אחד על אחד: דני רובין עם דובי טל מיקב רד פואטרי

לפני שבוע הגיעה קבוצה של חבריי, חובבי יין מושבעים, לבקר ביקב רד פואטרי של משפחת טל. כטוב ליבם ביין ובכיבוד המוגש שם, כבכל טעימת יום שישי בבוקר הפתוחה לקהל הרחב, הם סיפרו לי על טעימה מפתיעה של יין גוורצטרמינר לבן שערב לחכם, ושבו והיללו את הקברנה סוביניון רזרב, שכל פעם מחדש נעם להם מאוד. לפיכך הגעתי ביום שישי האחרון ללא הזמנה או תיאום מוקדם ליקב, ולשמחתי הרבה זכיתי לפגוש במשפחה כולה.
באימו של דובי טל; באורנה רעייתו החביבה, שהצימוקים שאני רוכש ממנה מגוונים ומשדרגים כל סלט ירוק, סלט פירות, עוגה או מנת גלידה אצל רעייתי; ואת גיא הבן הצעיר, שמן הסתם כבר עתה לומד מקרוב את רזי המקצוע, מסמן לעצמו את חלקו כיורש טבעי.
ביקשתי מדובי לגזול מעט מזמנו לראיון "אחד על אחד", תוך שאני מתענג על היין הלבן.

מה החזון של יקב רד פואטרי?
החזון הוא פשוט להמשיך את מה שעשו פה קודמיי ומשפחתי 100 שנה בארץ, ובשאיפה לעשות את זה רק יותר טוב.

מהם המאפיינים הייחודיים ביקב רד פואטרי
אנחנו מתחילים בלייצר את השתיל, שהוא שתיל אירופאי קלאסי, שאם תנטע אותו בכל מקום באירופה, הוא יעבור כל מבחן של כל חקלאי אירופאי, ומגדלים את הכרמים נגד הזרם. זה אומר שכל האגרוטכניקה שלנו בנויה על לגדל כרם שיכול להגיע עם השורשים שלו לעומק, ובאמת לתת מה שטרואר יכול לתת. ואת זה צריך לעשות ע"י כך שמראש מוותרים על שנת יבול, גורמים לגפן לחיות קשה, ולהגיע למצב שהיא בונה לעצמה מערכת שורשים שנכנסת לעומק ולא חיה על הקרקע.
אם לא עושים את זה כשהגפן צעירה, היא לא תצליח לעשות זאת שוב לעולם, מכיוון שתקבל מערכת שורשים שהיא כולה פרושה כצינור, ומתחת לצינור טפטוף. והטרואר שתקבל יהיה כמו הטרואר בכל מקום בארץ – עם כל האגדות והמיתוסים סביב זה. ברד פואטרי עושים גידול גפן קלאסי כמו שתוכל למצוא באיטליה ובצרפת, בספרד באזורים קשים, וכך נוצר מצב שהגפן כל הזמן צריכה להילחם על חייה. היבול הנמוך שמתקבל נותן לך את האיכויות הכי גבוהות שאתה יכול לקבל. הכרמים של יקב רד פואטרי הם כולם כרמי המשפחה.

היכן לדעתך ממוקם יקב רד פואטרי בין יקבי הבוטיק בארץ?
אין לי מושג. אני לא חושב שיש למישהו באמת איזה שהוא קנה מידה בכדי להשוות. אין פורום בו אתה יכול לטעום יינות אחרים, לפגוש יינות של אחרים, ומבחינתי זה לא כל כך חשוב.מה שכן חשוב לי, זה שמי שיטעם את היין שלי יביע את דעתו – אוהב אותו או לא.

באילו משימות שיווקיות אתה עוסק ביום-יום בכדי למנף את היקב ויינותיו?
אני מגדל פירות…

עם אילו אתגרים שיווקיים אתה מתמודד במסגרת תפקידך, או בעצם איך אתה מוכר את עצמך?
ליצור קשר עם אנשים. בעיניי, זה בעצם מה שחשוב.
להגיע לאדם, ללקוח הסופי, מישהו שרוב הדברים אצלו כבר סגורים ומקוטלגים, ואתה צריך למצוא מולו את הדרך לחשוף בפניו דבר חדש. וזה בכלל לא קל להגיע לקבוצת גילאים של חובבי יין, שרובם בגילאי 40 עד 60, שכל אחד מהם מגיע עם העבר שלו, ואתה צריך ליצור אצלו משהו ייחודי שלך, שלפעמים עומד בסתירה להשקפת העולם שלו.

מה אתה הכי אוהב כיינן וכבעל יקב?
לשתול כרמים חדשים.

מה הכי קשה לך?
המדינה.

תאר לי את קהל היעד של לקוחות יקב רד פואטרי
כל מי שמוכן להתנסות בלי דעות קדומות ביינות ישראלים שהם ישראלים נטו. הכוונה שלי להביא את הטעם, את האקלים. אנו עושים פה יינות יותר עשירים מאשר במקומות אחרים. האקלים שלנו מייצר יינות עם עושר אדיר, אם רק ניתן לזה לקרות. היין כתעשייה חדשה מאפשר ונותן מקום לכל סגנון.
כמו שאני עושה יין גוורצטרמינר מוגז, ואם תשאל אותי מה חדש פה, אשיב לך שאני לא משתמש בפוטסיום סורבט. אני מייצר יין לפי הראש של האיטלקים. טבעי.
לא לפחד שיש קצת גז ביין, להיפך, זה נותן עוד מימד ליין, וכל הזמן אני משתדל להיות כמה שיותר "ירוק", וזה גם בחקלאות שלנו: כמה שפחות כימיקלים. יין שיביא לידי ביטוי את עושרו של הפרי, את האקלים החם, ולא לאפשר לעץ החבית לנצח. להגיע לבלנדים ייחודיים, שתמיד יהיו עקביים ותמיד יהיו טובים.

איזה מסר אתה רוצה להעביר לקהל היעד שלך?
שיישתו יין".

מהן הפעולות העיקריות בהן אתה נוקט על מנת למשוך את קהל היעד אליך?
שום פעולות. יש חברת שיווק בשם "טרואר" שמייצגת את יינותי. לשיטתי, יקב בוטיק, אם הוא קורא לעצמו כזה, אמור להישאר קטן, להוציא סדרות קטנות של יינות איכותיים, למצוא את הקהל עבורם. הקהל הכי טוב זה חבר מביא חבר.

שוק יינות הבוטיק, והעובדה שמדי פעם נולד לו יקב בוטיק חדש בארץ, די רווי. בחגים בעיקר, הציבור הישראלי רוכש יינות מסדרות נמוכות ובמחירי רצפה של סופרמרקט, ודי נרתע ואפילו קצת מתלונן לרכוש וגם לשלם מחירים גבוהים יותר על יין איכותי כשל יינות יקב רד פאוטרי, האם הדבר מטריד אותך?
אני מקווה שיהיו יותר יקבים בארץ. זה חשוב, זה יוצר תרבות של יין, זה יוצר שוני, זה יוצר נקודת מפגש בין הלקוח הסופי לבין היינן, מה שלא תמצא ביקבים המסחריים הגדולים. אתה לא יודע מה קורה שם בייצור, מי עומד שם מאחור.
מי שצורך יין זול, בסופו של דבר מתפתח. הוא מחפש יין שיהיה לו יותר טעים. ברגע שהוא טועם יינות טובים, הוא לא יכול להעריך אותם לפני שטעם יינות גרועים וזולים.
אני מאמין שהאיכות ביין צריכה להיות הדבר שמוביל אותך, אחרת אין לך כיקב זכות קיום בכלל כיום. אני מדגיש ביינות שלי את הדברים שייחודיים לנו. ברור לי שאיכות ומצוינות זו שאיפה שצריך להגיע אליה.
המחיר של היין נקבע כי אנחנו משלמים המון על אנרגיה, ואת זה לפעמים הציבור אינו יודע. אני מעריך שכ-40% מעלויות הייצור של יין זו אנרגיה הנדרשת לחשמל, מיזוג וקירור. הזכוכית עולה כסף, הפקקים האיכותיים עולים כסף, החביות עולות כסף, העסקת עובדים סביב היקב עולה כסף.

מי מבחינתך נחשב יקב שקול ובר-תחרות מולך על אותו פלח שוק של לקוחות היקב?
אין לי מושג. יש שורה שלמה של ייננים שנאבקים להגיע לקהל ולהכרה.

ציין בפניי יקב או יינן שמשמש עבורך מודל לחיקוי להשראה
הידע שלי כולו הוא לא מהארץ. הייננים שאני מחזיק מהם הם דווקא אמריקאים, הם פתוחים, כל הידע שלהם ומה שהם עושים פתוח ונתון לדיון. הידע שם חי ותוסס בלמעלה מ- 1,000 יקבים. המיוחד אצלם אומר שאתה לעולם לא תוכל לעשות את היין שלי, כי לי יש את הטרואר שלי, את הכרמים שלי, את האקלים שלי, וכל השאר פתוח.
אני מוכן ללמוד ממך, אתה מוזמן ללמוד ממני. זה היופי שבעניין. לצערי, בארץ לא הצלחתי להגיע לאף יינן. אני חושב שישנה איזו הילה ללא הצדקה, והאמת היא שלא ממש חיפשתי. כל הידע שאני מבקש, נגיש יותר מתמיד.

על מה אתה עובד עכשיו ומה יש בחביות?
יש לנו קריניאן מכרם בן 30 שנה. הצלנו אותו מעקירה, שיקמנו אותו והבאנו אותו למצב שהוא נותן יבול נמוך ואיכותי, שיביא לידי ביטוי את מה שהזן הזה ידע ויודע לתת כבר שנים רבות. היין כבר בחביות. אחרי 12 חודש נתחיל להוציא אותו. חלקו ישמש לבלנד, מרביתו ישמש כיין זני. יש לנו גם סנג'ובזה שיצא כבלנד עם מרלו, זה יהיה יין מעניין עוצמתי ופירותי.

ציין את המותגים המובילים שלך
אני לא יודע. הכול טוב. יין שאני לא אוהב, אני לא מוציא. קיבלנו עכשיו מדליית זהב על ה"שרונה" (קברנה פרנק מרלו) שלנו.
היין הלבן שלנו שאתה טועם, ואני שומע שאתה גם נהנה ממנו, עשוי 100% ענבי גוורצטרמינר הגדלים אצלנו. העניין פה זה ללכת איתו טבעי. זה לא קל. עבדתי פה עם שמרים מאזור אלזס בצרפת. היין שהתקבל מאוד עשיר, העקצוץ של הגז מוסיף, תורם ומעניק עוד מימד ליין. ברגע שהעקצוץ זז הצידה אתה מגלה שגם מאחור מסתתר יין שהוא בפירוש יין טוב.
ליין יש שם מעניין והוא נקרא חיוך זמני/ארעי temporary smile – זהו יין שעומד בפני עצמו. שתו את היין המשגע הזה במקום קפה, הוא מתאים לקיץ, הוא יתאים להרבה סוגי אוכל. צריך לשתות אותו עם ראש טוב שייתן עוד מימד של חיוך. לאהוב את המתיקות המשתלבת עם המרירות שלו – חוויה של ממש.

האם בכוונת היקב בעתיד להגדיל את סל המוצרים?
לא יותר מדי. אנו פחות או יותר בכיוון. יש כמה זנים מעניינים כמו טמפרניו, ברברה. אנחנו כל הזמן לומדים, וברגע שיהיה משהו ייחודי שלנו, נלך איתו הלאה. המרלו שלנו עשיר, מדהים, קטיפתי. מי שקובע הרבה ביין קודם כל זה המגדל, עם הרבה מאוד ידע על אותו זן ענבים.

דובי, לסיום, מה עוד אתה רוצה להוסיף?
מבחינתנו, אם נוכל להמשיך להיות חקלאים, נמשיך לעשות יינות טובים.


יקב רד פואטרי
חוות טל – מצפון לכרמי יוסף, ע"י בית האריזה פירות אביב
טל. 08-9210352, 406084050-5
[email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה