בית היין מעברות: תפריט חדש, יין ובירה, והסיפורים של ברוך

ריבה וברוך וולף הפכו את בית היין במעברות ליותר מהמשתמע משמו. יש כאן אוכל, מגוון רחב של סוגי יין ובירה, פסטיבלי יין ובירה, ונקודת מפגש במיקום אסטרטגי. בנוסף: הקסם של ריבה והסיפורים של ברוך

ריבה וברוך וולף הפכו את בית היין במעברות ליותר מהמשתמע משמו. נכון, יש כאן יין, והרבה יין, מהעולם הגדול ומישראל (בחדר מיוחד המוקדש ליינות ארצנו), כולל יין במותג פרטי – קולקטיבו, המיוצר ע"י יקב טוליפ במיוחד עבור בית היין.
נכון, יש כאן בירה, והרבה בירה, מהעולם הגדול ומישראל, כולל בירה במותג פרטי – קיבוצניק, המיוצרת במיוחד עבור בית היין.
נכון, יש כאן פסטיבלי יין ובירה במדשאה המרווחת. יש כאן אוויר ואווירה של מחוץ לעיר, אולם מסעדה מזמין ונעים עם מראה של בית כפרי.
אבל יש כאן יותר מכך. עובדה שסוכני המכירות של היקבים מצפון ודרום הפכו את בית היין במעברות לנקודת מפגש והחלפת רכילויות, גם בגלל המיקום המעולה על כביש 4, אבל אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא הלבביות של ברוך וריבה.

אנחנו הגענו הפעם לבית היין בשישי בצהרים כי שמענו שיש כאן עכשיו תפריט כפרי חדש בהשראת תרבויות יין עולמיות, המתבסס על חומרי גלם טריים מהאזור. מה שיפה זה שהמלצות על כוסות יין מתאימות מופיעות לצד המנות, ואם רוצים יותר יין – אפשר לבחור בקבוק יין במחיר שפוי בחנות הצמודה וליהנות בכייף. כנ"ל יש תפריט בירות תואם מנות, ואפילו ליד הקינוחים מוצעים יינו קינוח, למרות שאני מעדיף יין קינוח בפני עצמו ולא לערבב מתוק עם מתוק.

לסיוע בגיבוש התפריט שהוכן מתוך מחשבה על הסועדים והעדפותיהם, גויס שף מאיר דנון, מנהל בית הספר הגבוה לקולינריה בישולים, ועל התפריט והמטבח מנצח השף רועי אגאי (אחרי שלוש שנים בקופי בר), בהשפעות מטבחי איטליה וצרפת. העקרון: מנות כפריות פשוטות בטעמיהן, מחומרים משובחים, ושיהיה קל לנהל את תפעול המנות והגשתן (מה שנקרא בשפת הענף: הסרוויס), כפי שאומר ברוך.

תוך כדי עיון בתפריט נפגשנו בשמות מסקרניםן: לדוגמא, סלט עלים, אגסים אגוזים ורוקפור של שלמה (44 ₪). תהינו מיהו שלמה שזכה לסלט על שמו, והמלצרית החביבה הבהירה לנו כי מדובר בשלמה יעקבס, מייסד מחלבת יעקבס המצטיינת השכנה בכפר הרא"ה.

ומי זה יעקב מסלט יעקוב, אותו לא הזמנו, הכולל חסה אייסברג, עגבניות שרי, קרוטונים ועוף ברוטב קוב (44 ₪)? ריבה צוחקת ואומרת כי אין יעקוב המשויך לסלט זה – סתם התבדחות ומשחק מילים סביב רוטב קוב (חומץ אדום רוטב וורסטרשיר, חרדל דיז'ון, שום, שמן זית, מלח ופלפל).

מנה ראשונה נוספת שהזמנו הייתה פטה כבד עוף עם צ'אטני פיקנטי של תפוחי עץ.
הסלט היה טרי וטעים, הניגוד בין חתיכות אגס טרי וקוביות קטנות מגבינת הרוקפור, היה משלים ומושלם.
לחם לבן כפרי טרי עם חמאה שהגיע לשולחן התאים למקום, ויונתן בן השנתיים שהתרוצץ בחדווה ברחבי המסעדה, אחרי שיום קודם השתתף עם אימא מירב בסדנת הכנת פסטה, היה מקסים.
גם הפטה היה טעים ונאכל בהנאה. צבעו הוורדרד ומרקמו היו זהים לפטה צרפתי – לא כפרי עם פירורי בשר, אבל כזה שמוגש במרבית מסעדות צרפת, ומכל המקום הצבע הוורדרד הזכיר חומר גלם אחר ולא כבד עוף. צ'אטני התפוחים נתן טוויסט קטן למנה כשהחליף ממש ריבות המוגשות במסעדות רבות אצלנו עם פטה.
אבל התבלין העיקרי במנות הפתיחה ובעיקריות היו הסיפורים של ברוך. בקשו ממנו לספר לכם על צ'ילה, טוסקנה, והצאצא של הלורד בלפור – כל סיפור פנינה, ובטח יש עוד רבים כאלה.

לעיקריות הזמנו פילה מוסר צלוי במחבת עם קרם פלפלים ותרד (76 ₪), מנה משובחת בכל מרכיביה, ומוסר ההשכל שלה הוא שאם אתם אוהבים דגים ויהיה מוסר בבית היין ביום ביקורכם – לכו על זה.
לשולחן הגיעו גם במחבת רוחשת נקניקיות בסגנון בסקי (פרי יצירתו של שף הנקניקיות אלן טלמור) עם תבשיל עגבניות ופלפלים פיקנטי וחלמון ביצה (66 ₪) – אם תרצו הבת דודה של השקשוקה, שעם הלחם הטוב יכולה להיות ארוחה שלמה.

משהו על תפוחי האדמה שליוו את המנות העיקריות: פירה עם הדג – מצוין. פירה אמיתי שמרגישים במרקם שלו את תפוחי האדמה, וליד הנקניקיות תפוחי אדמה קטנים צלויים, טובים לא פחות.
וגם בנושא תפוחי האדמה יש לברך וסיפור, כי מבנה בית היין של מעברות שימש שנים רבות כמחסן הקירור של הקיבוץ, בו כיכבו תפוחי אדמה. את שאר הסיפור בקשו מברוך להשלים לכם.

בין לבין שוחחנו עם ריבה על התפריט החדש, שקודם היה רחב מאוד ועכשיו ממוקד יותר בסיועו של השף מאיר דנון מבישולים – יותר צרפת, יותר איטליה, ויותר כפרי.
להיטים שנשארו ולא יזוזו מהתפריט כוללים את מרק הבצל – שעבר שדרוג קולינרי תפעולי בהסרת בצק העלים שכיסה אותו עד עתה, סלט הבית, ופטה הכבד שאכלתי, שמסתבר כי גם הוא שודרג.

על קינוחים ויתרנו, אבל זיהינו בתפריט סלט פלחי הדרים עם סורבה יין אדום, בננה צלויה בקרמל עם צימוקים ברום, קראמבל תפוחי עץ, נוגה גלאסה – פרפה של נוגטין ופירות יבשים על מצע קולי פסיפלורה טרייה או מוס שוקולד ביתי (36-40 ₪).
יש כאן גם מנות לילדים, כך שנראה שבית היין מעברות ערוך לארח כל הרכב סועדים בשעות היממה השונות.

קבלו המלצה חמה על המקום: יש פה אוכל טוב, אלכוהול לסוגיו, אוויר ואווירה, הקסם של ריבה והסיפורים של ברוך.
אם אתם מתכננים טיול לטוסקנה, בקשו את פרטי החווה העתיקה במרחק עשר דקות נסיעה מהעיר סיינה. תקבלו את פרטי בעלת הבית, ואם תיסעו, ברוך יצייד אתכם בבקבוק סנג'ובזה של יקבי רמת הגולן, המעורר את פליאתה של הגברת, יצרנית יין מענבי זן זה בעצמה, על כך שניתן לקבל יין משובח מ- 100% ענבי סנג'ובזה בלי להוסיף זנים לבנים לריכוכו.

ואל תוותרו על הסיפור של ברוך אודות הצ'ק שהלורד בלפור הכניס לו לכיס החולצה כתרומה להקמת בריכת שחייה בבסיס השייטת. תשאלו אותו מה היה הסכום בצ'ק. תופתעו, כפי שברוך עצמו הופתע.

בית היין מעברות
קיבוץ מעברות על כביש 4
טל. 09-8972055
שני עד שבת 08:00-24:00 (שישי עד 01:00)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר