fbpx

אונו – לא פיאט אבל איטלקיה

אין ספק שבפני אדריכלי המסעדה עמד אתגר עיצובי מה לעשות עם העקלתון הזה עתיר החלונות הענקיים המחופים בווילונות לפרטיות ולהפחתת כניסת אור חיצוני, כדי להפוך אותו למסעדה נעימה ומסבירת פנים
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

לפני שנים נהגתי להגיע במסגרת עבודתי פעמים רבות לבית יבמ, שבלט בפינת הרחובות וייצמן שאול המלך בתל אביב, בצומת בתי המשפט, מוזיאון תל אביב, תיאטרון הקאמרי, האופרה והקריה.
מאז התחלפו אורות הרמזורים פעמים רבות, המגדלים הלכו והתרבו בתל אביב, יבמ פינתה את המקום שהפך למגדל משרדים, והלובי שלו שינה צורתו. כאן שוכנת היום "אונו" – מסעדת שף בהובלתו של שף ניצן רז, שלא רק מאמן ידוענים לטגן חביתות בטלוויזיה, אלא מוכיח את כישוריו המגוונים בסגנון מטבח איטלקי.

לפני האוכל, משהו על המקום. אין ספק שבפני אדריכלי המסעדה עמד אתגר עיצובי מה לעשות עם העקלתון הזה עתיר החלונות הענקיים המחופים בווילונות לפרטיות ולהפחתת כניסת אור חיצוני, כדי להפוך אותו למסעדה נעימה ומסבירת פנים. אנשי המסעדה מגדירים את המקום כ"חלל רחב ידיים, חם ומודרני". אני לא שלם עם ההגדרה,

 

התפריט של אונו בנוי לפי מחלקות הכוללות ברוסקטות, סלטים, פסטות בעבודת יד, דגים טריים, פיצות, וקרודו – מנות של דג נא. בהחלט אומר כי האוכל כן עונה להגדרה "חם ומודרני", כאשר מטבח איטלקי קליל וכשר מקבל פרשנות אישית של שף ניצן רז, בהחלט מוצלח וטעים.

הגעתי עם חבר טוב בשעת צהרים ומצאנו כאן תמהיל אופייני לאזור: קצינות צה"ל, עורכי דין, אנשי עסקים, וסתם אנשים כמונו שחיפשו ומצאו מקום לאכול בו צהרים, או גיגלו 'ניצן רז' בעקבות הופעותיו בטלוויזיה, ומצאו כי מרכז תל אביב הוא מקום טוב לפגוש את השף ואחד מסגנונותיו הקולינריים.

 

לאחר שניצן רז הצעיר סיים שירות צבאי בשייטת, עבד במסעדת צ'ימיצ'נגה של האחים ירזין ושף אבי קונפורטי (היום ממוקם באותו אתר קפה איטליה).
משם המשיך לניו-יורק ולמד ב- French culinary institute/' עבד שם ב"מסה גריל" של שף בוב פליי, כסו שף במסעדת "נובו", ניהל את מסעדת "ז'אן ז'ורז'" עתירת הכוכבים, והוביל את הסניף הניו-יורקי מסעדת "סושי סמבה", מה שעשה גם עם שובו ארצה בסושי סמבה ברמת החיל.
כיום ניצן הוא הבעלים של "טוקו ראשל"צ" ו"טוקו רמת החייל" המשלבות בין המטבח האסייתי והמטבח הדרום אמריקאי, כמובן Uno, וכן "הצילו אני לא יודע לבשל" ששודרה בערוץ 2, ומן הסתם מסייעת להגברת התנועה במסעדותיו.

 

בחרנו לפתוח עם "נטע" – מנה המכבדת את בתו של השף בעלת שם זה. משונה להגיד שנטע טעימה (אולי בגלל זה בתפריט היא מופיעה כ- NETA). מדובר בטרטר סלמון על עוגת אורז פציחה (קריספי), סלט מלפפון וג'ינג'ר ותבלינים ארומטיים – כל זה (במחיר 58 ש"ח) מגיע על פלטה לוהטת. בהחלט מנת פתיחה מרשימה וטעימה.

מנת פתיחה נוספת הייתה אנטיפסטי ירקות שנאפו בתנור עם שמן זית, מוצרלה בופלו ובלסמי (36 ש"ח) – מנה למי שלא מתפתים לנפלאות הפיצות והפסטה של אונו, ומהשף קיבלנו כבונוס קרפצ'יו חציל.

 

מכיוון שניצן רז ראה שלעיקריות הזמנו דגים, הוא שלח עם המלצרית החביבה פיצה חדשה שלו לטעימתנו – בצק טעים, מעט מאוד פרמזן, עגבניות שרי וצלפים, בצלי שאלוט ואנשובי. הלך מצוין עם כוס ירדן גוורצטרמינר (34 ש"ח) לי ויראון 2011 (אותו מחיר) לחברי לארוחה.

 

ממחלקת הדגים הגיעו לשולחן מוסר ים ולצדו פירה כמהין וראגו ירוקים בויניגרט איטלקי (118 ש"ח), ודניס שלם מפולט על הגריל, עם ניוקי, שומר, פלפל קלוי וזוקיני (122 ש"ח).

מכיוון שחלקנו בינינו את הדגים והנלווה אליהן, ברור שהשף וצוותו נותנים מקום לחומרי הגלם, ומצליחים לשמור על הטעמים באופן הרמוני ללא השתלטות על הדג שבמרכז המנה.

 

כצדיקים גמורים הסתפקנו בקינוח אחד בלבד: קרמל ברולה וניל (42 ש"ח), שהטענה היחידה שלי כלפיו היא על הקצפת המיותרת לגמרי שמעטרת אותו, על אף היותה עשויה משמנת (מיתרונות מסעה נטולת בשר) ולא מפלסטיק (כלומר שמנת צמחית – מרגרינה).

 

באונו אוכלים טוב, ואם אוהבים לתצפת על אנשי עסקים ועורכי דין מוכרים מהמדיה – אפשר לקבל גם את זה ללא תשלום נוסף.

   

לתפריט אונו

מסעדת אונו
רח' ויצמן 2 ת"א
טל. 03-6932005

א'-ה': 11:30- הלקוח האחרון. ו': 10:30- שעתיים לפני כניסת השבת. מוצ"ש: שעה לאחר יציאת השבת עד חצות.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה