שבוע לפני הפעם הראשונה שנסעתי ליפן, נסע אחד מעמיתי לפרויקט. נקרא לו אבי, כי זהו שמו. הבחור דתי, וכמובן ששאלתי אותו מה הוא מתכוון לאכול כשהוא שם. מסתבר שהוא יכול לאכול סושי שמכיל דג (בפרט – טונה). התחלתי לשאול על הפרטים של הנושאים הנלווים (כלים, תבלינים בסושי וכו'), ואז חשבתי על זה שעדיף בשבילו שאני לא אגלה שאת הדבר היחידי שהוא יכול לאכול הוא בעצם לא יכול.
כשכבר באנו לנסוע בכיוון הארץ, הסתבר שאבי היה צריך להשאר ביפן עוד, מעבר לכמה שהוא כבר היה שם. עד שטסתי ליפן חזרה, הוא כבר היה שם כמעט שלושה שבועות. בעקבות בקשתו, באתי עם מזוודה מלאה בלחם, חומוס ושוקולדים תוצרת הארץ, כדי שיהיה לו מה לאכול שאינו סושי.
בזמן שיטוטיו בסופר ביפן הוא מצא ארטיק אחד של Hagen Daz שנושא אישור כשרות, וזה היה טווח הממתקים שלו מרגע שנגמרו השוקולדים שהוא הביא איתו. זאת אומרת, כמעט. היה גם את זה – טים טם:
להלן מילות המפתח למי שמתקשה להבין אותם מההשתקפויות ומהקיפול של האריזה:
כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי אפיית ישראל..
ועד הכשרות סידני אוסטרליה ובאישור הרבנות הראשית
אבי, כמובן עט על החבילה כמוצא שלל רב, וקנה ישר שתי חבילות. רק כשהוא הגיע למלון הוא גילה את הקוץ:
למען האמת, לא הצלחנו להבין את הנושא. יש כל מיני סוגים של כיתוב בעברית על אריזות שנמכרות בחו"ל. על Mars, לדוגמא, יש כיתוב גם בעברית וגם ביוונית, והחטיפים שנמכרים בקפריסין נושאים בדיוק את אותה האריזה כמו החטיפים שנמכרים בארץ. זה הגיוני לחלוטין להדפיס רק אריזה אחת לכמה מדינות. באופן מאוד ברור, זה לא המקרה פה. האריזה פה היא אריזה עברית שעליה הודבקה מדבקה ביפנית.
האפשרות שאני תמיד חשבתי עליה היא שאחרי שהאריזה כבר יוצרה נוצרו עודפים ממה שישראל מסוגלת לספוג, ועל כן מפנים את האריזות ליעדים אחרים. הבעיה היחידה עם התיאוריה הזו היא שאם זה היה המצב, האריזה היתה כשרה. הבעיה היא שמלבד עברית, על האריזה כתוב עוד בצרפתית (אני חושב) וזהו. בהחלט יכול להיות שאלו עודפי ייצוא לאריזות שנועדו לצרפת, ועל כן יוצרו ללא כשרות.
והאפשרות האחרת, זו שכמעט לא נתפסת, היא שיש רק אריזה אחת. לא עודפי ייצור. כל הטים טם שנמכרים ביפן נושאים כיתוב בעברית. הסיבה שהאפשרות הזו היא בלתי נתפסת היא שמשמעות הדבר הוא שבכל יפן קונים פחות טים טם מאשר בישראל (ומצד שני, קונים מספיק כדי שסופר בגודל ממוצע בעיר דיי נידחת יחזיק את זה על המדפים).
שחר שמש הוא פעיל קוד פתוח כבר מעל עשור.במקצועו הוא כותב קודף מפתח בעיקר ב-C וב-C++, עם מומחיות מיוחדת בנושאים של אבטחת מידע ושל עברית. כמו כן שחר מנהל חברת ייעוץ בתחום התוכנה בשם "לינגנו ייעוץ קוד פתוח". בבלוג שלו שחר מביע את דעותיו בנושאים שונים,
ניתן להשיג אותו בכתובת [email protected] או בטלפון 054-4399089
