משהו לא בהכרח טוב קורה למסעדות מהפריפריה/פרובינציה כאשר הן מגיעות אל העיר הגדולה. "אימא" מירושלים כשלה כ"דודה" בתל-אביב, והיום שוכנת במבנה היפהפה מסעדת "כתית" – לה דווקא נראה כי המעבר האחרון לתל-אביב עושה לא רע. "סימה" הירושלמית מנסה לשחזר את הצלחתה מרחוב אגריפס הג'יפאי כלשהו, ברחוב הארבעה מעוז תל-אביב עתיר מסעדות, אך מה לעשות – ג'יפאי גם כן. "אידי" האשדודי בוודאי רוצה לשכוח את ההתנסות שלו במיקום גרוע בהרצליה פיתוח לפני כמה שנים.
"דוריס קצבים", פנינת הבשר של הגליל הממוקמת במתחם נורא למראה בראש פינה, שהג'יפה היא בהחלט שמו השני, התנחלה גם בתל-אביב, ברחוב יגאל אלון, מתחת לבניין טויוטה עתיר המשרדים והסועדים הפוטנציאליים, שהם ועמיתיהם מחברות ההיי-טק ממול גודשים את המסעדה לפחות בשעות הצהרים.
האם זהו מקום הקבע של המסעדה? שאלה טובה, מאחר ואין לה שלט המכריז על מיקומה, ואיש הביטחון בכניסה טוען בתוקף כי הוא השלט. האם העירייה יודעת על כך וגובה בגינו של המאבטח מס שלטים?
מארחי ואני הגענו בפעם הראשונה לדוריס קצבים בתל-אביב, ואצלי – אודה על האמת – זו הייתה פעם ראשונה בכלל במקדש הבשרים הדוריסי – בצפון או במרכז.
המקרר עמוס גושי הבשר המתיישנים אכן מרשים מייד בכניסה למסעדה, והרציניים שבסועדים ניגשים עם המלצר/ית כדי להתיידד עם הנתח אותו יאכלו עוד מעט.
את מנת הבשר הכוללת תוספות, מקדימה מנת פתיחה של לחם טרי וצלוחיות מזטים קטנות – אך מתחדשות ברצון ע"י המלצר, ולצדן חציל הגון וראוי בטחינה – מנה נאה.
בן זוגי לארוחה, חובב בשר ידוע, הלך על סטייק ניו יורק שמשקלו 500 גרם או חצי קילוגרם, כרצונכם.
הסטייק מגיע עם צ'יפס, סלט עלים וירקות עונה קלויים על הגריל. הבשר היה עשוי כהלכה בחוץ ודימם בפנים, מן הסתם כך ביקשו ידידי, אם כי הבעת פניו רמזה כי הוא היה מעדיף בשר עשוי קצת יותר. הבעיה הייתה לחתוך את מנת הבשר שהייתה גדולה ויפה מבחוץ. נכון, הסכין המשוננת המיועדת לחיתוך סטייק לא סיפקה את הסחורה.
כשביקש ידידי סכין אחרת, ענה לו המלצר (כן, לפעמים שירתה אותנו מלצרית ולפעמים מלצר – שיהיה מעניין, וגם כדי שלא יהיו תשובות אחידות, כפי שתראו) "כל הסכינים שלנו ככה". אכן תשובה מעודדת, שהוכחשה לחלוטין ע"י המלצרית שבאה לבדוק אם נהנינו מהארוחה, התפלאה לשמע ציטוט תשובת עמיתה, ואמרה: "מה פתאום, יש לנו סכינים חדות".
ההמבורגר שלי תוכנן במקור כהמבורגר במשקל 180 גרם, הצנוע בממדיו בתפריט, אך למראה הרמת הגבות של המלצרית ששאלה "זה הכל?" ועוררה בי תחושות של נחיתות קרניבורית, הסכמתי לעלות ל- 250 גרם. ביקשתי Medium Rare – כזה מדמם בפנים, אך קיבלתי Medium שואף ל- Well done. לא נהניתי במיוחד.
סביבנו דווקא ראינו אנשים נהנים ממגשים עמוסים בסטייקים, נקניקיות צ'וריסוס ומרגז, ולוגמים בהנאה יין. אנחנו הצנועים הסתפקנו בפפסי מקס וסבן אפ דיאט.
כמה זה עלה? שאלה טובה. אני הוזמנתי לארוחה ע"י ידידי שחגג באותו יום זכייה בלקוח גדול – אם כי את הארוחה קבענו קודם לכן; ובאתר המסעדה ב- Rest אין מחירים. כאלה הם הדוריסים.
דוריס קצבים
יגאל אלון 65 (בנין טויוטה) תל-אביב
טל. 03-6244124, 1-599-5000-21
פתוח כל השבוע, 12.00 עד לקוח אחרון
