אין חדש על המדף: התגלה מפעל עתיק להפקת שמן מהתקופה הביזנטית

מפעל ייחודי ומרשים להפקת שמן מהתקופה הביזנטית (מאה 7-6 לספירה), מהגדולים שנחשפו עד כה בארץ, נתגלה לאחרונה בחפירות בדיקה של רשות העתיקות במושב אחיהוד שבגליל המערבי, שבקרבת העיר עכו. החפירות נערכות כחלק מתכנית להרחבת הישוב.

לדברי מיכאל כהן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "שריפה עזה שהתחוללה בבית הבד במאה ה-7 לספירה, ששרידיה ניכרים היטב בקירות המבנה, החריבה והוציאה אותו מכלל שימוש. אירוע זה "שימר" פרטים רבים מבית הבד".

במרכז המבנה נחשפה מפרכה מרכזית (אבן עגולה גדולה), אשר עליה הונחה אבן טוחנת – המכונה "ממל". אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום בהמה, אשר הסתובבה סביב המפרכה, וכך רוסקו הזיתים.
לאחר ריסוקם ושבירתם, הועברו הזיתים לסחיטה בעקלים (סלים קלועים מאריג גס או חבלים. שהופעל עליהם לחץ באמצעות מכבשים – וכתוצאה מפעולה זו, נסחט שמן הזית החוצה. הסלים שימשו כמסננת: הנוזלים טפטפו החוצה, והגלעינים והפסולת נותרו בסלים).

במקום נחשפו שלושה משטחי סחיטה של מכבשים, מטיפוס מכבשי בורג, ומשקולת אבן שהייתה מחוברת בקצה הקורה.
לצידי משטחי הסחיטה נחשפו בורות איגום, בורות שיקוע ובריכות נוספות, ששימשו להפרדת השמן מן המוהל (הנוזל הלא-שמנוני שמפיקים הזיתים).

לצד מתקני הפקת השמן נחשפו שני מיכלים בנויים, אשר שימשו לאכסון השמן. אלה השתמרו ברמת שימור נדירה עד לראשיהם. קיבולת המיכלים הינה כ-20,000 ליטר לשניהם יחד. המיכלים רוצפו ברצפות פסיפס וטויחו בטיח. ראש הקיר המפריד בין שני המיכלים רוצף בפסיפס, שחלקו מעוטר גיאומטרית וחלקו נושא כתובת ביוונית שטרם פוענחה.
עוצמת בית הבד, שאינה שכיחה, והכתובת על גבי רצפת הפסיפס, רומזים כי המפעל לא נבנה כיוזמה פרטית מקומית.

במהלך החפירות נמצאו שרידי רעפים רבים, עמודון שיש ושני שברי סורג משיש, נרות כלילה רבים, צלחת מיובאת שבבסיסה חרוטה דמות נושאת ילד, ושרשרת ברונזה שנשאה נברשת תאורה. אלה, מצביעים כי בסמוך למקום עמדה כנסייה. מכאן עולה הסברה, כי ייתכן שבית הבד שכן בתוך מנזר ביזאנטי.
על שרידיו של בית הבד המשיך להתקיים במקום יישוב לאורך כל התקופה המוסלמית.
בנוסף לבית בד זה נמצאו בסמוך בתי בד וגיתות נוספים.

מיקומו של האתר, על שלוחה מערבית של הגליל בגבול מישור חוף עכו, 9 ק"מ מדרום מזרח לעכו, רומז על מרכז ייצור חקלאי ששימש חלק מהמערך החקלאי של העיר המרכזית עכו – פתולימאוס.

כעת נבדקות האפשרויות לאופן שימור הממצא המיוחד והצגתו, בשיתוף תושבי המושב.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה