כמעט לא יצא לי לראיין אותו אדם פעמיים תוך פחות משנה, ובטח לא כאשר בתוך שנה זאת – 2020, העולם התהפך, ישראל התהפכה, כולנו התהפכנו, ורובנו עוטים מסיכות. אצל כולנו הפכה הבריאות לנושא מרכזי – עם מושגים כמו סגר, מטושים, מקדם הדבקה, פרויקטור ומכונות הנשמה, ופרופסורים בעלי שמות משונים כמו סדצקי (נעלמה), גרוטאו (נעלם), לס וברבש, ולא נשכח את גמזו. ואצל רבים מאיתנו הכלכלה התהפכה והכלכלה האישית קרסה עם מושגים כמו חל"ת, דמי אבטלה, ולחזור לגור אצל ההורים.
בסוף ספטמבר 2019 פרסמתי את הכתבה על אייל נאור תחת הכותרת: לילי מטבח שף של אייל נאור – לאירועים קטנים בהשראת הסבתא, ובסופה, כמו חכם סיני עתיק אמרתי לו: יש אמרה צרפתית "אף פעם אין שניים בלי שלישי", ושאלתי אותו מה יהיה המיזם השלישי שלו אחרי חדרפרטי ולילי (קראו עליהם בלינק). את תשובתו סיכם אייל במילים "לא חושב על שלישי", ונפרדנו לשלום.
כן או לא קורונה?
והנה אני נפגש עם אייל בבניין פנורמה – לא נוי לא ולא הדר לו, בדרום תל אביב פינת בית המעצר אבו כביר, המקום שדווקא אליו אייל מביא אלפי אנשים בשנה לאירועים מיוחדים קטנים, כאלה שהופכים את המשתתפים בהם לממליצים לחבריהם ומקדמי מכירות מרצון. לפני הפגישה פנטזתי לי כי המיזם השלישי של אייל נאור, כן, זה שנולד וקרם עור וגידים בימי קורונה, הוא תוצאת הייאוש של אייל, שפרץ את הסגר, הגיע לבניין הריק וחשב איך הופכים את הלימון של אין עבודה ללימונדה של הכנסות.
אז האמת קצת שונה. מסתבר כי כמי שמזהה הזדמנויות, אייל חשב ותכנן את "מטבח אחורי" הרבה זמן. שכנו השף יאיר פיינברג, שהפעיל בלופט השכן את 'פיינקוק' שלו, עזב בסוף יוני השנה. אייל פינטז על המקום, כי הוא אוהב מרפסות ורצה לחבר את המקום החדש עם 'לילי' ולהוסיף שטח עבור אירועים, ורצה להשתמש במקום כמטבח אחורי (מושג מעולם האירועים) ללילי, כדי שהבישול על קולותיו וריחותיו, לא יפריע לאירועים.
הולכים על סדנאות אוכל?
"ואז אמרתי: מה? רק נבשל? יש כאן מקום לסדנאות (כאלה התקיימו בפיינקוק), ובשוק חסר מקום לסדנות בוטיק כדי להוסיף חוויה לערבי חברה או ימי הולדת כדי שאנשים ייהנו מאוכל טוב גם, וייצאו הביתה גם עם קצת טיפים", אומר אייל, שמכאן הגה ועשה צעד נוסף. "אני מכיר את העולם העסקי בו בסוף אירועים מקבלי מארזי שי, אז בואו נמצא מתנות קטנות לחלוקה אחרי סדנאות האוכל". המתנות המתאימות לסדנת בישול הן כמובן מעולם האוכל, ואייל חשב לייצר, ליתר דיוק להרכיב ממוצרי מזון איכותיים, מתנה יוונית ואיטלקית ברוח המקום. "בנינו ארבע ערכות מתנה כאלה, התלהבנו והרחבנו את הקונספט. העניין הלך וגדל, ומותג כ'קופסת אוכל' – המכילה אוכל או דברים קשורים לאוכל".
הולכים על השוק העסקי?
ואז הגיע הרגע של תובנה נוספת: "הבנו שיש לנו משהו גדול ביד. ירד לנו האסימון שזה לא רק עסק לסדנאות אלא יותר מזה, ואנשים יאהבו להעניק ולקבל מתנות כאלה עליהן חשבנו. החלטנו שהעסק שלנו כאן צריך להיות מארזי שי לשוק העסקי, שכיף לקבל וכיף לתת. תכננו ובנינו את הקונספט במשך חודשיים, ונכנסנו למקום החדש בתחילת יולי. אמרתי לעצמי ולאנשי המצוות שאני לא מעוניין בקהל פרטי, אז חקרתי את השוק העסקי. קניתי עשרה מארזים כאלה, בדקתי תוך כמה זמן מגיעים למזמין, והתרשמתי מהמארזים ומתכולתם – הם משפיעים או לא משפיעים עלי. הבנתי שהשוק גם מוצף מארזים וגם פתוח לגמרי למשהו חדש שהשקיעו בו בפרטים, בחשיבה, בכל מוצר. כך נסענו לדרום הארץ ולצפון, והתחלנו להביא דברים מרחבי הארץ. הבנו שכל דבר בקופסה חייב להיות מדהים צורנית ואז כמובן בטעם, כך שמיתוג ונראות לא טובים לא נכנסו פנימה".
במארזים יש מוצרי מעדניה בשילוב אלכוהול – מ- 140 ₪ עד 290 ₪, בקופסה ייחודית לכל מקבל. בשת"פ עם HP אינדיגו יוצרו 3,000 מארזים ייחודיים בעיצובים שונים. לי יש תחושה שאלה עוד יהפכו לפריטי אספנות.
הולכים על השוק הפרטי?
"ביום הצילומים של המארזים עם הצלם דן לב, נפל לי האסימון. ישבתי ליד המסך; דן מצלם, הסטייליסט שלומי אילני מסדר, ואני מסתכל על המסך, בפעילות עם הקהל העסקי יש פיקים של חגים – ראש השנה ופסח, ובאותו רגע היה לי ברור שאנחנו חייבים לפתוח את קופסת אוכל לקהל הפרטי – מארזי מתנה שאנשים ירצו להתחבר אליהם לאורך כל השנה. אף פעם לא עבדתי עם קהל פרטי. אנחנו נמצאים בשוק כבר מספר שבועות עם המארזים – ובום. אנשים אהבו, קולגות, מתחרים, מנהלי רווחה, כולם הגיבו בוואוו". הקהל הפרטי התאהב בקופסת אוכל ומוצא בה פתרון למתנות במגוון הזדמנויות, כי כל השנה היא סיבה למסיבה ול'קופסת אוכל' שכיף לקבל וכיף לפתוח ולאכול את תכולתה.
"במהירות שיא העלינו לאוויר אתר מכירות אונליין להזמנות ומשלוחים – לא האמנתי, וזה עובד", מספר אייל. "יצאנו לדרך, חברות קנו ואנשים פרטיים קונים. היה לי חשוב לתת ערך מוסף ופן חברתי לקופסת אוכל, לכן בחרנו שאת הקופסאות יארזו בעמותת אנוש. כרגע אורזים שם עבורנו 620 מארזים, ואת המשלוחים לבתים מבצעים עובדי 'הבימה שליחויות' – שחקני תיאטרון וזמרים שאיבדו הכנסה בחודשי השבתת ענף התרבות והבידור. יש לנו גם שלושה נהגים שלנו שאיבדו הכנסה של הסעות תיירים, ומבצעים שליחויות".
מה ייחשב כהצלחה?
בתחילת חודש מאי פרסם אייל נאור פוסט כואב ועצוב על שליחת 8 העובדים הקבועים שלו לחל"ת, בה היו במשך חודשיים וחצי, וב- 1 ביוני כולם חזרו לעבודה. "מבחינתי ההצלחה הכי גדולה היא שאנחנו עסוקים. מגיעים לעבודה ועסוקים עד מעל הראש, וזה לא מובן מאליו. שוב יש לנו סיבה והזדמנות לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים".
את החזרה לעבודה ניתן לייחס לאפשרות של קיום אירועים קטנים תחת מגבלות התו הסגול, אבל בעיקר לרוח היזמית של אייל. "נכנסתי למשבר עם שלוש חברות (EXP – אירועים גדולים, לילי וחדר פרטי – אירועי בוטיק), ובמקביל נולדו השנה שתי פעילויות נוספות (מטבח אחורי וקופסה). אני מקווה שעוד שנה כל חמש הפעילויות יימשכו. המטרה שלי היא לייצר השפעה על חיים של אנשים אחרים. לייצר חוויה, הן במארזים והן במטבח, לשמח, לעשות טוב".
ומשפט אחרון של אייל, שלקחתי איתי הביתה ואביא למפגש הבא שלנו: "אם אתה מצפה שהעולם ישתנה, אתה טועה – היחידים שיצליחו או ישרדו הם אנשים המסוגלים להשתנות ולהתאים עצמם לתקופה. לא מדובר בחודש חודשיים. חלק מהפתרונות יישארו, כי אנחנו לא יכולים להתנהג כתמול שלשום".
קופסת אוכל – להזמנות: 03-6888816, 054-7505396 (ווטסאפ בלבד), באתר. פייסבוק: קופסת אוכל, אינסטגרם
