נטיתי ללון במלון הסקוטי שבטבריה לסוף שבוע המתקיים במסגרת חודש קולינרי, שבמהלכו מציע המלון לאורחיו ומוזמניו ליהנות מן השקט, ממרחבי הגן הקסום שכולו תבלינים וצמחי מרפא וצמחייה פורחת ועשירה, מן האוכל המשובח, והכי חשוב: ממגוון פניני תרבות עליהם אספר לכם בהמשך.
המלון הסקוטי נבנה במקור ב- 1894 ע"י ד"ר דיוויד וואט טוראנס, רופא סקוטי צעיר. במשך שנים שימשו הבניינים את צורכיהם הרפואיים של תושבי טבריה ואזור הגליל, לאחר שיפוץ נרחב הוסב מבית הארחה למלון בוטיק בחודש יוני 2004.
מדובר במלון מזן אחר, מלון שמשקף טעם אישי וסגנון ייחודי – בנייה גלילית עתיקה מסוף המאה שעברה, עם נגיעות של חדשנות והדר מודרניים, שאין דומה להם בשורת המלונות בטבריה, ואולי גם לא במקום אחר בישראל. המקום כובש, מקסים ושובה את הלב, ומרגע שבאת בשעריו ולנת בחדריו, לרבות חדרי הדה-לוקס הפונים לנוף גלילי וירוק, וטעמת ממאכלי המטבח וביקרת במרתף יינותיו, קצת קשה אחרי חוויה שכזאת לצאת ממנו. אכן, לא מדובר במשהו זול, אבל כאן למחיר יש תמורה, והיא רבה.
בשעת הערב זימן המלון לאורחיו אחת מחוויות היין היותר מתקנות בהן לקחתי חלק בשנים האחרונות. את ארוחת הערב שהוגדרה "ארוחה מהסרטים", ומייד תקראו עד כמה יש כאן תרתי משמע, הינה ארוחת ערב שרקחה ענת שפית המלון. מדובר בארוחת טעימות גורמה בת שש מנות מיוחדות, מן המסך אל שולחן האורח, מלוות ביין עם התאמה למנה ולקטעי סרטי קולנוע וסדרת טלוויזיה; כאשר את הערב כולו מלווים מוקי ויינשטוק, מנהל מחלקת ההדרכה של יקבי רמת הגולן שגם נתנה חסות על יינות האירוע, וד"ר מולי פלג, חוקר ומרצה לתקשורת, יו"ר קול אחד ישראל.
את הארוחה פתח בקבוק בלאן דה בלאן 2000 של יקבי רמת הגולן קר, צונן, קל ותוסס כפתיח לבא אחריו. על השולחן הונחו צלוחיות עם סלטים מרוקאים מתובלים עם הרבה כוסברה, סלט סלק ובצל, גזר מרוקאי חריף, סלט חצילים עם פלפלים קלויים, זיתים שחורים בשמן זית וג'אבטה חמה, או בכינוייה כאן "לחם מרוקאי" מאפה תנור.
מנהלת התרבות של המלון, רחלה, פתחה ואמרה כי כל המנות שיוגשו מעתה נבחרו בקפידה מתוך מאמץ להתאימן לקטעי הסרטים וגם ליין. ד"ר מולי פלג הציג את תפיסת עולמו בחיבור שבין יין וקולנוע. לדבריו "אלה צמד חמד שעובדים טוב ביחד. אומרים שיין ישמח לבב אנוש ונכנס יין יצא סוד, ושממתקים זה על הכייפק, אבל עם יין זה הולך הרבה יותר מהר. סרט על יין זו פרסומת חבויה. אבל כשרואים יין בקולנוע זה תמיד משהו אחר. זהו משל, זוהי אלגוריה, זו מטאפורה, ואלו התבחינים להצלחת הערב".
ואיך אפשר להתחיל חוויה קולנועית בלי לפתוח ב"קזבלנקה" האלמותי של מייקל קורטז מ-1942, עם האמפרי בוגארט ואינגריד ברגמן כל כך צעירים ויפים. היין בסרט קזבלנקה משחק מספר תפקידים, ותפקידו של היין משתנה מסצנה לסצנה. בתחילה רומנטיקה שבסיפור ההתאהבות בין השניים; תסיסה ותשוקה כמו בבלאן דה בלאן, ובסצנה הבאה, כאשר הנאצים נכנסים לקזבלנקה ככובש אכזר, הופך היין למתריס, מחפש חירות, חופש ועצמאות; כזה המתנגד לכיבוש וקורא לו תגר.
בקטע מסוים אומר האמפרי בוגארט לאינגריד ברגמן על כניסת הנאצים למועדון הלילה של הנרי, "שזה האחרון יעדיף להשקות את הגינה שלו בשמפניה לפני שהוא ייתן אותה לנאצים לשתותה".
מוקי ויינשטוק מספר עתה על הולדתה של השמפנייה במחוז שמפיין ועל הנזיר המפורסם דום פריניון, ומכאן על גאוות יקבי רמת הגולן על מדליית הזהב לה זכה הבלאן דה בלאן בתחרות "וין-איטלי". אחרי 119 שנה של בכורה ליין איטלקי זכה היין הישראלי במקום המכובד.
ולסרט הבא, שהוא אולי הסרט האולטימטיבי על יין. "דרכים צדדיות" מ-2003 של אלכסנדר פיין. הסרט מספר על שני חברים לוזרים, העושים דרכם בנתיבי היין בנאפה ואליי ובסנטה ברברה ואליי שבארה"ב. מיילס, אחד החברים, הוא סופר גרוש ומתוסכל אחרי גירושים כואבים, וג'ייק הוא שחקן של פרסומת אחת. השניים נוסעים למסע חניכה, ומיילס שמבין ביין מנסה להרשים את חברו ואומר לו "שדרך טובה לדעת האם יין הוא טוב, זה להטות את הכוס ולחפש את צבעו של היין, צלילותו, עוצמתו של צבע היין ערובה לבדיקת גילו".
מיילס מנסה לעורר את תשומת לב הסובבים אותו ולחפות על הקושי שלו לתקשר עם נשים בידענותו ביין. היין משחק כאן תפקיד של ממיס קרח, שובר מחסומים, מפשיר את הדרך להיות ביחד. היין שמשחק תפקיד בקטעי הסרט הוא הפינו נואר. מאז שיצא הסרט עלו מכירותיו של הפינו נואר בארה"ב ב-,50% ואילו המרלו, שמיילס בסרט ביקש שלא לייחס לו חשיבות, איבד ממכירותיו בארה"ב באותה תקופה 15%. גם בישראל עלו מכירות הפינו נואר של יקבי רמת הגולן בכ- 15%, ולשולחן הסעודה מגיע הפינו נואר 2003 של יקבי רמת הגולן. זהו יין מיוחד, שמבקש ממך לטעום ממנו ולפתח כלפיו הכרה במינו ובניחוח העולה ממנו, שאינו אופייני לאף הישראלי.
אל השולחן הגיעה המנה הבאה: מרק שומר חם ומהביל, נתון בכוס קטנה. היין הבא היה השרדונה 2004 של יקבי רמת הגולן, ובעוד מוקי ויינשטוק מסביר מהי תסיסה מלולאקטית, הגיעה מנת סלמון צרוב נתון בנייר כסף, כשהדג מתובל ברוטב איולי ותימין.
ולסרט הבא: זוהי קלאסיקה קולנועית אמיתית. "הסנדק" מ-1992 של פרנסיס פורד קופולה; סרט בו היין נכנס, או נשפך, או לוקח חלק בהרבה מהסצנות. הסנדק מרלון ברנדו יושב לשיחה בארבע עיניים עם מייקל בנו המגולם ע"י השחקן אל פצ'ינו. היין משחק בקטע הזה כמגשר על פני פערי הדורות, ומחבר בין האב הזקן לבין בנו הצעיר כאמברוסיה. ויטו קורליאונה הסנדק אומר למייקל "אני אוהב לשתות לאחרונה יין יותר מתמיד", ומייקל משיב לו "היין טוב בשבילך". היין משחק כאן תפקיד של מחבר, תורם ליציבות, מאחד וטוב לבריאות. וכאן מגיע שוב מוקי ויינשטוק ומציג בפני הסועדים את התפיסה האומרת שיין טוב לבריאות, כמה ולמה.
לשולחן מגיעה המנה הבאה. אלו הן פרגיות ממולאות בפרושוטו ומוצרלה עם עגבניה קלויה. מנה יפה, מרשימה וטעימה. ובכדי לצאת מעט מהאווירה הקודרת של הסנדק, פונה ד"ר מולי פלג לקטע מסרט משעשע וקצת אדיוט,י ה"שלומיאל" מ-1979 של קארל ריינר עם השחקן סטיב מרטין. הסרט מספר על טמבל שהמציא המצאה שהפכה אותו למולטי מיליונר ול"נובו ריש". הכסף מאפשר לו ליהנות ממנעמי החיים הטובים, אבל נוצר פער ברור בין ההבנות שלו לבין כספו. היין מבטא בקטע הסרט סמל לסופיסטיקציה. השלומיאל מגיע עם זוגתו למסעדת יוקרה. בצלחתה שבלולים ברוטב, והשלומיאל קורא למלצר וגוער בו "הכיצד הגיעו שרצים לצלחתה של זוגתו במסעדת יוקרה, ומבקש כי יביא יין חדש, וכי נמאס לו לשמוע מהיינות הישנים משנות ה-60"… היין משחק כאן תפקיד וסמל לתחכום, להתקדמות ולסטטוס חברתי, כאשר הכסף מעניק עוצמה וכוח אבל נמצא בידיים הלא נכונות.
בקטע נוסף, השלומיאל מקיים פיקניק בחצר ביתו ומזמין שני מיכלי יין מפלסטיק עם ברז בתחתיתם בכדי להרשים את אורחיו, והוא אומר לזוגתו "תראי, תוך חודשיים השגנו רמת תחכום עם מיכלי היין הללו, מה שלוקח אצל אחרים תקופת חיים שלמה". היין משחק כאן תפקיד של סמל לתרבות.
מוקי ויינשטוק תורם מידיעותיו המעמיקות על ההבדלים בין יינות צעירים ליינות מתיישנים ומה השוני ביניהם. מהו בכלל, והאם ניתן להגדיר יין טוב. מהן ההבחנות בין תהליך קצר וארוך שבייצור יין. בעוד היינות הצעירים יהיו חצופים, חדשים, תוקפניים, פירותיים, עוקצניים, יציעו היינות המתיישנים בגרות ואלגנטיות, איזון ומורכבות, עניין, עומק, גוף, מלאות, צבע ובשלות.
בקטע הסרט הבא שוב אנו פוגשים באדיוט קולנועי; עוד טמבל שחושב שהוא יודע הכול. זוהי סדרת הטלוויזיה המצליחה "המלון של פולטי" עם השחקן ג'ון קליז מ-1975 . בסרט ג'ון קליז הוא מנהל המלון אליו מגיעים במקרה אורחים שמבינים ביין. היין בקטע הסדרה משחק כאן תפקיד חשוב של הבנה ובקיאות ביין, פרמטר לקביעת ניסיונו של אדם ביין כניסיון למצוא חן ולקבל הערכה. הבנתך ביין מלמדת איזה סוג של אדם אתה. יין כסמל לצביעות והתחסדות חברתית. כשבקטע הסרט, טועם היין במלון מזהה כי היין מקולקל והותקף בפטרייה שגורמת לו טעמי לוואי של פקק רקוב "קורקי", מנסה ג'והן קליז לגלות ידענות ומתגלה כטיפש וכסיל מושלם.
מוקי ויינשטוק מסביר עתה על טעמי לוואי ביין ועל הגורמים והסיבות לקלקול ביין, ועל החידושים בענף הפקקים בעולם החדש.
לשולחן מגיעה המנה העיקרית. זוהי מנת צלעות בקר ברוטב סילאן על מצע של אפונת שלג ואורז. כקונטרסט מצוין למנת הבשר, מוגש לשולחן היראון 2003 של יקב הרי גליל. זהו יין עוצמתי ובועט, עשיר בניחוחות וטעמים, שעושה נפלאות לשדרוג מנת הבשר.
ולקטע הסרט הבא. הפעם זהו קטע מהסרט "נשיקה צרפתית" מ-1995. סרטו של לורנס קסדן עם השחקנים קווין קליין ומג ראיין. זהו מפגש מקרי בין בחורה אמריקאית לבין בחור צרפתי ממשפחה עשירה וותיקה בעלת כרמים ויקב, שאיבד את כל חלקו ברכוש המשפחה במשחק קלפים כושל מול אחיו. היקב והיין משחקים כאן תפקיד של יין כמממש פוטנציאל אנושי, כממלא ייעוד, מי שאין לו והפסיד את רכושו, מחמיץ את החיים. היין ממיס כאן חומות בין שתי דמויות שונות אחת מרעותה. אלו חומות של ניכור. זוהי למעשה אנלוגיה בין אופי האדם הבא לידי ביטוי ביין עז עם רמז של תחכום. יין שהוא בעצם דבר חי, אישיות שמשקפת את בני האדם שלוקחת ושואלת מהשפעות החיים, סממן לחיות ואינטראקציה עם הסביבה, אדם שיש לו רגישות ליין, יש לו רגישות גם לזולתו.
לשולחן מגיעה המנה האחרונה. זוהי מנה מתוקה ואדומה של קדאיף תותים. אל המנה מצטרף כעזר מנגד סמיון אציל של יקבי רמת הגולן. המתיקות של מנת הקינוח עם יין הקינוח האלוהי הזה, גורמים לסועדים לצקצק בלשונם ולהמהם בהנאה מרובה.
קטע הסרט האחרון מגיע מסדרת סרטי ג'ימס בונד, ודווקא מהסרט "ד"ר נו" משנת 1962 של הבמאי טרנס יאנג. השחקנים הם שון קונרי – הבונד האמיתי, ולצידו אורסולה אנדרס. בונד נתפס באי של ד"ר נו, ומובא בפני הד"ר המגולם ע"י השחקו ג'וזף וייזמן. ד"ר נו, כמי שמכיר ולמד את אויבו, אומר לבונד בהציעו לו משקה "וודקה מרטיני, יובש בינוני, עם קליפת לימון, מנוער ולא מעורבב". היין משחק כאן תפקיד של כרטיס הביקור של בונד וכתעודת הזיהוי שלו. בקטע נוסף מנסה בונד להימלט. בעת שלוקחים את חברתו, הוא אוחז בידו בקבוק יין אותו חטף מהשולחן, ומנסה לחבוט בו באחד השומרים אולם נלכד מייד. הבקבוק אינו סתם בקבוק יין, כי אם שמפנייה דום פריניון ,1955 וד"ר נו אומר "חבל לשבור אותו", וכולם נאנחים לרווחה כשהבקבוק לא נשבר. היין משחק כאן תפקיד של מגשר בין יריבויות.
כאן מסתיימת ארוחת הערב "ארוחה מהסרטים". אורחי המלון שבילו יחד איתי בארוחת ערב נפלאה וארוכה שנמשכה שלוש שעות ולוותה בקטעי סרטים ובהסברים מאלפים ומחכימים, קמו ממקומם מרוצים ומדושנים. ההבדל עתה, בעוד הם מתחילים לפסוע את דרכם, מדדים לכיוון חדרם במלון, הוא הבדל בין רוויה, חוויה מתקנת, לבין ערפול חושים מוחלט.
שאלו פעם את וינסטון צ'רצ'יל, שהיה ידוע בחיבתו לטיפה המרה כיצד אתה מתפקד כשאתה שותה כאלו כמויות של משקה אלכוהולי? והוא השיב: "תמיד ידעתי לקחת מהאלכוהול יותר משהוא לקח ממני"…
בשבת בבוקר, אחרי ארוחת בוקר בסגנון כפרי בחדר האוכל של המלון, פנינו להרצאה מאלפת, צבעונית ומרתקת של נלי שפר הצלם הבינלאומי בנושא: "בוקר טוב עולם, דרך טעימה להתחיל את הבוקר"; הרצאה שתכליתה והתמקדותה בחיי העולם סמוך לשעת היקיצה בבוקר. זהו מסע אקלקטי בין ארצות העולם, שמנסה דרך מצגת של תמונות, צבע ומאכלים, לראות את השונה והדומה בחברות השונות, בשווקים, בבתים פרטיים, ובעיקר בוחן מה מכניסים לפה על הבוקר בהודו, בנאפאל, בווייטנאם, בבוכרה, במצרים, בבאלי, בחוף השנהב, בתאילנד, בסין, ועוד ועוד.
במלון הסקוטי זהו חודש קולינרי. משהו שמתחבר בין פילה לסופלה. תוכלו להתענג על מוסיקה סקוטית ואירית במופע מוסיקלי של להקת בוראן, להתרגש מקונצרט קבלת חג של שלישיית "בארוק אד הוק", ליהנות ממופע אינטימי של הזמרת יעל לוי, לצחוק מסיפורים מפולפלים ומרגשים למבוגרים מפי השחקנית בלהה תורן, ועוד.
לא סיפרתי לכם על סדנת טעימות במרתף היין, עם 78 סוגי יין, ש- 74 מהם מהגולן והגליל. על הגבינות בחדר האוכל של עין כמונים, על השימוש הנעשה בחומרי גלם עונתיים וטריים וצמחי התבלין מגינת המלון העשירה, על חלת הדבש ממנה ניתן לגרד בכפית ישירות דבש טרי אל פרוסות הלחמים הכפריים, ללגום מיץ תפוזים הנסחט ממש מול עיניכם.
על אווירה אינטימית, חוויה קולינרית אוטתטית ממטבח אחר. תוכלו להאזין למוסיקה קאמרית בצהרי היום בכנסייה הסקוטית הצמודה למלון, בביצוע סולני הקאמרית הקיבוצית ואנסמבל פניקס. במלון מאמינים שארוחה טובה צריכה להימשך מספר שעות. אצלם חשבו על משהו כמו חודש ימים… במשפט סיכום אחד: המלון הסקוטי, אין עוד מלון כזה בישראל, וואו!
המלון הסקוטי – טבריה
טל. 046710710
WWW.SCOTSHOTELS.CO.IL
