איש הענבים מציג: היקבים הישראלים המובילים בתחומם

הרעיון מאחורי האירוע היה "לעשות סדר ב"בלגן", ולבחור את היקבים הטובים והמובילים בארץ, כל יקב ויתרונותיו הבולטים; אלה המצטיינים בטרואר ייחודי, אלה בסגנון ובעקביות, ואחרים במצוינות על ציר הזמן

ביום שישי האחרון הצליח להם בגדול לאנשי "איש הענבים", שכן שום אמת מידה להשוואה לא הייתה דומה בערכה לאירוע זה.

כמי שמלווה את אירועי יום העצמאות באיש הענבים, הנחשבים לאירועי הדגל של המקום, האירוע הנוכחי סימן כבר מתחילתו סטנדרט ונורמה אחרת, כשהוא מעמיד מתחתיו, או לפחות בצילו – אמנם בכבוד הראוי, את אירועי יום העצמאות.

תרצו תקראו לסיבה לכך מבחר ראוי של יינות טובים. תרצו תכנו זאת שיווק ופרסום נכון. תרצו תכנו זאת תחושה של שייכות ומחויבות וזהות מצד הגרעין של חברי מועדון הלקוחות ההולך ומתרחב של מוסד בית איש הענבים ואיתו.
מזג האוויר? האנשים היפים? השילוב בין יין למתכוני השף אלון גונן? מה עוד?
הכול היה ביום שישי האחרון במנות גדושות, ולא פחות ממושלם.

בניגוד מוחלט למונח 'הקהל הצביע ברגליים', כאן הקהל הצביע בידיים, בגביעי היין ובהמוניו; שכן כמות המבקרים החל משעת פתיחת האירוע ב-12 בצהרי יום שישי ועד סמוך לשעת הסגירה, מילאה את חללי מתחם איש הענבים מקומת המסד ועד הגלריה שבקומה העליונה בהמוני חובבי יין איכותי.

אלו הוכיחו ללא צל של ספק מה חשיבותו של מוסד איש הענבים ומה גודל המימד והמעמד שמעניק למוסד קהל חסידיו במיוחד באירועים אותם הייתי מכנה בכותרת "שווים".

אותו קהל תר, מן הסתם, אחרי חיבור בין שמות של יינות גדולים, לייננים המטעימים ומסבירים ממקור ראשון את יינותיהם, דרך החיבור הכול כך מתבקש שבין הפן התרבותי, האמנותי והקולינרי, הנגזרים מאירוע רב רושם שכזה.
האירוע אף אפשר לנוכחים, מפגש מקורי ובלתי אמצעי על שום הקונספט שמקפל בתוכו הרעיון לאירוע, דרך היצירתיות שבעשיית יין טוב, דרך הסקרנות והתהייה שבטעימת מגוון כל כך גדול של יינות טובים.
זאת הן מנקודת ההשוואה, הן בהיבט התחרות, והכי חשוב בהיבט התנופה וההתקדמות שעוברת על תעשיית היין הישראלי; והכול תחת קורת הגג של איש הענבים, שפעם נוספת חורט על המפה מיזם שהוא ציון דרך, כאירוע מוביל שלבטח לא יישכח, ואף יהווה אבן פינה לבאות.

כששאלתי את חיים גן מי היוזם לרעיון של האירוע הנוכחי, הוא השיב בצניעות מהולה בגאווה זה "איש הענבים" וכולנו שותפים.
וחיים הסביר: "הרעיון היה "לעשות סדר ב"בלגן", ולבחור את היקבים הטובים והמובילים בארץ, כל יקב ויתרונותיו הבולטים; אלה המצטיינים בטרואר ייחודי, אלה בסגנון ובעקביות, ואחרים במצוינות על ציר הזמן. כל יקב שנבחר ייוצג ע"י יינן שבחר את היינות המייצגים את היקב.
טעימה זו תהיה ייחודית ושונה מכל בית פתוח, שכן היקבים והייננים יטעימו את יינותיהם ויהיו זמינים לשאלות וסתם שיחות חולין".

כמי שמלווה את האירועים בבית איש הענבים לא מעט פעמים, סיגלתי לעצמי תפיסה האומרת לבוא מוקדם בסמוך לשעת תחילת האירוע, להרוויח כמה דקות של שיחה עם המטעים או היינן, לתפוס אותו לרגע קט להזדמנות של צילום תמונה, וזאת לפני שהצפיפות והדוחק הופכים לשחקן מפתח, ומשפיעים בדרך כלל על האירוע כולו.

יקב בזלת הגולן יואב לוי, בזלת הגולן
המטעים שבעמדת ההטעמה נשבע לי שיואב לוי היינן בדרך. ההבטחה התקיימה, ויואב שהגיע עם רעייתו ועם בנו הקטן, הטעים את המרלו רזרב 2007, את הקברנה סוביניון ברונזה 2008, ואת הקברנה סוביניון רזרב 2007 – שהיה החביב עליי והיותר טעים לי מתוך השלישייה.

יקבי רמת הגולן 
בעמדה של היקב לא מצאתי את היינן, אלא זוג מטעימים חביבים. השרדונה אודם 2008 היה במיטבו, עם נוכחות עץ מורגשת כזו שתושווה לאחר מכן לשרדונה C של יקב קסטל ולשרדונה של קלו דה גת. בעמדה הוטעמו גם הירדן סירה 2006 והירדן מרלו קלע 2005 ,שהיה האהוב עליי משני היינות האדומים.

יקבי בנימינה
את העמדה כיבד בנוכחותו היינן ששון בן אהרון. חסר לי לצדו היינן אסף פז, ששון בן אהרן, בנימינהובהמשך תבינו למה. ששון הטעים את אבני החושן יהלום 2007. כבטעימה קודמת ואחריה, עדיין היהלום סגור לטעמי, ומבקש זמן להפגין את צפונותיו. חומציותו גבוהה יחסית, והיא באה מתרומת 20% ענבי פטי ורדו בבלנד הסופי, שהוסיפו טעם וגם צבע, אבל הרבה חומציות. זו תלווה את היין בהמשך, ואני מאמין שבשנים הקרובות התרומה תהיה לטובה.
הסירה אודם 2006 מסדרת אבני החושן, הנו יין אותו ניתן להגדיר יין חם. הוא מעושן ופירותי ומפולפל.
בלט לטובה ועם מחמאה גדולה, וכאן בא לידי ביטוי חסרונו עבורי של אסף פז — היה יין הקינוח של היקב, רזרב גוורצרטרמינר בציר מאוחר 2008, שזו לי הטעימה הראשונה מממנו. אמנם, שמרתי את היין ממש לקצה קצהו של מקצה הטעימות הפרטי, שלי אבל היין היה לא פחות ממדהים. הוא מזכיר את הקינוח של כרם שעל, הוא מזכיר את ההייטס ויין של רמת הגולן. אני משוכנע שידו של אסף בחיבור משולב היטב עם ששון ביין זה, ליצירת יין קינוח שעוד ידברו בו רבות – כזה שמיישר קו ומתייצב בכבוד לצד הגדולים והטובים שביינות הקינוח בארץ. פשוט יופי.

יקב פלם
בעמדה היה לי הכבוד לפגוש בישראל פלם, אביהם של גולן וגלעד, שהמתין בסבלנות רבה למטעים שבושש להגיע. לדידי, ישראל פלם, ממרומי שנות ניסיונו ועשייתו, הוסיף הדרת כבוד למעמד. טעמתי את הרוזה 2009 עם נוכחות דומיננטית של ענבי קברנה פרנק, ואת הקברנה סוביניון רזרב 2007. עוד הוטעם בעמדה המרלו רזרב 2007.

יקבי ברקן
את עמדת ההטעמה כיבדו בנוכחותם הייננים יותם שרון ועירית בוקסר שנק, שלא יותם שרון, ברקןאחת ניתן היה לראות אותם מחליפים משמרת, ופונים לטעום אצל האחרים, ללחוץ יד לשלום ולברך קולגה מקצועית.
הייננים של ברקן הטעימו את שלושת היינות בסדרת אלטיטיוד -ה- 412, ה- 624 וה- 720, כולם מבציר 2007. בהחלט סדרה ראויה, עם שוני בולט בין היינות על שום הבדלי הגובה. גם בטעימה הנוכחית, כבטעימת ההשקה שבה נטלתי חלק, הראשון נגיש ועכשווי ומתחנף קמעא, בעוד חבריו מביטים בחברם "הנמוך בגובה", ומבקשים את כבודם.

יקב אלכסנדר
גם יורם שלום ידידי, היינן של יקב אלכסנדר, לא פקד את עמדת ההטעמה. מקורביו ידעו לספר כי הוא נמצא בטיול יין בצרפת עם רעייתו. המטעים והמטעימה שבעמדה עשו את עבודתם היטב, והטעימו את הסנדרו 2008, את אלכסנדר רזרב קברנה סוביניון 2007, ואת אלכסנדר הגדול גרנד רזרב 2004.
מבין השלישייה, פעם נוספת היה הפייבוריט שלי הסנדרו, בזכות מורכבותו ושפע הארומות והטעמים שהוא מקפל בתוכו. הזינוק אחר כך מהרזרב קברנה סוביניון 2007 לגרנד רזרב 2004, היה לא פחות מקפיצת מדרגה. כבטעימות קודמות, שוב הפליא הגרנד רזרב 2004 בעושר טעמיו ובאף הנפלא שהוא הביא עמו.

יקב קלו דה גת
גם בעמדה של קלו דה גת לא פגשתי ביינן היקב, אלא בזוג מטעימים חביבים. פתחתי בטעימה של השרדונה 2008, שהיה בר תחרות סקרנות ועניין מול השרדונה של יקבי רמת הגולן והשרדונה C של קסטל. כאן העץ כמעט ולא היה מורגש, אלא התאזן היטב עם הפרי. עוד הוטעמו בעמדה הסירה הראל 2008 והעמק איילון 2006.

יקב דלתון אלכס הרוני, דלתון
את עמדת היקב איישו שני מטעימים. לשאלתי היכן נעמה מועלם הייננית, השיבו כי נבצר ממנה להגיע, אבל אלכס הרוני בדרך. עד שאלכס הגיע ואחז ביד גאה את יין הדגל מתתיה 2006, טעמתי את הקברנה סוביניון כרם מירון 2008 ואת השיראז רזרב 2007, שלטעמי הוא מהשיראזים היותר טובים שיצאו בשוק היין בישראל בשנים האחרונות.
לעניין יין הדגל מתתיה, זו לי הטעימה השלישית ממנו, וגם הפעם לדעתי היין עדיין סגור ולא בשיאו כרגע, ומאידך כמו ביין הדגל יהלום של בנימינה, גם כאן הזמן יעשה ליינות הללו רק טוב, ושוכנעתי שיש למה לצפות.

יקב ויתקין שרונה ודורון, ויתקין
את עמדת ההטעמה מול הכניסה לבית איש הענבים, איישו באהבה ובחרדת קודש רבת אחריות שרונה ודורון בלוגולובסקי, אשר הטעימו את הריזלינג 2009, זאת  מאחר ואת הריזלינג 2008 שהופיע בכלל הרישומים של האירוע, הם מכרו ביקב עד אחרון הבקבוקים.
ה- 2009 מפגין אף נהדר, עם פרחוניות ופרי הדר רענ,ן ארומטי, חומצי, פריך ומדויק. הפטרוליות והדבשיות המאפיינים את הריזלינג המסורתי עדיין חסרים ביין, אבל אלו יבואו ויופיעו ככל שהיין יתפתח.
שימו לב: את הפטיט סירה 2007 ואת הקריניאן 2007 פתחו ביקב ערב קודם, ביום חמישי סמוך לשעה שמונה בערב. היינות, שהיו פתוחים ונשמו כראוי, הביאו עמם מצג של רעננות ואיזון עם פרי שחור ומרוכז בשני היינות כאחד, עם ההבדלים המתבקשים בין הזנים ,והיינות היו במיטבם.

יקב צ'ילג ארנה צ'ילג ובתה
את עמדת ההטעמה איישה, בצבעוניות ובחן רב השמור רק לה, אורנה צ'ילאג, לצד בתה המקסימה.
את הקברנה סוביניון פרימו 2002 הטעימה אורנה, באופן מתבקש, מדיקנטר. היין הפגין בגרות וגיל, שנתנו את אותותיהם לחיוב ביין. כן הוטעמו בעמדה הקברנה סוביניון סולו 2006 והמרלו וינו 2006.

יקב קסטל
את עמדת ההטעמה כיבד בנוכחותו אריאל בן זקן. השרדונה C בלאן דה קסטל 2009 היה מהיינות המבוקשים בטעימה, והוא היה בר תחרות והשוואה מול השרדונה של רמת הגולן והשרדונה של קלו דה גת. מבין השלושה היה לטעמי השרדונה C המוצלח שבהם, ללא נוכחות של עץ משתלטת ועם איזון נכון תומך בחומציות רעננה. כמו כן הוטעמו בעמדה הפטי קסטל 2008 והגראן וין 2007. איציק כהן, רמות נפתלי

יקב רמות נפתלי
את עמדת ההטעמה שבקומה העליונה, בחדר האבירים בבית איש הענבים, אייש איציק כהן, היינן החביב של היקב.
טעמתי את הברברה 2007 – ליין צבע יפהפה. גוף בינוני קל, נגיעות של שוקולד עם פה נעים וטוב, החומציות טובה והסיומת מעט טאנית. כמו כן הוטעמו בעמדה הקברנה סוביניון 2005 והסירה 2007.

בנקודה זו עשיתי אתנחתא קלה, והתפניתי לטעום שתי מנות במחיר אחיד של 39 ₪, של שרימפס מבית מדרשו של אלון גונן שף הבית. הראשונה שרימפס ברוטב קוקוס וקארי, והשנייה בשמן זית ועשבי תיבול טריים. 
אני מאוד מחבב את אלון, ואני רואה בו ידיד וקולגה מעניין, וגם המנות שאלון מביא אל השולחן הן נגישות, טעימות, צבעוניות, מגרות חך, ובמחיר שווה לכל נפש. השרימפס היו רכים, טעימים, עשויים היטב, והצלוחיות התרוקנו במהרה.
דווקא בהתאמה של יין לאוכל ידי לא הייתה על העליונה, שכן הגראן וין שהיה בכוסי לא תאם את מנות פרי הים, ושם לבטח היה השרדונה C תואם יותר, משתלב נכון, ומבליט ומאזן את הטעמים.

בחזית איש הענבים, בסמוך לכניסה, הקימו זוג נשים חינניות עמדה מכירה של "עדיים מכל הלב". אלו חבקים מיוחדים, ולמעשה סוג של תכשיט שעליו ברכה, אשר נועדו לעטר את בקבוקי היין. את הברכה ניתן להתאים לעיתוי, לאירוע, לרחשי לב, וכך גם את התליונים ואת צבעי השרוכים שיעטרו את בקבוק היין ויוסיפו ממד אישי ויוקרתי למתנה ולמחווה.
הרעיון שעומד מאחורי המיזם של המעצבות ריקי ויען (050-5312034 ו- 077-3007155), הוא לסייע לפרויקטים שונים בקהילה – אם בעשייה ואם בכסף – תוך  מעורבות במספר פרויקטים חשובים, כמו סיוע לנוער במצוקה ובסיכון.

כתמיד ליוו את האירוע מבחר חופשי של גבינות משובחות ממחלבת משק דותן, ולצדם לחמים, שמן זית, מבחר ירקות העונה ומים מינרלים.

אם אתם אומרים לעצמכם: איפה היינו? ואיך לא ידענו? ולמה לא באנו?, שמורה לכם הזדמנות נוספת בחודש הבא, ב- 30/7/2010, עם המקצה השני ובו עוד 12 יקבים לפחות. ביניהם צפויים כרגע להשתתף יקב מרגלית, יקב עמק האלה, יקב זאוברמן, יקב גבעות, יקב הרי גליל, יקב טוליפ, ועוד.

איש הענבים
רחוב מזל שור 9 יפו העתיקה
טל. 03-5180533

צילומים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר