ארוחת חושים – בלי לראות בלי לשמוע בלי לחתוך

כמי שאוכל לא מעט במסעדות שונות ומגוונות בארץ ובעולם, אני חייב להודות שבארוחה כזאת טרם השתתפתי – והחוויה כולה שלי.
הוזמנתי ע"י יובל וגנר העומד בראש עמותת נגישות ישראל לארוחת נגישות – או ארוחת חושים כפי שכונתה בתפריט, אחת מסדרה שנועדה ללמד צוותי מסעדות איך לתת שירות לבעלי מוגבלויות: ראייה, שמיעה, מוגבלות פיזית.

הפעם השתתפו בארוחה שהתקיימה במסעדת מועדון הקצינים בתל אביב, מנהלי משמרת מסניפי מסעדות ג'ירף המתמחות באוכל אסייתי ברחבי הארץ, ממועדון הקצינים (בבעלות ג'ירף), וממסעדת מוזס – שם תתקיים ארוחת הנגישות הבאה.

המארחים שלנו הם אנשי עמותת נגישות ישראל: יובל וגנר, מייסד ויו"ר העמותה, טייס צה"ל בעבר שנפגע בעת שירותו וממשיך לשרת בצה"ל; איציק בן דוד מהמרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים – שהחל להתעוור בגיל 7 והתעוור לחלוטין בגיל 17, אם כי כפי שהוא אומר "במוח אני עדיין רואה", וקרן – מנהלת רשת ג'ירף (בתמונה).

יובל וגנר ציין בפתיחת דבריו כי הארוחה מתקיימת ביום השנה ה- 21 לפציעתו בתאונת טיסה, אותה שרד בחיים בנס – כשטס במסוק קוברה שהתרסק בדרך לרמת הגולן, מפקד הטייסת נהרג ויובל נשאר בחיים.
עמותת נגישות ישראל באה לקדם נגישות ל- 500,000 נכים לסוגיהם. "אנשים אלה הם חלק מכולנו: נפגעי תאונות דרכים, סבא וסבתא שהזדקנו ולא יכולים לעלות במדרגות והם בפועל נכים. אנשים אלה ומשפחותיהם עדיין אוהבים לחיות ולבלות – ואנחנו כאן בפוקוס על תחום המסעדנות", אומר יובל. "בסקר שנערך ב- 2006 התברר כי 95% מהמסעדות בת"א לא היו נגישות עקב מדרגות בכניסה, העדר שירותי נכים – שרלבנטיים גם לאנשים שמנים, זקנים וכו'. האתגר הוא איך לגרום שגם כל אנשים אלה יוכלו לבוא למסעדות, לאכול וליהנות – כאשר היום אין תפיסה השוללת ונרתעת מבעלי מוגבלויות".

בארוחה זאת אנו חווים מנה ראשונה – כעיוורים, מנה שנייה – כלקויי שמיעה עד חרשים, ומנה שלישית – כבעלי מוגבלות בידיים. והסוגיה היא איך משרתים לקויי שמיעה במסעדות כמו ג'ירף – בהן יש תאורה עמומה ורעש סביבתי.

מנה ראשונה – לא רואים
מנה ראשונה אנו חווים כעיוורים עם כיסויי עיניים נוסח מחלקת הביזנס במטוס אל-על.

את הארוחה מלווים יקבי רמת הגולן, אך לפניה אנו מתנסים בטעימה עיוורת אמיתית של יינות רמת הגולן עם דבי, המדריכה הראשית של היקב.
את היין הלבן מרגישים לפי טמפרטורת הכוס. הריח הוביל לליצ'י, ואחת מעלמות החן מגי'רף ידעה לשייך את ריח הלי'צי לענב הגוורצטרמינר. שאפו. באדום הרחנו פרי אדום, אך לא הצלחנו לזהות את המרלו – ירדן מרלו 2003.

ועכשיו למנה הראשונה: איך תתייחסו לצלחת כשאומרים לכם שבשעה 9 יש מרק תירס (עם שרימפס), בשעה 5 שני טוסטים ובשעה 1 גוואקמולי?
על המרק בכוסית – קל להשתלט. הטוסטים – נו, באמת, מוצאים ואוכלים. הבעיה היא עם הגוואקמולי. את זה אי אפשר לאכול בידיים – כלומר אפשר, אבל זה כמו לשחק בבוץ, ולכן האתגר הוא להסתדר עם הטוסט ועם מזלג. כמעט הצלחתי, אבל כשהורדתי את כיסוי העיניים מצאתי עוד חלק מהגוואקמולי שנשאר על הצלחת. היה טעים.

איציק בן דוד מציג לנציגי ענף המסעדנות, עדיין עם כיסויי עיניים, איך להתייחס לעיוורים במסעדות – אפילו לספק להם תפריטים בכתב ברייל, ובוודאי להציע להם ליווי לשירותים או הקראת התפריט, לתאר להם את המנה המוגשת בצלחת, ובוודאי לא להניח לפניהם מתוך שירותיות קיסמי שיניים או מטליות לחות לידיים בלי להגיד להם בבירור מה הונח היכן.

יובל מציין שיש הרבה שאינם עיוורים אך הם לקויי ראייה, ובתנאי תאורה חלשה – כשהתפריט מעוצב אך לא לוקח מגבלות אלה בחשבון, קשה לקרוא את התפריט. יובל אומר כי זה דורש אינטואיציה ורגישות של מלצרים אך גם דורש לזהות סימנים של אנשים שנעים באי נוחות ומתקשים לעיין בתפריט.

כאן המקום לשלוף תפריטים עם כתב מוגדל או בכתב ברייל – או פשוט להציע בדיבור מה מציעה המסעדה כדי לקבל מהאורח את הזמנתו. "שם המשחק הוא לדבר באופן ברור וישיר, ולהבין מה להציע לסועד", אומר יובל וגנר.

רגע קל של מבוכה כאשר דבי מיקבי רמת הגולן נותנת לאיציק בקבוק ירדן הר חרמון 2007 אדום – הראשון והיחיד בארץ שעל התווית שלו יש כיתוב בכתב ברייל. מבוכה, כי איציק מסביר ששיטת ההדפסה של כתב הברייל על התווית מקשה על קריאת הטקסט – כך שלא כל צירוף נקודות בולטות הוא כתב ברייל.

מנה שנייה – לא שומעים
סמי הוא המתרגם לשפת הסימנים המלווה את הארוחה, ואנחנו עוברים לשלב הבא בארוחה מיוחדת זאת. הפעם עם אטמי אוזניים כמו של מפעילי ציוד מכני כבד או עובדים בפס ייצור, כאשר האתגר הנו לדמות כבדות שמיעה.

האוזניות על האוזניים, הרקע רעש והמולה של בית קפה סואן. אנחנו מקבלים שני תפריטים לבחירת מנה עיקרית: האחד בגודל אות רגיל, והשני עם אותיות מוגדלות. זוכרים שציינתי כי קיבלנו שלושה תפריטים? אחד באותיות רגילות על רקע צבעוני, השני בשחור לבן ואותיות מוגדלות, והשלישי הופק במיוחד ע"י איציק בן דוד בכתב ברייל.

יובל מציג את שתי גרסאות התפריט: אחת בגודל אות רגיל – שבהרבה מסעדות כבר נחשב גדול, והשני עם אות מוגדלת – וההבדל עצום: מאפשר למתקשה בראייה לראות לבד, וטוב גם למלצרים כשמזהים בעיה בתקשורת – כשבדיבור וההצבעה על התפריט אפשר לאתר את המנה שהלקוח רוצה להזמין.
"אנחנו ממליצים למסעדות לציין בתפריטים הרגילים שניתן לקבל תפריט מוגדל או תפריט ברייל, אומר יובל וגנר. "מצב שני הוא שהמלצר מזהה קושי, למשל כאשר משפחה באה עם סבא וסבתא, ומביא עם התפריט הרגיל תפריט מוגדל".

"מה תרצה להזמין?" שואלת המלצרית החביבה? ואני שואל מייד: "מה?" (טוב, בעיות השמיעה שלי הן מהטנקים, לא מהאוזנייה). הבחירה היא בין פרגיות בקארי תאילנדי לבין פרוסות פילה בקר עם רוטב פלפלים ומעט שמנת, כשהיין המלווה את המנה הו הירדן מרלו 2003 של יקבי רמת הגולן.

מסביר יובל: "רצינו להמחיש שבמקרה של רעש ובעיות שמיעה לא ניתן ליצור תקשורת דיבור בין המלצר והלקוח", ודברת מארגון בקול, לקוית שמיעה בעצמה, מרחיבה בנושא.
דברת סבלה מבעיות שמיעה בגיל 18, ויש לה לקות שמיעה שהחמירה בהדרגה עד למצב בו לא תפקדה כבר עם מכשירי שמיעה. לפני שנתיים עברה ניתוח של השתלת שתל – שעוזר אך לא פותר את הבעיה לחלוטין. מסתבר כי בישראל 700,000 לקויי שמיעה, 10 אחוז מהאוכלוסייה, וזאת בנוסף ל- 500,000 הנכים עליהם דיבר יובל קודם.

מה מציעה דברת לשיפור הנושא במסעדות? "הפתרון צריך להיות קודם כל מודעות, כי לא פשוט להמחיש מה זאת באמת לקות שמיעה". היא מנסה להמחיש את התחושה עם דימוי של להיות מתחת למים: שומעים אך הצליל לא ברור וקשה להבינו – משהו עמום. מכשירי שמיעה לא יודעים להתגבר על כך בשלמות, מה שמתגבר כשאין תנאי האזנה אופטימליים.

דברת מציינת כי בעיית השמע במסעדות אינה רק רעש, אלא גם מרחק למקור הקול, אקוסטיקה ותנאי תאורה.
"אקוסטיקה במסעדות טובה לא רק ללקויי שמיעה אלא גם לכל הסועדים. משטחים כמו זכוכית ורצפה חשופה מקשים על אקוסטיקה, וצריך משטחים סופגים: וילונות, שטיחים וכו'", היא אומרת, תוך שסמי, בן להורים חרשים ואח לאחים חרשים, ממשיך לתרגם במרץ רב את הדברים לשפת הסימנים.

"רעש מבחינתי מפריע להבין דיבור", אומרת דברת. "ברור שאי אפשר לבטל רעש לגמרי, אבל כשמגיע כבד שמיעה חשוב קודם כל לזהותו. זה לא קל, כי אנשים קודם כל מסתירים, וזה לא כתוב לנו על המצח. חשוב לזהות כבדי שמיעה, לנסות להושיב אותם במקומות נוחים יותר במסעדה: לא ליד המטבח, ליד קבוצה גדולה או רמקולים. אפשר לעצב מסעדה עם נישות ייעודיות לכבדי שמיעה ולמבוגרים".

"כל הטכנולוגיה לא תהווה תחליף לגורם האנושי", ממשיכה דברת. "צריך להבין איך מדברים עם אדם כבד שמיעה. צריך להתקרב אליו, לדבר יותר לאט ויותר ברור, לא לצעוק – כי צעקה דווקא מעוותת את הדיבור. יש להקפיד לראות את הפנים – כי כבדי שמיעה נעזרים בקריאת דיבור כחוש משני. אפשר להיעזר בדברים כתובים – להצביע על מנות בתפריט, וראוי כי מנות מיוחדות שאינן בתפריט – יופיעו על דף, כדי לא להסתמך על הדיבור בלבד".

קינוח – לא חותכים
המנה האחרונה: אגס עטוף בבצק עלים, עם מרציפן פיסטוק וכדור גלידה. המנה מלוות בירדן סמיון אציל 2004 של יקבי רמת הגולן – אייס וויין ישראלי מענבים מוקפאים.
עם מנה זאת אנו מדמים מוגבלות בתנועות הידיים ומתקשים בחיתוך המנה. לא חייבים להיות נכים במצב כזה, אלה יכולים להיות קשישים או גם ילדים.

וכאן יובל, שבעצמו אינו יכול לחתוך אוכל ונזקק לסיוע, חוזר למסר של מטרת המפגש היום: לגרום ליותר אנשים לצאת ממסעדות שבעים, וגם שבעי רצון.
"שם המשחק הוא יחס, גישה ורצון לעזור. כך, לקוחות הרשת ייהנו יותר", אומר יובל לאנשי רשת ג'ירף מהסניפים ברחבי הארץ.

קרן, מנכ"לית רשת ג'ירף, אומרת שמבחינתה מטרת הארוחה היא להגביר מודעות – גם אם לא ניתן לפתור הכול, הרי לדעת שיש בעיה, יש מישהו שצריך לעזור לו – ולפתור באופן חלקי לפחות אם לא באופן מלא.

גיל, מנהל גי'רף הרצליה, מעלה את הבעיה של הצעת עזרה: "אנחנו נמנעים מפגיעה ברגשות גם של עיוורים או של מי שיושבים על כסאות גלגלים. יש מחסום פסיכולוגי של אנשי השירות: האם להציע עזרה רק כשמתבקשים או ליזום זאת".
יובל אומר שכאשר שרואים אדם על כסא גלגלים – לא לדחוף אותו, אך כן להזדהות ולהציע עזרה, כמו לכל סועד אחר. "צריך להציע ומשם לזרום".

יובל מאמין שעם השנים יורחב הפירוט במדריכים כמו עכבר בעיר. לא יצוין רק "שירותי נכים", אלא יהיה פירוט של המענה למוגבלויות השונות – זה לא מתחיל ומסתיים בשירותים.


עמותת נגישות ישראל
טל. 057-7239239
[email protected]


ג'ירף, הנשיא 131, הכרמל חיפה, 057-7527160
ג'ירף גריל, הברזל 3, רמת החייל ת"א, 057-7506221
ג'ירף נודלס בר, אבן גבירול 49 ת"א, 057-7506250
ג'ירף נודלס בר, טיילת מלון הרודס אילת, 057-7590669
ג'ירף קפה, המנופים 1 הרצליה פיתוח, 057-9548355

מועדון הקצינים, הארבעה 21 ת"א, 03-6851155






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה