fbpx

אישיות קולינרית: בן מחרובסקי

בן מחרובסקי "הילד", היה ילד שתמונת ילדותו נשקפה מתוך כיסא בר בחלל מסעדת ״מי ומי״ המיתולוגית של אביו שלום מחרובסקי. כאשר בן נזכר בילדותו, עולה בו התמונה של תורים ארוכים שהשתרכו לארוך הרחוב, ממתינים בקוצר רוח למנת הדגל של המסעדה – צלע בפיתה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

משהו נדלק בעיניים הבהירות שמולי כאשר נשמע צירוף המושגים "פיר 23".
בן מחרובסקי "הילד", היה ילד שתמונת ילדותו נשקפה מתוך כיסא בר בחלל מסעדת ״מי ומי״ המיתולוגית של אביו שלום מחרובסקי.
כאשר בן נזכר בילדותו, עולה בו התמונה של תורים ארוכים שהשתרכו לארוך הרחוב, ממתינים בקוצר רוח למנת הדגל של המסעדה – צלע בפיתה.

כנצר למשפחה שלימים החליפה את כתר המסעדה הידועה בכתר חדש ונוצץ אף יותר (מסעדת מול-ים), גדל בן אל תוך עולם שכולו קולינריה.

 

מעטים מכירים את השתלשלות הדברים, אך הניסיון העצמאי הראשון של בן בתחום המסעדנות היה דווקא בפאלו אלטו קליפורניה , שם הקים בשנת 2005 מסעדת גורמה צמחונית למהדרין.

 

קצת מפתיע מאדם שגדל על בשרים ומאכלי ים, אך פחות מפתיע כאשר נחשפים לצד היזמי של בן. שנות האלפיים הביאו איתן לקליפורניה טרנד ענק של קולינריה צמחונית/טבעונית, שלימים הגיע באיחור אלגנטי שגרתי של עשור אל מחוזותינו, ובן מחרובסקי היה שם בדיוק בזמן כדי לקלוט מה קורה, ולרכוב על הגל.
כאשר השורשים החלו להיכנס לאדמת היבשת האמריקאית, החליט בן שעתידו האמיתי בישראל, וחזר ארצה.

 

ההשפעות החזקות של החיים בקליפורניה בכלל, ובסן פרנסיסקו בפרט, לא עזבו אותו גם כשנחת בארץ, והתגבשו לכדי המיזם הקולינרי חדש אותו חלם להגשים.
בהשראת "pier 39" – המוסד הידוע מסן פרנסיסקו; גיבש בן קונספט מסעדני ייחודי, שישלב בין הסגנון של מסעדת נמל פתוחה, לבין התפיסה שאוכל גורמה מחומרי גלם איכותיים יכול להיות מהיר, נגיש ולא יקר.

 

כך נוצר פיר 23 – סטריט פוד גורמה. בלוגו, ילדה בעלת מבט נועז מוציאה לשון חצופה אל המביטים, ומסמלת את כוונת המשורר: לא עוד מנות של פירות ים מוגשות בצמצום על צלחת ענקית מעוטרת עלי בייבי ומתומחרות במחירים גבוהים למי שידם משגת! פיר 23 הגישה מנות מגוונות של פירות ים דגים ובשר איכותיים באריזות חד פעמיות, בהגשה עצמית ובמחירים שהם סיפור בפני עצמו.

 

הקונספט פשוט מהיר ומזמין. מטבח המסעדה פתוח, ובחזית דלפק מכירה הפונה לים. בשטח הנמל בין המסעדה לגלים שולחנות ארוכים. ההזמנה בדלפק, התשלום מידי, והמנות מגיעות אל השולחן. אוכלים, מבלים, וברגע שרוצים – הולכים. אין חשבון, אין המתנה ושאר ניג'וסים. מחיר מנה 35-50 שקלים, ובמילים אחרות, משפחה משאירה בממוצע כ- 200 שקלים עבור ארוחה מהירה מחומרי גלם מעולים.

 

בתפריט שרימפס מטוגנים בציפוי קרנצ׳י בליווי מיונז ביתי, במחיר שערורייתי של 37 שקלים; לצד קלמרי עסיסיים שהושרו בחלב למשך 24 שעות, ומוגשים אף הם בציפוי פריך לצד רוטב מתוק חריף ולימון, במחיר זהה.
ניו-יורק סנדביץ' מסינטה איכותית כבושה ב- 35 שקלים, ו״שניץ פילה״ – נתחוני פילה עוף בציפוי פירורי לחם חרדל ושקדים – 27 שקלים!!! מישהו אמר קופיקס בשנת 2008?
המנה האהובה על בן, כמו על רוב הלקוחות החוזרים:Fish&chips – נתח עסיסי נדיב של דג קוד מהים הצפוני, בציפוי פריך, שמוגש לצד צ׳יפס בלגי ורוטב פלפל ושום – 47 שקלים.

שאלתי את בן: אז מה בעצם הקטע ? אתה מהבעלים של מול-ים, אחת המסעדות המצליחות והמעוטרות ביותר בישראל אם לא ״האחת". בשביל מה היית צריך לפתוח את הפיר?

 

התשובה לא אחרה לבוא: בימי שבת מול-ים מלאה כמו בכל יום, אבל כמה אנשים יכולים לשבת בה לארוחה? שישים? בחוץ, מעבר לחלון, עוברים אלפי אנשים. התשוקה שלי, המשיך בן , לא שונה משל שחקן בתאטרון. קיימת הקבלה מאוד חזקה בין התחומים, וממש כמו שחקן שעולה ערב אחרי ערב במשך שנים לבמה ללא הנחות וללא וויתורים עצמיים, הכול רק כדי לזכות במספר דקות של תשואות, כך גם המסעדן. זה חיידק! כל אורח במסעדה, כל מנה, כל רגע, כל מילה, אין דבר אחד שחומק מעיניי המסעדן, והריגוש הזה של לראות שגרמת הנאה לאדם אחר, אין לזה תחליף.
"לראות מאות אנשים ביום באים אליך למסעדה ומתענגים מכל ביס, זה האושר הכי גדול שיש שאני מכיר", הוא אומר .

 

אך כמו בסרט טוב, הדרמה לא אחרה לבוא. באפריל 2014 עלתה המסעדה באש, ונשרפה כליל. בן חטף מהלומה לא פשוטה, והכאב ניכר עדיין בעיניו. "לא פשוט לראות את ה'בייבי' שלך, שעמלת והזעת עליו במשך שש שנים, נמחק ברגע אחד".

הוא נאלץ לנוח ממסעדת הפיר, אך כמו יזם טוב שאי אפשר באמת לשבור את רוחו, ניתב את המשבר למקום חיובי . "קיבלתי קצת זמן לחשוב עם עצמי, וכעת אני מוכן להתחלה חדשה. איך אומרים? הכל לטובה!".

 

לפני מספר שבועות השתתפה המסעדה בפרויקט הקולינרי החדשני " דיינר ראש", אשר החזיר לחיים מספר מסעדות מהעבר למשך שבוע בודד כל אחת, במתחם מיוחד שהוקם ברחוב נחלת בנימין, ממש ממול מסעדת כתית הידועה. כצפוי, התגובות היו נלהבות ומחממות את הלב. המתגעגעים הגיעו לטעום שוב, והמרץ לחזור לפעילות בשיאו.

 

כעת נמצאת המסעדה בתהליכי תכנון מחודשים, ועתידה להיפתח שוב באפריל 2015, ולקבל שוב את הקהל הרחב לסתלבט שמשי בנמל, ולטעמים וותיקים לצד חדשים. ביניהם אחות בריאה למנת הפיש אנד צ'יפס הידוע – Fish&Salad מדג קוד צרוב על הפלנצ'ה לצד סלט מרענן .

 

את השיחה חתמנו עם המשקה האהוב על בן מתפריט הפיר, וגם כאן חיכתה לי הפתעה. האיש ידוע במרתף היין שלו ובהתעמקות רצינית מאוד בעולם היין העולמי, אך יודע גם ליהנות מיין רוזה קל ומבעבע שמוגש במסעדה, ברוח הרחוב בבקבוק 375 מ"ל קר מאוד, עם פקק בירה ושתי כוסות. היין קל, פירותי ומרענן מאוד, אך מפתיע בארומות של רוזה רציני, ובעל סיומת ארוכה. אכן שידוך מושלם לחוף הים .

 

תכניות לעתיד? ובכן, התשובה המתבקשת התקבלה: פיר 23 רשת.
ואכן יש הגיון בשכפול של ההצלחה לסניפים עתידיים נוספים, ״אבל לא יותר מ- 4-5 סניפים״, אומר בן "האושר האמתי ומה שמניע אותי, הוא הקשר האישי עם הלקוחות. זה מה שחשוב. צריך לעשות הכול במידה".

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה