החדשנות שבמזון: יש לכם חידוש קולינרי? כך תשמרו על בלעדיות

הכותבת תמר מורג-סלע היא עורכת פטנטים, מומחית לקניין רוחני, מרכזת תחום אגרוטק, פודטק וזכויות מטפחים בקבוצת ריינהולד כהן שמתמחה ברישום, הגנה, בדיקת נאותות, אכיפה, חידושים, חוות דעת, ליטיגציה, רישוי ומסחור של זכויות קניין רוחני בכל התחומים

בישראל יש היום כ-300 מיזמים בתחום טכנולוגיית מזון יחד עם חממות טכנולוגיות שמתמקדות בתעשיית המזון. צילום ממגזין רשות החדשנות פברואר 2017

חטיפים, אריזות מזון, מתכונים, מרכיבי מזון ומסעדות – כולם קשורים לתעשייה גדולה אחת; תעשיית המזון והמשקאות. כל בני האדם בעולם הם צרכנים

תמר מורג-סלע . צילום דיוויד גארב
תמר מורג-סלע . צילום דיוויד גארב

של שוק המזון, וכמות הצרכנים הללו צפויה לגדול מכ- 7 מיליארד בני אדם היום, לכ- 9 מיליארד בשנת 2050. תעשיית המזון עומדת, אם כן, בפני האתגר לספק מזון לאוכלוסיה גדלה, עם דרישה גוברת למוצרי מזון מתוחכמים. זאת על רקע קושי התדלדלות בקרקעות ובמקורות מזון אחרים ברחבי העולם. בנוסף, על תעשייה זו גם לספק מזון למיליארדי בעלי חיים. על כן, יש צורך שגדל בהתמדה לטכנולוגיות חדשות בתעשיית המזון. אתגר נוסף שעומד לפתחם של יצרני המזון, הם תהליכים רגולטוריים במסגרתם המדינה דורשת לעבור למזון בריא ואיכותי יותר (ללא שומן טראנס, מופחת סוכר, מופחת מלחים, ללא חומרים אלרגניים ועוד), תוך שימוש בחומרי גלם ותהליכי ייצור שיביא לפגיעה מינימלית בסביבה.

יצרני מזון בארץ ובעולם מבינים שנדרשים פתרונות יצירתיים כדי לספק לצרכן מזון שעונה לכל חך, מזון טבעי כמו גם מעובד, תוך שמירה על איכות הסביבה. כמו כן, גם בתחום המזון יש חשיבות רבה לחדשנות על מנת לשמור על יתרון תחרותי. אין זה פלא, שבשנים האחרונות יש עליה משמעותית במספר הטכנולוגיות החדשות בתעשיית המזון. בישראל בלבד יש נכון להיום כ- 300 מיזמים בתחום טכנולוגיית מזון, יחד עם חממות טכנולוגיות עם מיקוד בתעשיית המזון, ומחקר ופיתוח ענף במסגרת חברות מזון מבוססות, כדוגמת קבוצת שטראוס ותנובה ובמוסדות אקדמיים.

צילום מאתר קוקה קולה ישראל
צילום מאתר קוקה קולה ישראל

שמירה על בלעדיות בתעשיית המזון

כמו בכל תחום טכנולוגי, גם בתעשיית המזון יצירת ערך כלכלי תלויה בשמירה על בלעדיות. בלי בלעדיות, המוצר הופך לנחלת הכלל מיד עם צאתו לשוק, והתוצאה הינה שכל מתחרה יכול ליצר ולשווק את המוצר בו הושקעו לעיתים מאמץ וממון רב. לעיתים ניתן לשמור על בלעדיות דרך סודות מסחריים, להם תפקיד חשוב בתעשיית המזון. למשל, שילוב מרכיבי מזון באופן ספציפי, או מתכון להכנת מוצר מזון בעל איכויות טעם מיוחדות, תהליכי ההכנה של מוצר המזון, וכל מידע פנימי שיכול לתת יתרון כלכלי לעסק, על מתחרים. הדוגמה הקלאסית לכך היא קוקה קולה. משקה שהומצא על ידי ד"ר ג'ון פמברטון ב- 1886. הנוסחה נשמרה בסוד ע"י קומץ אנשים, ולא נכתבה במשך 86 שנה. אולם ערכם של סודות מסחריים, על אף חשיבותם הרבה, מוגבל בדרך כלל, ולו בגלל הקושי בשמירה על סוד באשר הוא. לכן יש חשיבות, ככל שהדבר ניתן, להגן על ידי רישום זכויות באופן מוסדר וברור. ללא רישום והבטחת הבלעדיות בדרך זו, סיכוייו של מיזם להבטיח השקה ולהתקדם בפיתוח ושיווק של מוצר, קלושים בדרך כלל.

השף אמיר אילן מכין סטייק מבשר שגודל במעבדות חברת ההזנק Aleph Farms. צילום מיוטיוב
השף אמיר אילן מכין סטייק מבשר שגודל במעבדות חברת ההזנק Aleph Farms. צילום מיוטיוב

פטנטים ככלי הגנה על פיתוחי מזון

אחת מצורות ההגנה החשובות ביותר היא הפטנט. פטנט ניתן לרשום על מרכיבי מזון חדשים, למשל תחליף סוכר טבעי, קמח ללא גלוטן, תוצרי מזון חדשים – למשל גלידה יציבה עם תחליף סוכר טבעי, או מאפים מקמח ללא גלוטן, תהליכי הכנה של מרכיבי ו/או תוצרי המזון, ועוד. הפטנט הינו מסמך משפטי המגן על פיתוח טכנולוגי (בין אם זה מוצר או תהליך), ומאפשר לבעליו למנוע מגורם אחר (למשל מתחרה) לעשות שימוש בטכנולוגיה ללא היתר. הפטנט הינו נכס טריטוריאלי (משויך למדינה מסוימת), ומקנה את הזכות בו למשך 20 שנה. על מנת לקבל פטנט, על הפיתוח הטכנולוגי להיות חדש ולא מובן מאליו לאור הידע הקודם הקיים בעולם.

הטכנולוגיות החמות ביותר בתחום המזון נוגעות לתחליפי בשר, ובפרט לבשר מתורבת, תחליפי סוכר, ומזון פונקציונלי. כך למשל, בינואר השנה תועד השף אמיר אילן מכין סטייק מבשר שגודל במעבדות חברת ההזנק  Aleph Farms. בנוסף, ניתן לראות פעילות רבה בתחום תחליפי הסוכר הטבעיים, למשל חברת ההזנק Unavoo המביאה עמה פיתוח של ממתיק על בסיס סטיביה, או חברת ההזנק  Amai Proteinsהמציגה פיתוח של חלבונים מתוקים. בשנים האחרונות ניתן אף להבחין בפעילות צוברת תאוצה בתחום המזון המותאם אישית, כאשר מדענים רבים מגלים עוד ועוד את היתרון בתזונה תומכת מיקרוביום (מאזן החיידקים בגוף), בין היתר, דרך שילוב חיידקים "טובים" במוצרי מזון על מנת להעשיר את אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול באופן המותאם אישית לגוף הצרכן, אפילו עד כדי טיפול במחלות.

גם עולם ההיי-טק פוגש בשנים האחרונות את תעשיית המזון בפיתוח טכנולוגיות חדשניות להדפסה תלת ממדית של מזון. המסעדה הראשונה בעולם להדפסת מזון בשם FoodInk קמה בשנת 2016, ונמצאת עתה בסבב עולמי במתכונת של מסעדת פופ-אפ המציעה תפריט שכולל תשע מנות גורמה, כולן תוצר הדפסה תוך דקות בלבד. בהקשר זה, יש להתייחס אף לעסקים הפרטיים, למשל מסעדנים ושפים, שכן ניתן להניח שגם אלה יוצרים פתרונות טכנולוגים לצרכים היום יומיים שלהם, ולמעשה אלה ברי הגנה באמצעות פטנט. אולם בהעדר הבנה לגבי יכולת ההגנה עליהם, מעבירים את הידע שפיתחו לנחלת הכלל, וכל זאת ללא תמורה. בנוסף, אותם העוסקים בתחום הקולינרי ובאים במגע עם הקהל הצרכני יום יום, נחשפים לצרכים ולדרישות הקהל. אלה יכולים להיות נקודת פתיחה למיזמים חדשים, ואף לשיתופי פעולה עם חברות מחקר ופיתוח וחברות מסחריות.

דוגמה קלאסית למוצר בו ניתנה הגנה על עיצובו הינו שוקולד הטובלרון ומבנה שורת המשולשים שלו. צילום מאתר האינטרנט
דוגמה קלאסית למוצר בו ניתנה הגנה על עיצובו הינו שוקולד הטובלרון ומבנה שורת המשולשים שלו. צילום מאתר האינטרנט

בלעדיות בעיצוב בעולם הקולינרי

עיצוב בעולם הקולינרי מהווה גם כן בסיס להגנה דרך רישומו של העיצוב. "עיצוב" פירושו מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, לרבות מתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים. "מוצר" עשוי לכלול מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי, תצוגת מסך, ועוד. בדומה לפטנטים, הגנה על עיצוב הינה טריטוריאלית ומקנה זכויות לבעליו למשך לפחות חמש שנים, ואפילו עד 25 שנה ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב. דוגמה קלאסית למוצר בו ניתנה הגנה על עיצובו הינו שוקולד הטובלרון ומבנה שורת המשולשים שלו. אולם לא צריך להרחיק כל כך, היום ניתן לראות אין סוף עיצובים רשומים לצורות של עוגות, לרבות מראה פנימי של העוגות, שוקולדים ופרלינים, צורות של לחמים ומאפים אחרים, עיצוב של כלים, ועד עיצוב חדש של רהיטים במסעדה. כל הרישומים של אלה מתאפשרים בשל ייחודיות מוצר הניתנת לאבחנה בעין. מכאן שכל מוצר או תהליך בתעשיית המזון יכול להוות נכס מעבר למכירתו, וכאשר יוצרים מוצרי מזון חדשים יש לשקול הגנה קניינית.

 

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה