אצל משפחת סיידא ביקב לכבוד האר"י הקדוש

את משפחת סיידא פגשתי לראשונה בדוכן שלהם בתערוכת היין הבינלאומית שהתקיימה לא מכבר במרכז הירידים, שם הציגו את יינות לוריא. מכיוון שהיינות שהציגו מצאו חן בעיני, ולפי הקהל הרב שביקר בדוכן, גם בעיני רבים אחרים, קיבלתי תחושה שיש פה סיפור מעניין, ובחרתי לצאת ולבקר ולהכיר הסיפור שמאחורי הבקבוק.

נסענו צפונה עד ספסופה (בשמה העברי – כפר חשן), למרגלות הר מירון, שם קיבלו בני המשפחה את פנינו בחום. התחלנו דוקא בסיור במערך הצימרים שבאחוזת המשפחה (אחוזת מרים), וכבר שם התחלנו לחוש את האיכות וההקפדה על מוצר ברמה גבוהה. חדרים נעימים, מושקעים, בטוב טעם, וכל זה עם תמונת נוף קסומה בשל המיקום מול גוש-חלב (ג'יש).

את הסיור בכרמים עשינו בטנדר וברגל עם יוסי (האבא) וגידי – הבן הלומד כיום במקביל ביקב שורק ובמכללת רמת גן את תורת היין. פגשנו בסיור 180 דונם של קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, קברנה פרנק, גוורצטרמינר, שרדונה, ואפילו קצת ברברה וסנג'ובזה. במקום מתקיים שילוב נדיר של קרקע מדהימה המשלבת בזלת, גיר וטרה רוסה, מזג אויר אידיאלי ומים וניקוז איכותיים. כל אלה מייצרים את הטרואר הידוע של המקום. גידי הסביר כי בדעתם להתחיל בשנה הבאה לייצר גם יינות גוורצטרמינר ושרדונה.

דרך הסיור התוודענו לסיפור המשפחה. דור שלישי בארץ. חקלאים ותיקים. לצד הכרמים יש להם עדיין גם מטעים, אך לאט לאט אלה מפנים מקומם לטובת הכרם. יוסי, חקלאי בכל רמ"ח אבריו, חי ונושם את הגפן והכרם. בעיניו, סוד איכות היין הוא קודם כל בענב עצמו, ולכן כמעט כל אשכול מקבל התיחסות משלו. יוסי סיידא
עד לאחרונה הוא הסתפק במכירת הענבים ליקבים מובילים, כך שאת ענבי הכרמים שלו נמצא באחדים מהיינות האיכותיים המוכרים בשוק היין הישראלי.

יוסי ניסה את ידו בייצור יין, ששווק תחת השם "כרם יוסף", אך בדחיפת הצעירים, גידי ועופר, החליטה המשפחה לעבור לייצור יינות איכותיים ולהקים יקב איכותי משלהם החל מבציר 2006-2007, ולבנות על יינות פרמיום בלבד.
גידי אף הפסיק את טיול החייל המשוחרר הקלאסי בדרום אמריקה לשם כך.

השילוב של האב, אדם בעל גישה חדשנית, יצירתית, נכון לנסות שיטות חדשות אשר "חי ונושם את הגפן"; עם הבנים הדוחפים ליזמות, ולמיתוג ומיצוב יקב חדש ואיכותי, נראה שילוב אידיאלי. הם גם צירפו לכך את היינן יריב לביא.

בביקורנו זכינו להסברים מאלפים על הגפן, החידושים כולל גפן "דו-קומתית", גידי סיידאעקרונות הגיזום, ועוד על תהליכי טיפוח הגפן וייצור היין. עקב ההחלטה המשפחה גם נכנסה להשקעה כספית כבדה ואמיצה, הכוללת מערך לייצור היין במתחם שלהם (עד כה הייצור התקיים ביקב במושב אור גנוז), מרכז טעימות בלב הכרמים, ומרכז מבקרים מודרני על אם הדרך מול הכניסה ליישוב.
ומדוע לוריא? על שמו של האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, אשר כדבריהם שומר עליהם, וקברו אכן משקיף על הכרמים שבבעלותם.

וליין – טעמנו ממנו סביב השולחן שפתחו לנו בני המשפחה. ולא בכדי – גידי הסביר את תפיסתם, לפיה היין לא נועד לטעימות דווקא, אלא לארוחות, כחלק בלתי נפרד מהאוכל. אגב, זה טיעון שאני שומע יותר ויותר מהייננים הצעירים שאני פוגש.
התחלנו ב – ROUGE 2007, בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, שיראז וקצת ברברה וסנג'ובזה. היין נעים לשתיה עם האוכל, אבל אינו מספיק מאוזן ויש לו חמיצות גבוהה יחסית לשאר המאפיינים.
ה– GRAND VIN 2006 עשוי 90  אחוז קברנה סוביניון ו– 10 אחוז קברנה פרנק, יין איכותי מאוד, עגול, מאוזן, פירותי, מאוד בורדלזי.
יוסי מדגיש בדבריו כי בסופו של דבר, בשביל יין איכותי צריך קודם כל ענבים איכותיים, ואכן זה בא לידי ביטוי ביין שהוא הצליח להפיק כבר בשנת הייצור הראשונה.

אבל להפתעה היותר משמעותית זכינו לאחר מכן, כאשר הוצע לנו לטעום מהיינות המקבילים מבציר 2008. למרות שהוזהרנו שאלה עדיין אינם מוכנים והם בתהליך ההתבגרות הראשוני בבקבוקים, ניתן היה כבר לזהות את קפיצת המדרגה.
יין ה– ROUGE 2008 אשר ייצא בעתיד הוא כבר יין טוב ומבטיח. עגול, פירותי, בעל סיומת טובה, וניתן יהיה לשתות אותו עם צאתו לשוק, אך גם לשמור אותו ולתת לו להמשיך ולהתפתח.
ה– GRAND VIN 2008 בהחלט מצוין, וירגיש מאד בנוח לצידם של יינות האיכות המובילים בארץ.

יתר על כן, את שני חצאי הבקבוקים של 2008 שנותרו מהארוחה, לקחנו איתנו ולמחרת גשנו  אותם לטעימה לחלק מחברי המועדון שלנו – מועדון YOLO המוכר כבר לקוראי אכול ושאטו; שנאספו לצפות במשחק כדורגל. טעימה עיוורת, שכן לא היה לחברינו מושג לגבי היין שהם שותים. התגובה היתה נלהבת, והשותים אף תיארו נכון את מאפייני הענבים מהם יוצרו היינות, והביעו את הערכתם שעל היינות עדיין להמשיך ולהתפתח, ובכך יבטיחו איכות גבוהה מאוד בשנים הבאות.
מרשים ומבטיח. עוד נשמע על יינות יקב לוריא.

יקב לוריא
מושב ספסופה
טל. 050-8849557, 052-5254570
[email protected]
www.luriawinery.com






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה