חוקי הזהב של רפי:
· כמות הבשר – מקסימום 250 גרם בשר לסועד
· איכות הבשר – לקנות רק מוצרים מעולים במקום אמין
· הכנה מראש – לא ללכת על מתכונים הדורשים הכנה של הרגע האחרון, אלא תבשילים שאפשר להכין מראש
· ניסיון ראשון לא עושים על שולחן החג – לא להכין מנה בפעם הראשונה לארוחת החג, כדאי לנסות אותה קודם
· והשולחן? – מומלץ מאוד לערוך את השולחן כבר בבוקר
אירוע המוני
ארוחת החג לרוב מוגדרת, ובצחוק כמובן, כאירוע המוני. אבל כמו בכל צחוק, ישנה אמת מסוימת מאחורי אמירה זאת, שכן גם בשלניות ובשלנים מדופלמים מצליחים לאבד את הראש כאשר הם צריכים להכין ארוחה לכמות גדולה של אנשים.
ארוחת החג מטבעה היא ארוחה די כבדה, שכן על השולחן נמצאים לרוב מספר מאכלים מסורתיים, וכאשר מגיע זמנה של המנה העיקרית, אנחנו כבר די מלאים. כמו כן, התזמון גם הוא בעייתי, שכן הוא תלוי בזמן הגעת האורחים, ובכמה מקום יש לנו על הכיריים או בתנור (חשוב במיוחד כאשר אנו מתארחים ואמורים להביא מאכל שצריך חימום).
תכנון נכון
על מנת לעבור את החג בשלום, עלינו להתחשב במספר גורמים: לגבי הכמות, בארוחת חג לא תעלה על 250 גר' בשר לסועד מכל הסוגים המוגשים על השולחן (בערך פרוסת צלי בינונית ושוק עוף לאדם). את האיכות של ארוחת החג לא כדאי להשיג ע"י שימוש במאכלי גורמה מסובכים הדורשים בישול או צלייה של "הדקה האחרונה", ואם אין ברירה, הרי כדאי להשאיר רק מתכון אחד הדורש הכנה מדויקת וסמוכה לארוחה. כל השאר אמור להיות מוכן ואפילו חם. את האיכות כדאי להשיג, לעומת זאת, ע"י שימוש במוצרים מעולים וע"י מתכונים הניתנים להכנה מוקדמת, תוך הוספת אלמנטים חגיגיים והגשה מעט שונה. אגב, אם המנה העיקרית מוכנה במקרר מזה יום או יומיים, התוספת לשלוות הנפש של המארחים תהיה גדולה, ותתרום אף היא להצלחת הערב.
כמו כן, לא הייתי ממליץ להגיש לארוחת חג מנה אותה אנו מנסים לראשונה. כדאי לעשות "טסט" מוקדם על המשפחה הקרובה, ולהפיק לקחים גם לגבי זמני הכנה בישול והגשה.
גם בנושא לוגיסטיקה, הרי בבוקר אותו יום ניתן לסיים את עריכת השולחן, עיצוב הפרחים וכד', ואפילו שטיפת עלי החסה וייבושם אפשרי (ניתן לאחסן אותם במקרר, בקערה, מכוסים במגבת לחה).
אם כך, כל מה שנשאר לנו בערב הוא לדאוג שהאוכל יהיה חם (פלטת שבת, גם לכאלו לא שומרים, היא פתרון מצוין לחימום אוכל באירועים גדולים), ולהרגיש אורחים בארוחה שבה אנו מארחים.
