דיאנה בנצרת. נסיכה? אז זהו, שלא

ידידי ליאור, מנכ"ל אחת מחברות השמירה הגדולות בצפון הארץ, השביעני "שאם אגיע לנצרת אני חייב, אבל ממש חייב, לבוא ולאכול איתו צהרים". היום הגעתי לנצרת, ומשעות הבוקר המוקדמות כבר קרקרה לי הבטן, מחפשת את שעת הצהרים הקרבה לארוחה המיוחלת.

ברחוב הראשי בנצרת, מול תחנת הדלק או הסופר פארם המקומי, במבנה או כניסת חזית כלל לא מרשימים, עד כי אתה מרים עיניך מעלה בניסיון לאתר איזה שילוט מנצנץ או כזה המזמין וזוהר עיניים, נמצאת מסעדת דיאנא.

יש המכנים אותה אבו אל' דוחול, מסעדה ש- 150-300 ישראלים, על נשותיהם וטפם וג'יפי היוקרה מנקרי עיניים שלהם, גודשים את שני צדי הרחוב מדי שבת, מעידים כי מדובר במקום המחייב ביקור או עליה לרגל, ובמיוחד לנו המגיעים מהפריפריה הקטנה והמיותמת, תל-אביב.

שמה של המסעדה יצא למרחוק, ויש הגורסים כי היא נחשבת לאחת המסעדות המזרחיות היותר טובות בארץ. האם זה גימיק או מליצה? שווה לבחון ולבדוק.

אל השולחן הגיעו צלוחיות של סלטים. חלקם כאלה אותם תראו או תדגמו בהרבה מסעדות מזרחיות, וחלקם מיוחדים, הספציליטה של המקום. היו לנו חציל עם טחינה, חציל עם ירקות, חציל עג'מי שלם חרוך על האש – מפתיע: עגול, נמוך ושמן, עם הרבה טעם שקיבל מגרגירי החומוס, עלי הכוסברה ושמן הזית.

על סלט עלי פטרוזיליה אמר ידידי המנכ"ל: "תאכל מהסלט הזה, הוא נחשב ל"ויאגרה מקומית". הסלט היה חמצמץ במידה וטעים. טבולה, לבנה עם מלפפון ירוק מבפנים – כמדומני מכונה הסלט הזה לבנה צ'יזיקו, עגבניות עם טחינה, פיתות טריות וחמות, וחומוס טעים עם כדורי פלאפל.

אומרים, שגולת הכותרת של המסעדה היא בבשרים, וליתר דיוק בקבב שלה. על דלפק עץ חצי עגול מיוחד נוטלים נתח בשר כבש, מוסיפים תבלינים, פלפל, מלח ובצל, ואז במלאכה מיומנת, מרתקת בעשייתה ובמקצועיותה, ובידיים זריזות מול עיני הסועדים המשתאים, נקצץ לו הבשר לפלא המקומי.

היטב ובידיים אמונות אוחז המסעדן בסכין ענקית בעלת צורה של חצי קשת, ופוצח בקיצוץ הבשר תוך כדי ערבובו עם הבצל והתבלינים. אז הוא חופן בידיו כדורים מן העיסה, ויוצר מהם קציצות קבב.

לצד מנת הקבב המליץ בפני המנכ"ל על צלעות כבש צעיר, עשויות על הגריל. בעוד אנו מתעסקים בצלוחיות הסלטים על שולחננו, הגיעה המנה העיקרית. יפה, מגרה ומזמינה, והכילה קציצות קבב, צלעות טלה, בצל קצוץ לרצועות דקיקות מעוטר בנקודות סומק, שני תפוחוני אדמה קטנטנים עשויים בתנור, שני בצלצלים עשויים על האש, מספר פרוסות של עגבנייה אף היא קלויה על האש, קצת אורז עם מג'דרה וגבעולי פטרוזיליה לעיטור המנה.

אבל מה לעשות שקציצות הקבב, שכולם כה מרבים לדבר בשבחן, היו מלוחות כים המלח, עד כי שתיים מהן נותרו מיותמות בצלחת? הצילו את המצב צלעות הטלה, שהיו רכות, טעימות, ונפרדו מהעצם בקלות רבה. פעמיים נדרשנו למלא את הכוסות בשתייה קלה בכדי להרוות את הצמא שיצרה המליחות.

ואז הגיע החשבון. מבחר סלטים לזוג – 80 שקל, מעורב קבב וצלעות – 75 שקל כפול זוג, שווה 150 שקל, בקבוק קולה או ספרייט כפול 4 שווה 40 שקל. סה"כ חשבון לזוג לא כולל שירות 250 שקל.

המחיר מוגזם בכל קנה מידה. ולדעתי גם לכאלה שמגיעים לכאן מתל-אביב, עם ג'יפ נוצץ. אז הויאגרה המקומית מעלי הפטרוזיליה בסלט לא עשתה לי את זה. לצערי, גם לא דיאנה. באנגליה היא הייתה נסיכה. בנצרת, היא כלל לא עומדת בבסיס הקריטריונים למלוכה. אכזבה.

מסעדת דיאנה
רחוב פאולוס השישי 51 נצרת
טל. 04-6572919






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה