ההיסטוריה המרתקת של הקרמבו ועיצובו מחדש

טל בן משה, סטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, יצרה אינטרפרטציה חדשה לקרמבו בהקשר ההיסטורי שלו, והעניקה לו פרשנות חדשה

קרמבו מורכב מבסיס עוגיית חמאה, מעליו גבעה מזולפת עשויה מקצף חלבונים ממותק, וציפוי שוקולד העוטף את הכל ועשוי מצימקאו

את פרויקט הגמר שלי כסטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון – Krembolution, בחרתי לעשות על קרמבו. למה דווקא קרמבו, אתם ודאי תוהים. בתחילת הדרך ידעתי שארצה לעסוק באוכל, בשינוי צורתו וחווית האכילה שלו, ולהעלות חיוך. בחנתי מספר קינוחים והתעסקתי רבות בשאלה "למה?" כשהגעתי לקרמבו, הבנתי שהוא עונה לי על כל שאלותיי.

קרמבו הוא ממתק פופולרי המורכב מבסיס עוגיית חמאה, מעליו גבעה מזולפת עשויה מקצף חלבונים ממותק, וציפוי שוקולד העוטף את הכל ועשוי מצימקאו – תחליף שוקולד תעשייתי. הקרמבו הוא גם ישראלי וגם לא, ממתק פשוט אך מאוד נחשק, לרובנו יש זיכרון ילדות או הווה שקשור בו, והוא מאפשר חוויות וצורות שונות לאכילתו בזכות כך שניתן לפרק אותו מבסיס העוגיה.

מעדן קרמבו הוא וריאציה המדייקת את חוויית האכילה הכוללת ומדמה אותה לאכילת מעדן בכפית
מעדן קרמבו הוא וריאציה המדייקת את חוויית האכילה הכוללת ומדמה אותה לאכילת מעדן בכפית

הפרשנויות השונות לאכילתו הבהירו לי שהקרמבו הוא יותר מעוד ממתק, ושיש סביבו נושאים רבים הנוגעים לו, כמו היסטוריה ותרבות, חוויית אכילה, ממשק משתמש, והעדפה אישית. הבנתי שבפרויקט שלי אני רוצה לחקור את הקרמבו משלל היבטיו, ולהגיב אליהם דרך וריאציות חדשות לקרמבו, המתייחסות בכל פעם לנושא אחר, ועל הדרך לנסות להבין מה יש בו בקרמבו.

כדי להבין את זה צריך ללכת הרבה אחורה, לראשית הסיפור  שמתחיל בדנמרק, לפני כ-200 שנה פלוס מינוס, שם הומצא הקרמבו לראשונה ונקרא "נשיקת הכושי" בשל צורתו וצבע השוקולד. הממתק התפשט ברחבי אירופה, והשם הגזעני לא נעצר כאן. הקרמבו זכה לשלל כינויים גזעניים לא פחות ברחבי אירופה, כגון: נשיקת הכושי – בדנמרק, ראש העבד – בגרמניה, שד הכושית – בבלגיה, וראס אל עבד – בלבנון.

וריאציה עדכנית לביטוי "ראש הכושי" המחזירה לו את כבודו האבוד, ומתייחסת אליו כאחד האדם, כשווה בין כולם
וריאציה עדכנית לביטוי "ראש הכושי" המחזירה לו את כבודו האבוד, ומתייחסת אליו כאחד האדם, כשווה בין כולם

גם לארצנו הקטנטונת הגיע הקרמבו בשנות ה-40 של המאה ה- 20, וזכה לשם "כושי". ניתן לראות בפרסומות משנות ה-60 שהממתק כבר נקרא קרמבו, אך הדימוי בפרסומת הוא עדיין של איש שחור. רק בשנת 1966 שונה השם לקרמבו שמשמעותו היא: קרם בתוכו. כתגובה לעובדה זו בחרתי לעצב וריאציה עדכנית לביטוי "ראש הכושי" המחזירה לו את כבודו האבוד, ומתייחסת אליו כאחד האדם, כשווה בין כולם. כשם שיש מגוון טעמים לשוקולד כך גם מגוון האנשים והמינים היוצרים את החברה סביבנו. מבפנים, אגב, כולנו אותו דבר…

קרמבו בגרמניה בשמו הקודם - לא פוליטיקלי קורקט
קרמבו בגרמניה בשמו הקודם "נשיקת כושי" – לא פוליטיקלי קורקט

נחזור לישראל, שמאז 1966 ועד היום הפכה למעצמת קרמבו ויצרנית הקרמבו מס' 2 בעולם, אחרי דנמרק. השאלה הנשאלת ביותר סביב הקרמבו בישראל היא: איך אתה אוכל את הקרמבו שלך? התשובות נחלקות למחנות שונים: 69% אוכלים את הקרמבו מלמעלה אל העוגיה, 12% אוכלים את הקרמבו הפוך – מהעוגיה אל הקצפת, 10% אוכלים את הכל ביחד, ו- 4%  אוכלים כל פעם בדרך שונה, או בדרכים פחות שגרתיות כמו לאכול את הקצפת בכפית, או לקלף את השוקולד סביב הקצפת. בווריאציות שעשיתי בנושא הזה, בחרתי להתייחס דווקא לאלו שאוהבים לאכול את הקרמבו בדרכים פחות שגרתיות, וליצור עבורם את הווריאציה האידיאלית לאכילת קרמבו.

מעדן קרמבו – הוא וריאציה המדייקת את חוויית האכילה הכוללת ומדמה אותה לאכילת מעדן בכפית. הקרמבו הפך להיות המיכל, והעוגיה למכסה. העוגיה מתפקדת גם כשתי כפיות המתקבלות משבירה של מכסה העוגיה באמצע. אוכלים באמצעות הרמת המכסה, שבירתו לשתי כפיות, ואכילה של הקצפת בעזרתן.

קרמבו ארטישוק - מעצים את חוויית קילוף השוקולד והופך אותה למהנה יותר
קרמבו ארטישוק – מעצים את חוויית קילוף השוקולד והופך אותה למהנה יותר

הווריאציה השנייה: קרמבו ארטישוק – מעצים את חוויית קילוף השוקולד והופך אותה למהנה יותר, כך שכל עלה חושף עוד מהקצפת הנכספת, שמונחת על גבי לב הארטישוק, כפי שהקצפת עבור חובבי קילוף השוקולד היא לב העניין בקרמבו.

החברה שנתנה לקרמבו בישראל את שמו נקראה "ארטיק"
החברה שנתנה לקרמבו בישראל את שמו נקראה "ארטיק". צילום מאתר נוסטלגיה

הקרמבו משווק בישראל בעונת החורף בלבד. כל חורף מיוצרים בישראל כ- 53 מיליון קרמבואים, ישראלי ממוצע אוכל  כ- 9  קרמבואים לעונה. יש כאלה שאף מקפיאים את הקרמבו, כדי ליהנות ממנו גם בעונת הקיץ. בגלל הביקוש הרב והגעגוע לקרמבו, החלטתי ליצור וריאציה מיוחדת לקיץ – ארטיק קרמבו. העוגיה וציפוי השוקולד נשארו אותו דבר, ובמקום הקצפת יש גלידת שמנת באותו הטעם המדויק, שתקל על הגעגוע לקרמבו בקיץ החם. העוגיה מתפקדת גם כמקל הארטיק וגם כתחתית הקרמבו. הצורה הינה הכלאה בין ארכיטיפ הקרמבו לארכיטיפ הארטיק. אגב, החברה שנתנה לקרמבו בישראל את שמו נקראה "ארטיק".

ארטיק קרמבו: העוגיה וציפוי השוקולד נשארו אותו דבר, ובמקום הקצפת יש גלידת שמנת באותו הטעם המדויק, שתקל על הגעגוע לקרמבו בקיץ החם
ארטיק קרמבו: העוגיה וציפוי השוקולד נשארו אותו דבר, ובמקום הקצפת יש גלידת שמנת באותו הטעם המדויק, שתקל על הגעגוע לקרמבו בקיץ החם

עוד מרכיב אינטגרלי בקרמבו הוא האריזה שלו. אריזת פלסטיק קטנה או קרטון גדול, ובתוכם עטיפות אלומיניום דקיקות השומרות על טריות כל קרמבו בנפרד. אנקדוטה מעניינת: בשל עדינותו הרבה של הקרמבו, עד היום עוטפים אותו ידנית אחד אחד. אריזה יכולה לספר הרבה אודות המוצר אותו היא מוכרת. הקרמבו נחשב לממתק פשוט ועממי, ועניין אותי לגלות איך האריזה יכולה לשנות את התפיסה שלנו לגבי מה זה מוצר פשוט, ומה זה מוצר יוקרתי.

בווריאציה זו השתמשתי באותם חומרי גלם של אריזות הקרמבו המקוריות: פלסטיק, קרטון, ועטיפות אלומיניום. בשינוי פרופורציה הפך הקרמבו לפרלין, אריזת הקרטון הפכה למארז פרלינים, והפלסטיק לתחתית המחזיקה אותם. כך הפך הקרמבו הפשוט והרגיל, למהודר ואקסקלוסיבי. אגב, גם פרלינים מיוצרים בעבודת יד ונעטפים אחד אחד, מה שהופך אותם ליוקרתיים.

קרמבו הוא קינוח ליחיד, אך פופולרי לאכול אותו בדרך כלל בחברה, במסיבות ימי הולדת וכו'. איך הקרמבו היה נראה אם הוא היה מיועד לחלוקה בין בני זוג? או לחלוקה בין קבוצה?

קרמבו כמאכל קבוצתי: מעין טבלת קרמבואים מחוברים בהשראת טבלת שוקולד, שניתן לאכול רק על ידי הפרדתם האחד מן השני
קרמבו כמאכל קבוצתי: מעין טבלת קרמבואים מחוברים בהשראת טבלת שוקולד, שניתן לאכול רק על ידי הפרדתם האחד מן השני

בנושא זה ייצרתי שתי וריאציות. האחת מדברת על חלוקה בין זוג, ומתייחסת לאקט השבירה והפירוק של הקרמבו ממקום אחר – מהשוקולד. צורתו המקורית של הקרמבו לא השתנתה כאן הרבה, אלא חווית השימוש והאכילה שלו. בווריאציה השנייה התייחסתי לקרמבו כמאכל קבוצתי, ויצרתי בעצם מעין טבלת קרמבואים מחוברים בהשראת טבלת שוקולד, שניתן לאכול רק על ידי הפרדתם האחד מן השני. בדרך כלל רק אדם אחד יכול לחלק את הטבלה, אך היא מיועדת לכולם, בדומה לאופן בציעת החלה בקידוש של שישי.

תהליך ייצור הקרמבו המקורי נעשה באסרוזיה של קצפת ובטבילת שוקולד. בתהליך הייצור שלי, על מנת לאפשר טווח משחק ומגוון צורני גדול יותר, עבדתי בטכניקה של יצירת קליפות שוקולד כמו בפרלינים, או יציקות קרמיקה שאותן ממלאים לאחר מכן – תהליך מעט הפוך.

לסיכום, עברתי עם הקרמבו דרך ארוכה ופתלתלה, שכללה הרבה רגעי הומור, שמחה, עצב, תסכול, למידה והבנה. העיסוק בקרמבו לימד אותי איך ניתן לקחת נושא פשוט ולחקור אותו דרך טווח רחב של רבדים הנוגעים בעיצוב – פונקציונליים, בין אישיים, תרבותיים וחווייתים. מה שהבאתי כאן לפניכם היום הוא רק קמצוץ ממה שלמדתי על הקרמבו במהלך העבודה. כמעצבת, בזכות הקרמבו למדתי איך להתבונן על הדברים הקטנים והיומיומיים סביבנו, לנתח אותם ולהעמיק בהם, ולהבין שיש בתוכם עולם ומלואו. צריך רק להסתכל.

פרויקט הגמר של טל בן משה כסטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, יוצג בתערוכת הבוגרים שתתקיים בין התאריכים 27.7 עד 9.8.2017. 

צילומי העבודות של טל בן משה: גל זהבי

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה