שגב משה הוא שף בשלן, וגם שף נצפה של אמנות מודרנית המופיעות בכל מנה ובכל צלחת. הניסיון לשלב בין אמנות מצוירת ומנות אוכל אמנותיות ואסתטיות, 
דורש ידע, חומרים בסיסיים מובחרים, ואולי קצת מזל. בהתרשמות ראשונה, ב'שגב ארט', נראה שהכול עובד.
סניף הרצליה המחודש, אולי מעט ישן, אך יפה. יפה ושימושי. המקום שקט. הווילונות הכבדים סוגרים את אור השמש של הצהרים, ובונים אווירה נינוחה, אפילו רומנטית, המרגיעה את הסועד, פשוט מאטים כאן את קצב החיים.
האווירה עוטפת את הקהל בשלווה, ובו זמנית בציפיות. הדקור הסביבתי צבעוני ומרשים. פנים מעוצב כרחוב בשכונת נווה צדק בתל-אביב, כולל רקע צבעוני כחול שמיים, בסביבה רבת תמונות.
שגב מחבר למנות שלו סוג של ארט – אמנות, ולא רק של קולינריה, אמנות גרפית מותאמת לכל מנה. אמנות בכול, כולל כלי הגשה וצורת לחמים. ארט שמריח ונראה טוב.
האם שגב מגיש ארט? לא בדיוק. הארט הסביבתי בא בצורת ציורים המשתקפים 
בראי לאורך הקיר הגדול בקצה המסעדה, משחק אופטי מוצלח, בקיצור, ארט מסביב לאוכל, ארט שעוזר בהחלט לתאבון, על ידי גירוי החושים היפים וטכניים כאחד.
שגב לא רק ממציא, מבשל ומגיש אוכל, הוא מלמד שפה חדשה בו-זמנית. תפריט חדש ומיוחד רווי מונחים מקוריים, בו שגב ממציא את הלשון העברית הקולינרית.
לא, הוא לא בן יהודה המודרני, אך הוא משלב ומכניס את האורח הרעב והסקרן, אל המטבח החדש שלו. זה קונספט מקורי, זו אמנות בפני עצמה, זו אוריגינליות מבורכת.
האם זה עובד? עלי כן. הזמן יוכיח אם הסועדים מוכנים ללמוד את השפה החדשה. לדוגמא, בתפריט החדש מנת אוקיאנוס שווה לפילה דג מוסר וקוקי סן ז'אק מונחים על קרם תפוחאדמה בציר חמאת מולים ועגבניות. הבנתם את השפה? זה פשוט, לומדים את זה אחרי שמזמינים את כל התפריט, כולל כל 19 המילים החדשות, כ- 19 מנות בקולינריה מודרנית.
התפריט האקלקטי מאגד בתוכו את מיטב הסגנונות והעיצובים ממטבחי העולם 
עם הוספות, תיקונים והמצאות אישיות. תפריט מלא מנות יצירתיות מוגשות בכלים מיוחדים ואוריגינליים, על רקע ציור מותאם לכל מנה.
הכלים עצמם הם המצאה בפני עצמה: צלחות מרובעות שעליהן שכבת פלסטיק שקוף עם ציורים מותאמים למנות. הפילה מוסר מופיע כדג מחולק, כאשר החלק החסר מופיע בציור של ראש דג כחול.
זה יפה, זה מיוחד, זה מוציא חיוך מכל סועד. ואם מוסיפים לזה כוס יין טוב, החיוך מקבל משנה תוקף.
הריהוט אינו מצטיין, אך הוא חלק של הדקור הרצוי. הישיבה נוחה למרות השולחן המצומצם במידת מה, מותאם לגודל המקום. צוות שמח של מלצריות יפות ויעילות, הרבה צוות עם הרבה רצון להצליח. הכול מגיע בזמן ובתזמון נכון.
תפריט המסעדה מחולק לחמש יחידות עם תוספת של רשימת יינות צנועה אך מובחרת:
המאפייה כוללת לחמים חמים מתוצרת עצמית עם חמאת ג'ינג'ר ואיולי כמהין, מוצר מקורי שיוצא ישר מהטבון.
אדמה: אחת עשרה מנות ראשונות, מסלט ארטישוק ירושלמי וכמהין עד רביולי וגבינת עיזים, כרישה וחציל בלאדי מתובל בקרם עגבניות ובזיליקום. 
בשר: חמש מנות מובחרות, כמו קרפצ'יו בקר ('מכחול' בשפה של שגב) מתובל בשמן זית ופרמג'ן מגורד' מוגש עם פלחי תפוחים לצד פרצל מהטאבון. או כרם כבד אווז וכבד עוף עם רוטב יין, טוסטוני בריוש ופניני תפוח ירוק (שם המנה 'מעדר' בשפה החדשה).
הכחול הגדול: תשע מנות מכובדות על טהרת הדגה הישראלית. פילה לוקוס אפוי על סלע בטאבון מונח על קרם ארטישוק ירושלמי וכמהין, או פסטה פטוצ'יני עם כמהין ופטרוזיליה, מוקפצת עם סלמון מגריל פחמים, מוגשת לצד סלט של רוקט, זרעי שרי ושמן זית.
קונדיטוריה: שש מנות מתוקות, מעוגת גבינה, מוס שוקולד, או ערמונים של שגב – בתרגום מקומי עוגת ערמונים נימוחה ושקדים לצד גלידת תמרים, קציפה ערמונים וכוורת שוקולד ('מברשת').
יינות: בורא פרי הגפן – במחיר שפוי של 80 שקל לאדם! שמפניות, יינות לבנים ואדומים, בישראלים יקב ברקן בולט.
לסיכום: נחתתי למקום חדש ללא דעות מוקדמות. מחקתי את כל הידוע על המקום והאיש שעומד מאחוריו. חיפשתי ומצאתי רעיונות חדשים ומסקרנים. הבטיח שינוי, ואכן שנוי היה. מסעדה בעלת דירוג בעיני מביני המקצוע, וטובה עד מצטיינת לאוהבי אוכל המחפשים שינוי "מחוץ לקופסה". כן, שגב משה עשה זאת בהצלחה טעימה.
"שגב ART" מבטיח לסועד הרעב מנות עם אפיון מקורי, טעימות ונעימות. הארט מוסיף ממד חדש, אווירה מיוחדת, שירות מדויק, וחשוב לא פחות: במחירים סבירים.
למען הגילוי הנאות, אציין שהוזמנתי לפתיחה החגיגית.
