אלנביס – שווה לשנות הרגלים

אני אתחיל עם גילוי לב: אני גר במרחק קצר מרחוב אלנבי בתל אביב, היכן שנפתח בחודשים האחרונים המקום החדש – אלנביס. גר קרוב, אבל אוכל רחוק. אלנבי הוא רחוב מפוייח, עתיר אוטובוסים, מוזנח בחלקו; עובדות שגורמות לי להתרחק עוד קצת, אל עבר שוק הכרמל, כדי למצוא דוכני אוכל רחוב להשביע בהם את רעבוני. למרות כל זאת, העבודה מחייבת, והפתיחה של אלנביס גרמה לי לעצור במקום כדי לטעום. המסקנה? שווה לשנות הרגלים.

אלנביס נפתח על ידי ניר בזק, מהדמויות הבולטות בתחום חיי הלילה והאוכל של תל אביב, מי שהיה אחד השותפים במסעדת ג'וני היל, שפעלה זמן מה במרחק הליכה מאלנביס. כמו רבים בתחום, הוא החליט להמיר את המסעדנות באוכל רחוב, ובשונה מג'וני היל, יש סיכוי סביר שהוא זה שיכין לכם את המנה שאתם מבקשים.

מה מציעים כאן? קבב, שיפודי פרגית, שיפודי כבד או נקניקיות מרגז, המוגשים בשתי וריאציות: בתוך פיתה (30 שקלים), או על צלחת (45 שקלים). נשמע בסיסי ופשוט, אבל בפועל זה לא ממש כך. בזק מספר על הניסיונות הרבים במשך מספר שבועות, עד שנבחרה הפיתה המסויימת בה משתמשים כאן – פיתה רכה יחסית, עמידה ומאוד טעימה. הפיתה עוברת את החלק השני של תהליך האפייה שלה בתנור שנמצא במקום, והיא מצליחה להכיל היטב את כל מה שבזק מכניס לתוכה. גם איכות הבשר טובה, דבר שלצערנו אינו מובן מאליו – הקבבים מצויינים במרקם שלהם (הבשר נטחן במקום), וגם נקניקיות המרגז, שבזק רוכש מוכנות, עסיסיות ומלאות טעם.

הפיתה ואיכות הבשר הם הבסיס, ומלאכת הרכבת המנה היא הסיום, וכאן מבדל בזק את אלנביס מדוכני אוכל רבים אחרים – הוא יוצר שכבות-שכבות בתוך הפיתה: קצת בשר, עגבניות צלויות, בצל צלוי, עם רטבים שונים, וחוזר חלילה. כך הוא מקפיד שבכל ביס שלוקחים מהמנה, אפשר להרגיש את כל הרכיבים הקיימים בה, ומצליח ליצור אוכל רחוב משודרג, מהסוג שאני רואה את עצמי חוזר לאכול, חרף העובדה שאלנביס נמצא, כאמור, ברחוב אלנבי.

אלנביס – אלנבי 101  תל אביב. א'-ה' 12:00-04:00, מוצ"ש מצאת השבת עד השעות הקטנות של הלילה