בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י. שפירא) דחה טענה של היבואן בירה בוקסר ישראל בע"מ, כי משרד התמ"ת התרשל בטיפול בענייו בהקשר של יבוא בירה לישראל.
חברת בירה בוקסר (היבואן) עוסקת ביבוא ושיווק בירה מתוצרת "בוקסר" בשווייץ. במהלך ביקורו בשוויץ היבואן לטעמה של הבירה המכילה רמות קטנות של קנביס. היבואן פנה ליצרן בשווייץ וחתם עימו על הסכם הפצה בלעדית ליבוא הבירה לישראל, והגיש למשרד התמ"ת בקשה ליבוא הבירה לישראל,
לאחר בדיקות מעבדה מסר "מכון היין" ליבואן כי אינו מוכן לטפל במוצר זה, היות והוא מכיל מריחואנה. לאחר ביצוע בדיקות נוספות והתערבות של משרד התמ"ת, העניק משרד התמ"ת ליבואן אישור יבוא תקף ל-3 חודשים. במהלך שנת 2004 רכש היבואן חסות לאירוע גדול בנמל תל-אביב, במסגרתו ביקש להפיץ את הבירה החדשה.
חרף זאת, המשלוח שהגיע לישראל עוכב ולא אושר שחרורו, ובכך נגרם ליבואן נזק כספי. לאחר שהאישור הזמני פג, ביקש היבואן לחדש את אישור היבוא ונתקל בסירוב של משרד התמ"ת, מתוך נימוק כי מדובר במשקה המכיל סם מסוג קנביס האסור ביבוא על פי החוק.
היבואן הגיש תביעה נגד משרד התמ"ת וטען כי זה התרשל במילוי תפקידו, בכך שלא ביצע את מלוא הבדיקות בטרם העניק לו אישור יבוא אשר גרם לו להוציא הוצאות רבות המיועדות לשיווק הבירה, שלבסוף ירדו לטמיון.
בנוסף טען כי משרד התמ"ת התרשל בכך שלא האריך עבורו את רישיון היבוא מסיבות לא מוצדקות. היבואן ביקש לחייב את משרד התמ"ת בסך של 2.5 מיליון ש"ח בגין נזקיו.
משרד התמ"ת טען כי סירובו להאריך את האישור נעשה כדין, וכי לאור ישיבות שהתקיימו בכנסת בשנת 2004 עלתה המודעות לנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסם הקנביס. לאור עמדת משרד הבריאות ולפיה מוצרים המכילים מיצוי מזרעי קנביס (שאינו שמן) אסורים ביבוא, שינה המשרד את מדיניותו, והחליט לאסור יבוא מוצרים המכילים סם זה.
המשרד טען כי זכותו על פי דין לשנות מדיניות כאשר האינטרס הציבורי מצדיק זאת, ועל כן ביקש לדחות את התביעה. בפן העובדתי טען המשרד כי הבירה הכילה מיצוי מזרעי הקנביס שאינו שמן, ועל כן אסורה ביבוא.
בית המשפט קבע כי משרד התמ"ת לא התרשל במילוי תפקידו, וציין כי מן העדויות עולה כי מלתכחילה ניתן ליבואן אישור יבוא לתקופה מוגבלת (3 חודשים במקום שנה) על מנת לאפשר למשרד לבצע בדיקות נוספות בבירה המכילה חומר אשר עשוי להיות מסוכן, והובהר ליבואן כי חידוש האישור לא יהא אוטומטי אלא כפוף לביצוע בדיקות.
בית המשפט קבע כי שינוי המדיניות של משרד התמ"ת היה סביר בנסיבות העניין ולנוכח האינטרס הציבורי בשמירה על בריאות הציבור מפני שימוש בחומרים מסוכנים. בית המשפט דחה את טענת היבואן כי היה על משרד התמ"ת לצפות כי נזקו יהא רב, לאור הסכומים שהושקעו על ידו בהקמת החברה, בחתימה על הסכמי הפצה וביבוא.
בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה נגד משרד התמ"ת, וחייב את היבואן לשלם למשרד התמ"ת שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח.
היבואן יוצג ע"י עו"ד מ. שחק. משרד התמ"ת יוצג ע"י עו"ד ג' פואה.
פורסם ב"חדשות רכש ולוגיסטיקה" גיליון 452
