בציר 2007 התאפיין בתופעות שונות ומיוחדות שגרמו לנו, אנשי המקצוע, להפנים את העובדה שכמה שנלמד יותר וננסה להבין יותר. כך נגלה כמה הרבה עוד חסר לנו.
העונה נפתחה בלבלוב של הגפנים לקראת חודש אפריל 2007 (באזורים החמים יותר), ושם גם קיבלנו את תופעת הטבע הכי בלתי רצויה, והיא הברד. במשך יום שלם ירד ברד שכמוהו עוד לא ראינו ולא הרגשנו במחוזותינו. כל הכרמים שנזמרו יחסית מוקדם בחורף, ובשלב הזה כבר היו בשלבי הלבלוב ו/או בשלבי התנפחות הפקעים עצמם (קצת לפני לבלוב), נפגעו עד כדי נזק טוטאלי מבחינת היבול.
הברד, בעוצמתו ובגודלו, פגע בעיניים המלבלבות, ופשוט הפיל אותן לרצפה, ובכך הוריד בבת אחת את היבול הפוטנציאלי לאותה שנה.
לאחר התאוששות ממכת הברד והגדרת הנזקים ביחד עם נציג של הקרן לנזקי הטבע, יצאנו לדרך עם אופטימיות זהירה. המשך העונה היה יציב, היבולים ברוב חלקי הארץ היו דומים לשנתיים הקודמות – סביב הממוצע או קצת פחות מהממוצע. הגפנים נראו טוב, ומזג האוויר עד יולי היה יציב ללא עליות וירידות דרסטיות של הטמפרטורות.
למעשה, במהלך חודש יוני ההרגשה הייתה שהבציר השנה הולך להיות פנטסטי.
חודש יולי צפן בחובו את תחילת תהליך הבשלת גרגרי הענבים, ולמעשה בחודש זה מתחילים מעקבים מצד היקב על תהליך ההבשלה. כל כמה ימים נלקחות דוגמאות מכל כרם בארץ ומובאות למעבדה, שם בודקים נתוני חומצה וסוכר. במקביל קיים מעקב אחר התפתחות הצבע בענבים, ובנוסף מעקב בשטח אחרי ההבשלה הפנולית/ אורגנולפטית בגרגרי הענבים. כל המעקבים האלו נעשים במקביל לפעולות אגרונומיות בכרם אשר גורמות לתהליך הבשלה אופטימלי, יציב, יעיל, ואיכותי.
הבעיות בדרך כלל מתחילות כאשר מזג האוויר מאבד מיציבותו וגלי חום מתחילים לצוץ, אז אנחנו מאבדים את השליטה המלאה שיש לנו, ומתחילים לפעול בהתאם לגרמי השמיים אשר מכתיבים לנו את דרכי הפעולה.
וזה אכן מה שקרה השנה. בחודשים יולי אוגוסט היו מספר גלי חום קשים, שהגיעו בזמן הבשלת הענבים ו"תקעו" לנו בהרבה אזורים את תהליך ההבשלה.
שתי תופעות מעניינות קרו בכרמים כתגובה לאותם ימי חום קשים.
התופעה הראשונה הייתה כאשר רמת הסוכר בגרגרי הענבים הגיעה לערך מסוים ושם נתקעה, אך תהליך ההבשלה של הענב המשיך, וכך קיבלנו ענבים עם רמת סוכר נמוכה יחסית, אך עם הבשלה פנולית גבוהה מאוד, דבר שתרם לאיכות גבוהה.
התופעה השנייה הייתה שרמת הסוכר הגיעה לערך מסוים, נתקעה, אבל במקום להישאר בערך שלה אפשר היה לראות ממעקב למעקב ירידה קלה בסוכר – דבר שלא הכרנו עד היום, ועולה השערה כי הדבר קרה בעקבות לילות חמים מדי שהצריכו את הגפן לנשימה מוגברת, וכך לשימוש בסוכר שלה.
תופעות אלו נצטרך ללמוד, להבין ולתת להן מענה בזמן אמת בשנים הבאות.
לסיכום, בציר 2007 היה לא גדול ברוב חלקי הארץ, אך בהחלט מעניין, מרתק ומאתגר. המזל הגדול של יקבי ברקן הוא פריסת הכרמים הפנטסטית בכל אזורי הגידול בארץ, שאפשרה לנו למצוא בכל מקום את הכרמים האיכותיים שמהם יופק היין.
בשל כך ניתן לראות עכשיו במיכלים, לאחר גמר התסיסה, יינות ברמה גבוהה, ומצד שני יינות ברמה בינונית בלבד. לכן, בסדרות העילית של היקב לא תהיה כל בעיה בירידת האיכות, אלא להיפך.
