מתחת לשמשייה מעוצבת מרהיבת עין ש"הצלה" בשעת ערב מוקדמת על שולחן (את שמשיית הבוגנוויליה עיצבו מעלי בוגנוויליה אמיתיים איה צייגר, ניצן רייב ועדי קליין, תלמידות שנה ב' במסלול לעיצוב תפאורה בחוג לטקסטיל במכללת שנקר, במסגרת פרויקט בהנחיית שרה רופמן בקורס "עיצוב תפאורה לאירועים ותערוכות"), הוגשו לטעימה שלושה יינות רוזה.
האירוע: אשכול הזהב 2006, שנחוג לא מכבר ברוב עם והדר במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א (ארגון: סטודיו בן עמי).
יינות הרוזה היו מהיקבים הבאים: הרי גליל, דלתון, ותבור.
במשאל זריז : חיים גן – איש הענבים, העדיף את התבור. משה צלניקר, איש יקב יפו, אמר: "הרוזה קברנה פרנק של תבור הוא שוס אמיתי. אני מאוד אוהב אותו".
חיים קורן, מו"ל המגזין אלקטרוניקה, ציין את הרוזה אותו לא אהב: זה של דלתון.
מימי בן יוסף, מבקר היין הידוע, ציין גם הוא את רוזה תבור כאהוב עליו ביותר בין השלושה.
ואילו אני נתתי לרוזה הרי גליל ציון מינוס, לתבור פלוס מינוס, ולדלתון פלוס.
מה שאומר, כרגיל, שיין זה עניין של טעם – ומזל שיש יינות שונים לאנשים שונים.
