באילו תנאים יגיעו היינות שלנו לשיאם?

חובבי היין אוהבים לדון ארוכות בנושאים הקשורים ליישון יינות – כמה זמן צריך “להשכיב” יין כזה, או מתי יגיע לשיאו יין אחר.
התלבטויות והתחבטויות מעין אלה הן חלק מהכיף שבצבירת אוסף יין פרטי. לפני הכל יש לדעת: התשובה לשאלה מתי יש לשתות יין מסוים היא כמעט תמיד עכשיו.
המקרה היחיד בו התשובה הזו אינה רלוונטית, מתייחס למי שברשותם מקרר יין או מרתף יין שמתקיימים בו התנאים הנאותים לשמירת יין. בהיעדר מקרר יין או מרתף יין, שמירת בקבוקים לכל תקופה העולה על שבועות ספורים היא מעשה חסר טעם, שכן היינות ייפגעו במקום להשתבח, וההנאה שתפיקו מהם תפחת.

מהם אותם תנאים אותם דורשים יינותינו על מנת שיתנו לנו את מיטבם? בראש ובראשונה, טמפרטורה שנעה בין 12- 18 מעלות צלזיוס.
ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, יואץ קצב ההתיישנות של היין. תאמרו מה רע בזה? במקום שנאלץ להמתין בסבלנות עשר שנים עד שהיין האיכותי שברשותנו יגיע לשיאו, נוכל ליהנות ממנו כבר אחרי חמש שנים?
אלא שהמציאות שונה. יין שהתיישנותו זורזה על ידי טמפרטורה גבוהה, לא יתיישן בחן ולא יגיע לשיאים להם הוא מסוגל. אחסון ממושך בטמפרטורה מעל 20 מעלות, עלול לתת ליין טעם מבושל משהו, צבעו ישחים, והוא יאבד רעננות ופרי.

בעניין הטמפרטורה, חשוב להימנע מתנודות טמפרטורה, כמו בין יום ללילה, כמו בית ממוזג או לא ממוזג. יין, כמו כל תמיסה אלכוהולית, מתכווץ בקור ומתפשט בחום, ולאורך זמן זהו תהליך מזיק.
גם הלחות חשובה לשימור היין. חשוב לנו לשמור על לחות הפקק, כדי שישמור על אלסטיות ויאטום היטב את הבקבוק. הסיבה שיין מאוחסן בשכיבה, היא שכך הוא מרטיב את הפקק ונמנעת התייבשותו, מאותה סיבה יש לשמור על רמה של 60-70 אחוזי לחות במקרר היין או במרתף היין, כדי שגם צידו השני של הפקק יישאר לח.

טמפרטורה ולחות הן שני התנאים הקשים ביותר להשגה, והן גם החשובות ביותר. מעבר לכך, היין צריך אפלוליות, משום שאור תורם להאצת חמצון היין. יין גם לא סובל ויברציות וזעזועים.

בטעימות השוואתיות שנעשו בין יינות זהים, שנשמרו בחלקם במקרר יין וחלקם בארון רגיל בבית, נמצאו היינות שנשמרו במקרר יין בשיאם, מלאים פרי, ארומות ובעלי גוף. היינות האחרים היו שטוחים, עם טעמים מבושלים, חסרי גוף וארומה.








היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה