גידול של 25% ביבול השקדים ב-2006; ההיקף הכספי של הענף: 100 מיליון שקלים

יבול השקדים בישראל צמח בשנה שחלפה ב-25%, והגיע ל-2000 טון לעומת 1600 טון ב-2005. כך מסר ראובן בירגר, יו"ר שולחן השקד במועצת הצמחים, לקראת ט"ו בשבט.
למרות הגידול בנטיעות, חלק לא מבוטל מהשקדים הנצרכים בארץ מיובאים מחו"ל, שכן צריכת השקד בישראל מגיעה כיום ל-4,500 טון בשנה, ויבוא ההשלמה מגיע ברובו מארה"ב.
ההיקף הכספי של הענף נאמד בכ- 100 מיליון ₪.

רוב מטעי השקדים נטועים בגליל התחתון, בעמק יזרעאל ובנגב הצפוני ומספר המגדלים בענף הוא 138, מזה 38 קיבוצים ו-100 מושבים. המטעים בצפון משתרעים על פני 15 אלף דונם, באזור המרכז – 7,500 דונם, ובדרום – 4,500 דונם.
השנה יתווספו עוד כ- 10 אלפים דונם של נטיעות בענף. מטעים אלו יכנסו להנבה בהדרגה החל משנת 2009, ובשנת 2012 הייצור המקומי יגיע לכ-5,000 טון גלעין, וימלא את כל צרכי השוק המקומי ואף יופנה ליצוא.
ההיקף הכספי של הענף יגיע אז לכדי 200 מיליון ₪.

השקד הוא עץ נשיר, המקדים לפרוח מבין הנשירים. העץ זקוק לחום וללחות מועטה. הזנים העיקריים בארץ הם: כוכב, כוכבא ואום אל פחם. השקדים הישראלים מצטיינים בטעם מיוחד ובצורה חיצונית יפה. השקד הישראלי בעל גלעין גדול יותר, וטעמו משובח הן כשקד טבעי והן בקלייה, ולכן הביקוש לשקד ישראלי גדול יותר.

השקד עשיר בקלוריות. הוא מכיל כמות גדולה של חלבון ושומנים בלתי רוויים, עשיר בסיבים תזונתיים, סידן, אשלגן ניאצין, ומכיל כמות גדולה יחסית של ברזל. הוא מכיל גם ריבופלאבין שתפקידו להפיק אנרגיה משמנים ומפחמימות. כמו כן הוא מכיל גם אמיגדלין העוזר בריפוי מחלת הסרטן.
השקד נאכל באביב כשהוא ירוק, ומאוגוסט קליפתו מתקשה. בדרך המסורתית נוהגים לחבוט בעץ כדי לאסוף את הפרי מיריעות המונחות מתחת לעצים, אולם כיום מתבצע הקטיף ברוב המטעים בשיטות מכניות מתקדמות.
בארצות הים התיכון מקובל לאכול שקדים ירוקים על קליפותיהם כ-3 שבועות או חודש לאחר שיא הפריחה. יש שאוכלים אותם ירוקים בדרגות הבשלה יותר מאוחרות ויש שמחמיצים שקדים, בדומה למלפפונים כבושים.
מפרי השקד ניתן להכין ארוחה שלמה. לאחר שהתייבשו הם יכולים לככב במנה ראשונה או כחטיף, כמנה עיקרית עם עוף, דגים או ירקות וגם בקינוחים ובדברי מאפה ובעיקר כמרציפן.








היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה