אבי בלשניקוב יו"ר מכון היצוא על יין ישראלי מול עולם נסגר: לא רק משבר כלכלי אלא משבר של קבלה

"יש רגעים שבהם אתה מפסיק לדבר על שווקים, על אסטרטגיה, על צמיחה – ומתחיל לדבר על מציאות בסיסית יותר; על עצם היכולת להיות נוכח. ענף היין הישראלי נמצא בדיוק שם.

בשנים האחרונות עבדנו קשה יחד עם תעשיית היין כדי למקם את היין הישראלי על מפת העולם. בנינו קשרים, פתחנו דלתות, יצרנו אמון. זה היה תהליך ארוך, מדויק, לעיתים סיזיפי. לא מובן מאליו למדינה קטנה, עם תעשייה צעירה יחסית, להיכנס למדפי פרימיום בשווקים בינלאומיים. אבל בימים אלה, חלק גדול מהעבודה הזו נעצר. לא בגלל איכות, לא בגלל מחיר, אלא בגלל זהות.

שווקים לא נסגרים בגלל יין – הם נסגרים בגלל ישראל

המשבר הנוכחי אינו רק לוגיסטי ואינו רק כלכלי. הוא עמוק יותר. יש שווקים שבהם שיתופי פעולה מוקפאים. יש יבואנים שבוחרים להמתין. יש כאלה שמתרחקים. יש מקומות שבהם עצם היותך ישראלי הופך למכשול. זה לא נאמר תמיד בקול רם, אבל זה מורגש בכל שיחה. היין לא השתנה. האיכות לא השתנתה. אבל האופן שבו העולם מסתכל עלינו – כן. וזה משנה הכול.

מכון היצוא לא פועל במציאות של שגרה

חשוב לומר בכנות: הכלים הרגילים אינם עובדים. כאשר תנועת סחורות נפגעת, כאשר קשרים עסקיים מוקפאים, כאשר יש חוסר ודאות עמוק בשווקים – היכולת לפעול כפי שפעלנו בעבר מצטמצמת באופן דרמטי. מכון היצוא, כמו גופים נוספים, פועל בתוך מציאות שבה מרחב הפעולה מוגבל מאוד. לא ניתן “לייצר הזדמנויות” כאשר הקרקע עצמה אינה יציבה. זה לא עניין של מאמץ. זה עניין של תנאים.

האתגר הגדול: אובדן אמון

הבעיה העמוקה ביותר אינה עסקה שלא נסגרה. היא אמון שנשחק. בינלאומיות נשענת על יציבות, על רציפות, על תחושת ביטחון. כאשר אלה מתערערים, הקשרים נחלשים. והקשרים הללו הם לב היצוא. כאשר יבואן שואל את עצמו האם הוא יכול לבנות על אספקה סדירה, כאשר שותף עסקי שוקל סיכונים שאינם בשליטתנו – התשובות אינן תמיד בידינו.

קריאה למציאות חדשה

במצב כזה יש כל צורך בנשימה. לא במובן של עצירה מוחלטת, אלא במובן של הבנה. של עיכול המציאות. של התאמה. לא כל קרב צריך להילחם עכשיו. לא כל שוק צריך להיפתח מיד. יש רגעים שבהם נדרש לשמור על הקיים, לחזק קשרים קיימים, ולהמתין לרגע שבו התנאים יאפשרו תנועה מחודשת. נשימה אינה חולשה. היא תנאי להמשך.

מבט קדימה בזהירות

היין הישראלי לא ייעלם. אבל הדרך קדימה לא תהיה המשך ישיר של מה שהיה. היא תדרוש סבלנות, התאמה, ויכולת לפעול בעולם מורכב יותר, רגיש יותר, ולעיתים גם פחות פתוח. זהו רגע בו נדרשת לא רק מקצועיות, אלא גם הבנה עמוקה של המציאות הגלובלית. העולם מסתכל אחרת. השווקים מגיבים אחרת. וגם אנחנו נצטרך לפעול אחרת. לא מתוך ויתור, אלא מתוך הבנה.

כדי להמשיך – צריך קודם לעצור, לקרוא נכון את המפה, ולנשום. כורמים, בעלי יקבים גדולים וקטנים, למדנו להכיר את הענף – אנו במכון היצוא, ההנהלה והעובדים איתכם. בשנתיים האחרונות למדנו להכיר את ענף היין הישראלי כמו שמעולם לא הכרנו. נפגשנו עם בעלי יקבים, עם כורמים, ראינו את האנשים שמאחורי כל תווית, שמאחורי כל בקבוק. זו ארץ ישראל היפה שלנו, עם אנשים מסורים ונחושים.

גם עכשיו, בתקופה קשה ומאתגרת, אנו במכון היצוא, ההנהלה והעובדים איתכם. נמשיך לדאוג לכם, להיות לצד הענף, ולעבוד כדי שיישאר כאן גם מחר. יהיה מה שיהיה – אנו מאמינים שנצליח לצלוח את המשבר הזה יחד, ולחזור חזקים יותר. הדלת שלי תמיד פתוחה לכולכם".