בלעדי לאכול ושאטו: ברכה לחג 25

באירוע מרשים שהתקיים ביום חמישי 21.8 במתחם יקבי רמת הגולן בקצרין, צוינו 25 שנות היקב, ולא פחות מכך נפרדו המשתתפים הרבים משלום בלייר, מנהל מיתולוגי ואהוב, המסיים 10 שנות כהונה בתפקיד ומפנה בסוף אוגוסט את כסאו לענת לוי-רושנסקי

באירוע מרשים שהתקיים ביום חמישי 21.8 במתחם יקבי רמת הגולן בקצרין, צוינו 25 שנות היקב, ולא פחות מכך נפרדו המשתתפים הרבים משלום בלייר, מנהל מיתולוגי ואהוב של היקב, המסיים 10 שנות כהונה בתפקיד ומפנה בסוף אוגוסט את כסאו לענת לוי-רושנסקי, לה אנו מאחלים הצלחה רבה בתפקיד המאתגר.
אכול ושאטו מביא לכם בלעדית את דבריו המרגשים של שלום בלייר בערב זה:


כל השבוע דהרו הבצרות בכרמים. ביום ובלילה. הן עושות זאת כבר חצי יובל ברמת הגולן. בעקבותיהן המשאיות הכבדות, אשר נושאות פרי הכרמים, ענבים לבנים וזהובים וסגולים ושחורים, אשר הופכים כאן, ביקבי רמת הגולן ליין משובח.

כבר חצי יובל שנים. יינות לבנים ואדומים, יינות מבעבעים בסגנון שמפניה, יינות יבשים וחצי יבשים ומתוקים בשלל שיטות. יינות משובחים שזה חצי יובל קונים מקום של כבוד אצל הצרכנים בתל אביב ובירושלים, בניו יורק ובלונדון, בחיפה ובאילת, בטוקיו וברומא. היינות המשובחים של יקבי רמת הגולן, יינות ירדן וגמלא וגולן.

לא המצאנו את עשיית היין, ואפילו לא חידשנו ולא היינו הראשונים בזה בארץ ישראל המתעוררת. אבל היינו החלוצים בישראל ביצירת יינות באיכות בינלאומית, וכאן על פסגת הגולן.
היינו הראשונים שהבהרנו, ראשית לעצמנו ולאחר מכן לישראלים האחרים וגם לעולם כולו, שניתן להפיק כאן יין באיכות בינלאומית. יין שמסוגל לעמוד בכבוד על המדפים במיטב החנויות, ועל השולחנות המהודרים במיטב המסעדות בארץ ובעולם.

לא נשארנו היחידים. בעקבותינו צעדו האחרים. תעשיה שלמה ששינתה את פניה. יקבים וותיקים הנוטעים זנים חדשים ומודרניים, יקבים קטנים ובינוניים הקמים לעשרות, בכל פינות הארץ. וזאת התוצאה של מהפכת היין שאנחנו חוללנו כאן, ברמת הגולן.

ואין זה עניין של מה בכך. עבודה קשה ומאומצת של מאות אנשים בכרמים ובמשטח היין, במעבדות הייננים ובחדרי החביות והביקבוק, בחנויות היין והמסעדות – כל זה במסלול הארוך מהאשכול בכרם ועד הצרכן הסופי.

ואנחנו עומדים על הפודיום, וזוכים בגביעים ובמדליות ובפרסים והכרה בינלאומית. לא נבחרת וירטואלית, אלא נציגים אותנטיים של עשייה קפדנית ובלתי מתפשרת.
הקברנה "האתלט" שרץ למרחקים ארוכים, וזוכה במדליות זהב וגביעים מדי תחרות ותחרות.
הבלאנק דה בלאנק "המקפץ", אשר מביא כבוד בכל אולימפיאדה, וזוכה לתארים של הטוב מסוגו בעולם.
השרדונה "השרירי", אשר מפגין ביצועים מדהימים בכל קטגוריה: במקצה קצרין, ובירדן, וגם במסלול הגמלא.
והגוורצטרמינר, אשר חשבנו שבמקצוע זה אין תחרות לגרמנים. הנה בא זה שלנו מהרי הגולן, וזוכה לתשואות גם כיין שולחני וגם כיין קינוח, עומד לטקס חלוקת המדליות. במקרה זה ההמנון לא מושמע, אבל גאווה, הגאווה שבלב.

זאת המשלחת שלנו, והרשימה ארוכה, ומאולימפיאדה לאולימפיאדה, מתחרות לתחרות. יינות אשר מביאים לקריאות התפעלות של השותים אותם. לא מאמינים שיינות כאלה ניתן לייצר במדינת ישראל.

ניתן גם ניתן. הוכחנו זאת, ואנו חוזרים ומוכיחים, כבר חצי יובל שנים. בחרנו את הזנים המתאימים, ציוד וטכנולוגיה מיטביים, ובעיקר האנשים. הם העיקר, והם הטובים ביותר.

וכשנחלץ הפקק מבקבוק יין משובח במסעדה איכותית, כאשר הסומליה של מסעדה משובחת, עטורת כוכבי מישלן במילנו, אחרי שהזדהית, רץ ומביא לך יין ירדן מרלו 2003, ומצביע עליו בספר היין בן 1,800 המותגים, אתה מבין את ההישג העצום.

אתה מזהה בתוך הנוזל הכהה, האטום, את אליעזר הכורם מיונתן, רץ בין שורות הגפנים הבלתי נגמרות. ואת ויקטור הדוהר על רכב השטח, בחמסינים של אוגוסט, בין חלקות הכרמים. ואת אייל, צעיר נמרץ מתרוצץ בין מיכלי התסיסה, בגובה 15 מטר, ללא מנוחה, ללא לאות. ואת דובי בחדר החביות, שמטפס לגובה חמש חביות כדי לבצע "טופינג" מוקפד. ואת רון וחבריו בחדר הביקבוק, בשעות על שעות של עבודה סזיפית. את יוסי צירלין הבלתי נלאה במחסן התוצרת, ואחר כך מעמיס את המכולה שתעשה דרכה לנמל על גבי משאית של עבד ידידנו החרוץ, ואחר כך תפליג לאיטליה ותביא את אותו המרלו לשולחן של אותה מסעדה.

וכל אלה חולפים לך בראש כאשר היין הכהה, העמוק, הנפלא – נמזג לכוסך. וזה לפני שתריח ותצקצק בלשון, ותתפעל מריח גרגירי היער, המנטה וההדרים שיש ביין הזה. ומהאורך, הזמן הרב שהטעמים הנפלאים נשארים אצלך בפה.

וזאת גם התחושה כאשר אתה ניצב אצל הנשיא בטקס יצואן מצטיין, לוחץ את ידו, והוא אומר לך ולמנהלת היצוא שלצידך: "אתם לא רק יצואן מצטיין, אתם יצרן מצטיין". אתה מבין שאתה הנציג, השליח שליחם של מאות אנשים טובים.

וזאת הגאווה, גאווה ישראלית, גאוות אנשי רמת הגולן, אנשי היקב. החולמים והמגשימים. ואלה ההופכים את הענף המיוחד הזה לאחד ממקורות הפרנסה החשובים למאות אנשים בגולן ומחוצה לו, שהופכים לאחד מסימני ההיכר של הגולן, וחרוטים בזיכרון הקולקטיבי של כל ישראלי וישראלי, גם אם אינו חובב יין.

ולעשייה הזו, בת חצי יובל, שותפים גם אנשים נוספים, הלקוחות היקרים שלנו, אשר נושאים את היצירה המופלאה הזו מהחנות ומהמסעדה, וגם להם אנו מודים בערב חגיגי זה. הלקוחות הנפלאים בארץ וגם בעולם, אשר נציגיהם נמצאים איתנו.

ובערב קייצי זה, תחת השמים זרועי הכוכבים של רמת הגולן, נאחל לכולנו שהיצירה הזו תימשך לנצח. כי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק.


צילום: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר