אי סבילות ללקטוז

לקטוז, הנקרא גם סוכר חלב, הוא דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז והוא נמצא רק בחלב.

אי הסבילות ללקטוז
לכל דו סוכר יש אנזים ספציפי המפרק אותו. האנזים המפרק את לקטוז נקרא לקטאז.
אנזים זה מופרש מתאי רירית המעי הדק, ונחשב לאנזים הבעייתי ביותר.
באופן כללי עולה רמת הלקטאז בעובר בתקופת ההריון, ונשארת גבוהה עם ההנקה. בתקופת הגמילה יורדת באופן טבעי רמת הלקטאז.

לאנזים זה מיוחסות שתי בעיות:
א. חסר מולד – מאופיין בחוסר מוחלט של לקטאז.
ב. חסר נרכש – נפוץ יותר ושכיח מאד באוכלוסייה (מהווה בין 35-50%).
רוב האנשים סובלים מחסר מסוים של לקטאז. אך אינם מודעים לכך.
מבחינה פיזיולוגית, הפרשת הלקטאז היתה צריכה להסתיים לאחר היניקה כמו אצל בעלי החיים בטבע. אבל האדם ממשיך לצרוך מוצרי חלב מעבר לתקופת היניקה, ואז ייצור הלקטאז בתאי הרירית ממשיך להיות מגורה.
חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובלת מחוסר בלקטאז בשלבים הראשונים אחרי היניקה או שנים מאוחר יותר.
לרוב, ייצור הלקטאז יורד בצורה איטית והדרגתית משך שנים, עד שהבעיה מורגשת בצורה קלינית. באופן עקרוני, לקטאז מותאם לשנות החיים הראשונות.
אם נפסיק לצרוך מוצרי חלב, יפסק ייצור הלקטאז.

תסמיני ה"מחסור"
במקרה של חוסר בלקטאז, חלק מהלקטוז לא יתפרק. דבר זה יגרום לעלייה בלחץ האוסמוטי בחלל המעי, שיגרור אחריו עלייה בכמות מים במעי. תכולת המים עולה פי שלושה מהרגיל, מהווה גירוי לפריסטלטיקה של המעי, וגורמת לשלשולים.
בנוסף, סוכר לא מפורק גורם להתססתו על ידי חיידקי המעי. כתוצאה מכך ייווצרו גזים, נפיחות, כאבי בטן.
כמובן שאנשים שפעילות הלקטאז שלהם נמוכה רק במידה מעטה, עשויים שלא לחוות את הסימפטומים הנ"ל.
רוב הסובלים מחוסר לקטאז חלקי, מסוגלים לקלוט מנת לקטוז יומית המגיעה ל-10 גר' = כוס חלב אחת.
אם אי הסבילות חריפה, אפשר להגיב בתסמיני החסר אפילו למנה של 3 גר'.

אבחון לאי סבילות לקטוז 
האבחון הספציפי מתבצע ע"י תבחין מימן בנשימה. אותם חיידקים שמתסיסים את הלקטוז מיצרים מימן. באי סבילות לקטוז תירשם כמות מוגברת של מימן בנשיפה. 
אבחון ע"י ניסיון ותהייה: הפסקת הצריכה של כל מוצרי החלב, בדיקה ובחינה האם נעלמים הסימפטומים והאם הם חוזרים כאשר מחזירים את מוצרי החלב בהדרגה.
טיפול באי סבילות ללקטוז
מטרת הטיפול להקל על תסמיני החסר/ אי סבילות.
האנשים עם חסר כמעט מוחלט של לקטאז אינם יכולים לעכל מוצרי חלב,  אך יש אנשים שיכולים לעכל חלק ממוצרי החלב.
להפסיק צריכה של מוצרי חלב לחלוטין ואח"כ להחזירם לפי סדר יורד: גבינות קשות, גבינות רכות יוגורטים, ולבסוף חלב (בחלב יש לקטוז, אך מוצרי החלב שעוברים עיבודים כמו יוגורטים וגבינות מכילים פחות לקטוז מחלב. ככל שהגבינה קשה יותר, יש בה פחות לקטוז). ע"י ניסיון זה אפשר לגלות מהי רמתה של האי סבילות.
שימוש בכמוסות של האנזים לקטאז או אבקת לקטאז: את האבקה אפשר להוסיף לכוס חלב רבע שעה לפני השתייה. הלקטאז מפרק את הלקטוז עוד בכוס. חלב זה יהיה פחות מתוק. את הכמוסות אפשר לבלוע עם החלב. חשוב שזה יהיה בו זמנית כדי שיהיה מגע בין האנזים לסוכר.
רצוי שלא לצרוך מוצרי חלב בצורה נפרדת בארוחה אלא עם מזונות נוספים: צריכת הלקטוז כחלק מארוחה עם מזונות אחרים, מאיטה את התרוקנות הקיבה ומעבר הלקטוז למעי הגס, ומאפשרת ללקטאז המיוצר בגוף לפרק את הלקטוז. מאותה סיבה חלב המכיל אחוזי שומן גבוהים עדיף על חלב דל שומן. שומן מעכב התרוקנות קיבה.
מומלץ מאוד לצרוך ככל היותר סיבים תזונתיים: אשר סופגים את הנוזלים המיותרים ובכך מורידים את רמת השלשולים לאחר צריכת לקטוז.
חיידקים פרוביוטיים עוזרים בעיכול הלקטוז: חיידקים פרוביוטיים מסוג "לקטובצילוס בולגריקוס" וה"ביפידובקטריום ביפידום" הנמצאים במעי הדק והגס, מסייעים בעיכול הלקטוז על ידי סינתזה של האנזים לקטאז.
צריכה של מוצרי תחליף: חלב סויה ומוצרי סויה, טופו, חלב אורז, חלב קווקר.

הקשר בין מוצא אתני לתופעת אי הסבילות ללקטוז
ישנם מחקרים הגורסים כי הרקע האתני משפיע על שיעור הירידה בפעילות הלקטאז.
רוב תושבי ישראל לוקים בחסר קל. אצל יהודים אשכנזים שכיחות גבוהה, ואצל ערביי א"י שכיחות גבוהה אף יותר.

אנשים שאלרגיים לחלב, אינם בהכרח רגישים ללקטוז:
במקרים רבים רגישות ללקטוז ואלרגיה לחלב פרה נחשבים בטעות לאותה תופעה, אולם לא כך הדבר. מחקר חדש מראה כי אנשים האלרגיים לחלבוני החלב (אלבומין) אינם רגישים ללקטוז. הטיפול באלרגיה לחלבוני החלב זהה לטיפול באי סבילות ללקטוז = מניעה ושימוש בתחליפי חלב צמחיים.

חלב טוב או לא?
ישנה מחלוקת בשאלה האם צריכת חלב פרה טובה לבני אדם מבוגרים, אשר אינם מייצרים עוד את אנזים הלקטאז.
מצד אחד, חלב נחשב לבריא בשל כמויות הסידן שבו, שחשוב לגדילת ושימור העצמות ולתפקוד העצבי. מצד שני, ישנם מחקרים הטוענים שחלבונים בחלב מפריעים לשימוש בסידן לבניית העצמות.

חלב גם נקשר במספר קטן של מאמרים לאוסטאופורוזיס (דילול עצם), סרטן, מחלות לב, השמנת יתר ולחץ דם גבוה. יש הטוענים כי עדיף למבוגרים לצרוך רק מוצרי חלב חמוץ, כגון יוגורט, משום שאלה אינם דורשים לקטאז לצורך פירוקם.

לסיכום: חג השבועות מעלה מחדש את שאלת נחיצותו של החלב לאדם הבוגר, מעלה את השאלה האם חלב בריא ואיזה חלב כדאי לנו לשתות – 1% שומן או 3%.
מה שאנו למדים ממאמר זה הוא, שבעוד אנשים מסויימים מתלבטים האם לאכול בלינצ'ס עם גבינה וצימוקים או בורקס, אחרים סובלים מנוכחות החלב במערכת העיכול, ואפילו אינם מודעים לכך.
שימו לב כיצד הגוף מגיב לאחר שתיית חלב או אכילת מוצרי חלב, ויהיו הם טעימים כאשר יהיו. חלק מאיתנו יצטרכו ללמוד להימנע ממוצרי חלב ולמצוא תחליף צמחי.

דפנה לוי – שילוב של ספורט ותזונה: הרצאות בנושא תזונה וספורט, סדנאות הרזייה ודיאטה, יום בריאות וכייף לקבוצות וארגונים, אימון אישי בספורט, אימון אישי בהרגלי אכילה, אימון אישי להצלחה בחיים.
www.aley-daphna.co.il






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה