 מציגים: איטליה (1,500), צרפת (1,300), גרמניה (1,000), ספרד (550), אוסטריה (320), פורטוגל (300), ועוד מציגים מסך הכל 59 מדינות.
גם השנה לא קיבל הביתן הישראלי כל גיבוי או מעטפת מדינית; לא ממשרד התיירות, לא ממשרד החקלאות, לא ממכון היצוא. כנראה שבישראל כמו בישראל של 2016, צריך להוכיח נאמנות כדי לקבל משהו. אז כנראה שמהיקבים אף אחד לא נאמן למדינה. טוב, נו, רמת הגולן אולי פעם תהיה חלק מהמדינה, אולי טפרברג לא חובשים את הכיפה הנכונה.
רקנאטי שלחו את גיל שצברג, שאשכרה חייך כל הזמן והאיר את הדוכן הישראלי, ויקב הרי גליל יוצג על ידי אייל פרנקו, שסיכם את האירוע כך: "הדוכן המשותף בו לקחנו חלק היה פעיל, תוסס, ומשך קהל רב של מתעניינים; הן כאלו שמעולם לא טעמו יין ישראלי, והן עיתונאים מהעולם ומפיצים באירופה. התערוכה הינה שער לעולם, המאפשר לנו ליצור קשר ישיר עם המפיצים שלנו באירופה. יקב הרי גליל מייצא כ- 20% לחו"ל, ולפיכך קשר זה חשוב מאוד עבורנו. להטעים יין לדור הצעיר שמעולם לא טעם יין ישראלי, זו שליחות שזכתה תמיד לתגובות מאוד טובות. משהו ביין הישראלי קולע לחך וזכה למחמאות רבות. כל הכבוד להתארגנות היקבים, שהייתה עצמאית וברמה הגבוהה ביותר".
שרונה פז-בלוגולובסקי מיקב ויתקין: "מנקודת מבטי האישית: שיתוף פעולה פורה מאוד בין יקבים, ביתן מכובד מאד מבחינת הנראות, תכנון פונקציונלי מוקפד מאוד, שבא לידי ביטוי בנוחות העבודה. הורגשה התעניינות טובה בביתן, למרות המיקום. מבחינת תפקוד, היה ממש מצוין".
אני מלווה את התערוכה כבר מספר שנים, ותמיד מתפעל מהעוצמה שיש בנוזל הלבן אדום הזה להציע, ולא רק בשתייה. היין הוא סוג של דיפלומט שמקרב אנשים, מפגיש אנשים מכל העולם, ויש לו שפה משותפת אחת. 

יעל גיא מיקב רמת הגולן: "יקב רמת הגולן משתתף בתערוכת ProWein מעל תריסר שנים. בתחילת הדרך כחלק מהדוכן של המשווק המקומי CWD, ומזה שנים אחדות בביתן ישראל המשותף. מזה כשנתיים מוביל היקב, יחד עם יקב רקנאטי ויקב טפרברג, ביתן ישראל עצמאי שמטרתו להציג ולקדם את יינות האיכות הישראלים של מגוון יקבים רב. הניהול העצמאי מאפשר ליקבים גמישות ויצירתיות בקידום היינות לשווקי היצוא, ויכולת קבלת החלטות רלוונטית למצב השוק והצרכים המשותפים לצד האינדיוידואלים. 

זאת השנה השנה שהביתן הישראלי מציג במתווה הזה, ולדעתי (מניסיון והשתתפות של שנים ארוכות), זו התערוכה המוצלחת ביותר שהיתה אי פעם. הביתן היה מעוצב לעילא והניהול היה מקצועי ומשתף, כך שכל המשתתפים הרגישו חלק אינטגרלי ממנו.

הרצאות היין של MW קארו מאורר (שזו השנה השניה שהיא מלווה את היקבים) ושל ד"ר שיבי דרורי, משכו קהל מקצועי רב, והטעימות כולן היו מלאות. 

הביתן רחש מבקרים לאורך כל שעות הפעילות, והיה מרגש לראות את תגובות המבקרים לכלל היינות הישראלים (אמיתי לגמרי!). 

תרמו להצלחה גם הייננים מהיקבים השונים שהגיעו להטעים. ללא ספק ה"שדרוג" הזה נשא פירות (מספר שיא של ייננים ישראלים שהציגו בביתן). כמנהלת השיווק הבינ"ל של יקב רמת הגולן ויקב הרי גליל, חוויתי תערוכה שהיא לא פחות מ"שיא". לקוחות שמגיעים לבקש לטעום בציר עדכני של יין זה או אחר שהם מכירים ומוכרים, פגישות ברצף עם יבואנים קיימים ויבואנים פוטנציאלים, השקה של יינות גליל תחת המשווק החדש והמקצועי בגרמניה AMKA, מפגשים עם קולגות מרחבי העולם שבאו להחליף מידע על שווקים ויבואנים (כן כן…. מי היה מאמין שאני אהיה בצד המייעץ). 

התערוכה שידרה מקצועיות והייתה ממוקדת ביזנס, ויש ממנה כבר תוצאות מעשיות בשטח, ולא רק דיבורים. אשר ייחלתי. …. ללא צל של ספק בשנה הבאה ב…. דיסלדורף.

 

הצוות הישראלי ראוי להרבה מחמאות, על שכמעט מכלום מצליחים להציג את היין הישראלי בשיא תפארתו. רק איחוד כוחות של עוד ועוד יקבים, יצליח בסופו של דבר ליצור הכרה בעולם שהיין הישראלי ראוי, ומקומו צריך להיות בחנויות, מסעדות, ואולי גם בשגרירויות הישראליות.

2: שוב מנסים לכבוש את השוק הסיני
לראשונה, ארבעה יקבים מישראל ישתתפו תחת קורת גג אחת ב"ביתן ליין הישראלי", בתערוכה הגדולה ביותר ליבוא יין ומשקאות חריפים לסין: יקב אדיר, יקב פסגות, יקב בנימינה, ויצרן השיכר מורד.
הילית צוק, מנהלת Wine Biz IL, הפשילה שרוולים והחליטה לארגן באופן פרטי – שוב ללא התערבות של גוף כל שהוא מהמדינה (ממש הפוך ממה שקורה תמיד כשמדובר בהייטק או נשק), את הביתן הישראלי בתערוכת Interwine.
מדובר בתערוכה מקצועית, ששם בעצם קושרים קשרים אישיים לטווח ארוך. שם אין עסקים במידי, ורק יקבים שיש להם טווח נשימה ואמונה בשוק הסיני ורצון להשקיע בלהכיר חברות שיווק יין ובעלי חנויות, אולי יוכלו בסופו של דבר לכבוש את השוק הסיני. כמו שאומרים: צריך רק מכולת אחת בכפר, כדי למכור את כל המלאי של יקב ישראלי.
התערוכה מתקיימת פעמיים בשנה בעיר גואנגז'ו, דרום סין, התערוכה הראשונה תתקיים בחודש מאי וההרשמה כבר סגורה, והמפגש השני יתקיים בנובמבר.
הביתן הישראלי יהיה בשטח של 18 מטר רבוע, וצפוי להיות מוקד משיכה אטרקטיבי, מאחר שהוא מקבל חשיפה תקשורתית בעיקר ברשת החברתית הסינית.
מחיר השתתפות בתערוכה: 1,800 דולר ליקב. אני מניח שיקבים גדולים שתקועים עם יינות שמיטה, יכולים לעשות שם חייל, אם יידעו להשקיע נכון את משאבי השיווק שלהם.
הילית צוק (לשעבר אשת שיווק ביקב בנימינה) היא אשת הלוגיסטיקה שמארגנת, מתכננת ודוחפת את הפרויקט.
יקב שרואה לטווח ארוך, יכול להתייעץ איתה בכל נושא לוגיסטי הקשור סין, כמו כמה עולה לשלוח יין, איך לטפל במכס, ועוד. 052-3399552.

2: יקב רמת הגולן – מצמצמים שטחים
השבוע נתלה שלט גדול על הקומה השנייה של היקב: "להשכרה משרדים". מי שלא מהתחום, יכול לחשוב שזהו -יקב רמת הגולן סוגר שעריו ואולי יש איזה תכנון סמוי וסודי להעתיק את מקום מושבו (למשל, לגליל).
אני מניח שהיקב משכיר חלק מהמשרדים שלא בשימוש, על מנת לחסוך ולהתייעל, אבל עדיין הלב החסיר פעימה כשראיתי את התמונה (ואני ממש לא ציני).
נראה כי המיזוג של שני היקבים – רמת הגולן והרי גליל, ממשיך בשיטת הסלמי. לאחר הזזת מספר אנשי מפתח שקצת היה להם מה להגיד בקול רם, 

השאלה היא: מי הבא בתור. כולם יודעים שליקב אחד צריך רק יינן ראשי אחד, אז מי יהיה המאושר?

 

התכתבות סוערת סביב הידיעה על יקב רמת הגולן:
זה התחיל עם נחשון שגיב, שכתב בקצרה:
יקב רמת הגולן. יינות טכניים נטולי אופי ומעוף. סדנה תעשייתית ותו-לא.

דוד הגיב לנחשון שגיב, תחת הכותרת: כמה שטויות בכל כך מעט משפטים
אני מצטער אבל כנראה שאין גבול לכמה שטויות המקלדת יכולה לספוג.
למי שקצת מכיר ומבין, ברור שהשלט המדובר ב"קומת המשרדים" ביקב רמת הגולן, נמצא בכלל במרכז ההפצה של היקב בשוהם, והם עוברים משם בעקבות הקמת החברה החדשה עם האחים שקד.
היקב מצמצם ועובר לגליל? שיטת הסלמי? יקב הרי גליל? שום קשר ונראה כמו ניסיון לרכילות צהובה.

אנונימי הגיב
על אופיו של יקב רמת הגולן אפשר להתווכח שעות ארוכות. חלק יאהבו וחלק לא. אבל, וזה אבל גדול, אין קשר בין מה שנאמר בכתבה למציאות. לא מדובר במשרדים ריקים ובטח לא ביקב עצמו אלא במרכז ההפצה הנסגר. על זה נאמר, אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם.

ניצן ענה לו
מה שלא תנסה להגן על יקב רמת הגולן הוא כבר מזמן לא זה. יינות תעשייתיים בווליום מספרי, חסרי זהות ואופי טכנולוגיה של מתכון הכנה קבוע. מה שהשתנה ומשתנה שם, זה המחירים שהולכים וגדלים. כיום יש מספיק יקבי בוטיק שנותנים תוצרת טובה ואיכותית בלי השם של רמת הגולן אני כבר מזמן לא מתעניין ביקב, והם ממזמן הפסיקו לעניין אותי עם היין שלהם. אגב, יש שם עוד מישהו שהם לא פיטרו?

3: מילון שקד למונחי יין: 'המילון האנציקלופדי למונחי יין'
המילון, פרי עבודה מקיפה של עיתונאי היין יעקב שקד, המקיף כ-500 עמודים,יוצע אוטוטו למכירה לציבור הרחב .
איני יודע אם המילון יהפוך תוך זמן קצר לכזה שנלמד אותו בעל פה, וישנה את אוצר המילים הישן שיש לנו כבר בראש. אני מקווה שהוא לא יפחיד אנשים במילים גדולות ולא מובנות, כמו רוב המילים שממציאה האקדמיה ללשון מפעם לפעם, ואנחנו לא מבינים מה רוצים מאיתנו, אבל שפה היא דבר חשוב, וצריך לכתוב ולדבר נכון.
הנה דוגמה מהמילון, וכמה הסברים של ידידי המלומד יעקב שקד על מה צופן לנו המילון, מתוך תכתובת עדכנית בינינו (בקיצורים מתבקשים):
אלון חביבי, שבת שלום. קראתי את 'השבוע בענף היין 28' ונהניתי. אבל הנאתי הועבה כשקראתי משפט נורא: "בערסול הכוס היין מאוד סמיך". גם אתה ברוטוס? הלא העברית שלך טובה ולא כמו של העילגים. בסוף חודש זה יופיע ספרי 'המילון האנציקלופדי למונחי יין'. עבודה מקיפה של כ-500 עמוד. נא קרא מה כתוב בו על המונחים 'סחרור' ו'ערסול'. אם תסכים לומר מעתה את הנכון, יהיה זה שכרי. ואם גם תסכים לשתות יין בגביע כראוי, ולא ב"כוס" – אזי בכלל יהיה לי מקום מובטח בגן העדן על המצווה הגדולה שעשיתי.
סִיחרוּר – פעולת סיחרור יַיִן בגביע, כך שיסתחרר במעגל סביב עצמו, כמו סחַרחֵרָה. ראוי לסחרר את היַיִן בגביעו אחרי שנמזג לקִרבו. הסיחרור מאפשר לכל היַיִן לבוא במגע עם האויר, לנשום, לנשוף רכיבים נדיפים סרי ריח, לשחרר במלואם את ניחוחות היַיִן – הארומה או הבוקה – למרבה ההנאה של השותה. סיחרור בשביל שיחרור.
** בשום אופן אין לכנות את הפעולה המבורכת של סיחרור היַיִן בגביעו בכינוי העילג והמאוד מאוד שגוי "עירסול". לקרוא לסיחרור "עירסול" זו שגיאה גסה הנובעת מבורות רעה בשפה העברית וממוגבלות בהבנת מלים. עירסול הוא חביקת עיטוף של דבר, עם או בלי נדנוד מצד אל צד, כמו בערסל, או אם המערסלת את תינוקה בזרועותיה. סחרור הוא כמו בסְחַרְחֵרָה (קרוסלה). ערסול הוא כמו בערסל.
עִירסוּל – חפינת גביע משקה בכף היד הקעורה כערסל, בכדי להשפיע עליו לטובה מחמימות כף היד. החמימות מזרזת נידוף, כך שהמשקה מעניק את ניחוחותיו בנדיבות. הצרפתים קוראים לזה 'חימום בכף היד', וזאת הדרך ליהנות מברנדי בסניפ'טר. מסיבה זאת יש לגביע הברנדי כרס נדיבה – היושבת יפה בכף היד כבערסל – וגבעול קצר. כך, כשהסניפ'טר מעורסל בכף היד, אפשר גם לסחרר אותו, מה שישחרר עוד יותר מניחוחותיו הטובים.
אין בשום פנים ואופן לערסל יַיִן! חוק היסוד: יַיִן, אומר שאסור, אסור לערסל את גביע היַיִן! הטמפרטורה של כף היד היא 37 מעלות! כל צורתו של גביע היַיִן, מטרתה להרחיק את היַיִן מן היד המחממת. שעל כן יש לגביע גבעול ארוך, בו מחזיקים. הגבעול עשוי מזכוכית או מבדולח, שהם מוליכי חום גרועים, בכדי למנוע מחום היד להגיע אל היַיִן ולחממו. בכל העולם עושים הכל בכדי להגיש יינות בטמפרטורה הנכונה.
לדף הפייסבוק ולהזמנות: חפשו 'מילון שקד'.


4: חווית יין חדשה ביקב הר אודם

שיתוף פעולה בין יקב הר אודם הצפוני לד"ר ארקדי פפיקיאן, יועץ היין האגדי שמלווה בשני העשורים האחרונים כמעט כל יקב, וטביעות אצבעותיו נמצאת בכל רובד בתעשיית היין הישראלית.
מי שלא ראה את ארקדי מדבר על יין, לא ראה מופע סטנד אפ משובח מימיו. עוצמת קול, התרגשות, כמו אבא שמדבר על בנו הקטן והרך, ותוך כדי מזיגת כוס ועוד כוס, מתבגר התינוק והופך לנער נמרץ וקופצני, ולאחר עוד כוס הנער הופך לבחור חסון בעל אמירה, ובכוס המי יודע כמה תמצאו את היין המשובח שהתבגר לתפארת. ככה מלווה ארקדי את טעימות היין שהוא עורך מדי פעם לקהל ייחודי, שצמא למידע שמועבר בצורה מקצועית ומתובל בהמון הומור.
מה מצפה לכם: יקב הר אודם יפתח חביות יין שמתיישנות להן ביקב היפה, וחובבי היין יוכלו לטעום ולשחק עם מבחנות עד שיגיעו לטעם הבלנד שהם רוצים. קצת מרלו, ואולי הרבה מרלו, עם סירה או קברנה סוביניון, ואולי בכלל כדאי ליהנות מסירה וקברנה כבלנד ייחודי. כל אחד והטעם שלו. מדובר ללא ספק בחוויה ייחודית לא תמצאו במקום אחר, בטח לא במקצועיות כזו.
את הבלנד האהוב עליכם תוכלו לבקבק בכל כמות שתחפצו, ואפילו להזמין תווית ייחודית.
האירוע הקרוב יתקיים מיום ה' 7.4.16 בשעה 16:00 עד יום ו' 8.4.16 בשעה 14:00. פרטים: אוהד וטליה, יקב הר אודם, 04-6871122.

5: ביקב נבו מנגישים את הביקור
רני רוגל מדווח: יקב הבוטיק נבו  ממושב מטע, על דרך היין שבמטה יהודה, המייצר 7,000 בקבוקי יין בשנה (אדומים, לבנים, רוזה וקינוח בסגנון פורט), עשה משהו שיקבים גדולים ממנו לא עשו: קוראים לזה הנגשה לבעלי מוגבלויות.
נבו חזן מספר לנו: "אומרים שכל דבר קורה בזמן שלו; אז הרעיון עלה מזה זמן רב, אך מטעמים שונים נדחה עד עתה, וכנראה שהגיע הזמן לביצוע הפרויקט".
איריס, רעייתו של נבו, מפרטת: "עקב כמה פניות מלקוחות, נבו הציב מטרה ונרתם למשימה. יחד עם עוד שני עובדים ובליווי מהנדס, ביצע את הפרויקט הנרחב, שהחל בבניית שביל מיוחד להסעת כיסא הגלגלים עד למעלון החשמלי המשוכלל שהותקן במרכז המבקרים. במקום נבנו שירותי נכים המותאמים להם, ועומדים בסטנדרטים על פי חוק".
אנחנו במערכת אכול ושאטו מצדיעים לאיריס ונבו חזן, וקוראים ליקבים אחרים ללכת בדרכם – עבור אלה המתקשים בהליכה או מוגבלים אף יותר, ולהנגיש את מרכזי המבקרים שלהם. הנגשתם? ספרו לנו ונדווח ברצון.
היינות של נבו משווקים ונמכרים דרך היקב בלבד, או במשלוח עד לבית הלקוח בארץ ובחו"ל. היקב כשר, פתוח במשך השבוע בתיאום מראש, בשישי עד כשעתיים לפני כניסת שבת, וסגור בשבת.

6: מיזם יקבים תאומים ישראל הונגריה בחסות דיפלומטית
רני רוגל מדווח: לפני שנתיים השתתף שגריר הונגריה בישראל, ד"ר אנדור נאג' (תפקיד דיפלומטי ראשון שלו), בסיור יקבים בארץ. ביקב טוליפ הוא למד על מיזם היקבים התאומים ישראל-גרמניה, ומכאן נולד רעיון יקבים תאומים ישראל-הונגריה , אותו מקדמים עפר בר-און – החבית ההונגרית, ועופר יוכלמן – מועדון היין Wine Style.
הרעיון, כפי שאמר השגריר במפגש עם ייננים ובעלי יקבים שהתקיים ביום ה' האחרון בשגרירות בתל אביב, הוא לחבר בין יקבים בשתי הארצות – אנשים שעושים, מוכרים ומשווקים יין. "זה מתבסס על הניסיון שצברנו עם ערים תאומו. יש היום 22 ערים בישראל עם ערים תאומות בהונגריה. נעשה חיבור דומה בין יקבים, ונבדוק איך זה פועל".
לשם כך מארגנים עפר ועופר סיור ייננים ויקבים בהונגריה בתאריכים 19-24 ביוני השנה, והם מקווים לארגן קבוצה של כ- 20 משתתפים.
בהונגריה יש אוכלוסייה של 10 מיליון – הקהילה היהודית השלישית בגודלה באירופה, 77% מהשטח הוא חקלאי – אחד התחומים הבולטים בתל"ג וביצוא. אזור היין המפורסם ביותר: טוקאי (בעיקר ליין מתוק), עם השפעה יהודית באזורי היין בגלל הסוחרים שחיו והגיעו לכאן כבר מהמאה ה- 16-17.
גם הונגריה הוכתה בפילוקסרה ב- 1882, והיה צורך לעקור את הכרמים ולנטוע מחדש. כך השתנו זני הגפנים. ב- 1990 התחילה תעשיית היין ההונגרית המודרנית עם ייננים אורחים כמו מישל רולאן וייצור מזנים בינלאומיים והונגריים. המגמה היום: חזרה לזנים המסורתיים המקומיים.
כמות ייצור: 260 מיליון ליטר ב- 2014 (ישראל: 24 מיליון ליטר, רק להזכיר) – פי 11 מישראל, עם 10 מיליון. 70% יין לבן, 26% אדום, 4% רוזה. יצוא: 70 מיליון ליטר בשנה – 100 מיליון דולר, בעיקר לגרמניה וצ'כיה. יבוא יין: 40 מיליון ליטר. ב- 2015 הייתה ירידה, בעיקר מאיטליה. צריכה לנפש: 25 ליטר (ממש כמו אצלנו…). מחיר יין טוב: 10 יורו, יין מצוין: 20 יורו (ממש כמו אצלנו….).
על שאלת היינן יעקב אוריה על תכלית מיזם היקבים התאומים, ענה עפר בר-און: "יצירת שת"פים בין יקבים על בסיס פרטני – חילופי ידע, שיווק הדדי, השתתפות הדדית בתערוכות יין כאן ושם. שיח הו ייננים מצמיח דברים מעניינים". בהצלחה ו- Egesegedre.
בתמונה: שגריר הונגריה עם כדורגל "חתום" ע"י הכדורגלן האגדי פרנץ פושקש. צילום ישראל פרקר

7: עסקי שמיטה – גם יקבי ירושלים
רני רוגל מדווח: היקבים נפטרים מיינות שנת השמיטה. אחרי שקיבלנו קריאה דחופה לסייע לאתר היכן לקנות ב- 16 ₪ יין ששווה 135 ₪, בעקבות הכתבה של שי שגב ב- ynet על מחירי יינות שנת השמיטה, שהפכה ללהיט ויראלי, פרסמו עתה יקבי ירושלים (מנכ"ל: ארז וינר, יינן: סם סורוקה), את מה שהם מגדירים כ"הזדמנות נדירה, אחת לשבע שנים", והם מציעים ב"מחיר אטרקטיבי במיוחד, מארז של שמונה יינות איכותיים שנעשו במיוחד בשנת השמיטה, ומחויבים על פי היהדות להימכר במחיר כזה".
המחיר הוא 135 ₪ ל- 8 הבקבוקים במארז (מחיר אפקטיבי לבקבוק פחות מ- 17 ₪), והם כוללים יינות אדומים יבשים: קברנה, מרלו, פטי וורדו-קברנה, שיראז-קברנה, ויין לבן חצי יבש – בלנד של שרדונה, גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. 

עוד פרטים באתר ובדף הפייסבוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר