החל מ-1.1.2019 חייבים יצרני שמן זית ויבואנים לציין ארצות מקור על הבקבוקים

החשיבות של ציון מקור השמן גדלה על רקע תעשיית זיופי שמן הזית כאשר חלק מהם נעשים עם שמני זית נחותים המיועדים לתעשיות הקוסמטיקה והמאור
יש חשיבות גדולה למעקב אחר מקור שמן זית והאותנטיות שלו כי במקרים רבים נעשה טשטוש מכוון של ארצות המקור

ב- 1 בינואר 2019 נכנסת לתוקף התקנה שמחייבת את יצרני שמן הזית, לסמן בצורה בולטת על גבי הבקבוקים את ארץ המקור של שמן הזית. זאת לאחר מאבק ארוך שניהל בנושא ענף הזית במועצת הצמחים. בענף הזית טוענים כי התקנה החדשה תביא סוף להטעייה הצרכנית ולהסוואת מקורו של שמן הזית הנמכר לציבור בישראל, בעוד הציבור חושב שמדובר בשמן של מותגים המיוצרים בישראל או אפילו מיובא ממדינה אחת כמו איטליה או ספרד, כשבפועל זה לא תמיד נכון.

צילום מאתר ענף הזית
צילום מאתר ענף הזית

התקנה מחייבת הן את היצרנים והן את רשתות המזון, והללו יחויבו להוריד מהמדפים בקבוקי שמן שלא סומנו בהתאם לתקן. האחריות לאכיפת התקן החדש היא על שירות המזון במשרד הבריאות. על פי הוראות הסימון של התקן החדש (תקן 191 לשמן זית ישראלי),  רק שמן זית שיוצר בישראל מזיתים שגודלו בישראל, יסומן כשמן זית ישראלי. כאשר שמן הזית מיוצר מחוץ לישראל, תהיה חובה לציין על גבי הבקבוק את ארץ המקור. במקרה והשמן מיוצר מתערובות שמקורן במספר מדינות,  תהיה חובה לציין על גבי הבקבוק את כל ארצות המקור של השמן. בנוסף, על פי התקנה החדשה, כאשר מדובר בשמן זית ישראלי המהול בשמנים שמקורם במדינות אחרות, תהיה חובה לציין את רשימת כל המדינות מהן מורכב השמן. זאת בניגוד למצב שהיה עד כה, לפיו מספיק היה ש-35% מערך המוצר מקורו בישראל, על מנת לציין כי מדובר במוצר ישראלי. התקן נחתם בסוף 2016 ע"י שר הכלכלה משה כחלון. לאחר לחץ כבד של היצרנים והיבואנים לדחות אותו במשך מספר שנים, ניתנו להם שנתיים להתארגנות לסימון, וכאמור התקן ניכנס לתוקף ב- 1.1.19.

צילום דני בר

צילום דני ברעל פי נתוני משרד החקלאות, שוק שמן הזית בישראל מוערך בכ-23.5 אלפי טון לשנה. כ-25% מכמות זו נמכרת ברשתות השיווק. השאר נקנה  ישירות מיצרני השמן הישראלי. בארץ יש כ-340,000 דונם מטעי זיתים, מהם הפיקו בשנה האחרונה כ-18,000 טון של שמן זית. שמן הזית המופק בישראל נחשב לאיכותי מאוד, השומר על ערכיו התזונתיים והבריאותיים הודות לטריות ולמהירות בה הוא מגיע מהעץ לצרכן.

ד"ר עדי נעלי. צילום מתכנית הטלוויזיה קיץ בריא
ד"ר עדי נעלי. צילום מתכנית הטלוויזיה קיץ בריא

בענף הזית במועצת הצמחים אומרים כי בכל הנוגע לשמן הזית, ישנה חשיבות גדולה למעקב אחר מקור השמן והאותנטיות שלו. במקרים רבים נעשה  טשטוש מכוון של ארצות המקור. איטליה,  לדוגמה, מייצאת כמות שמן גדולה משמעותית מזו שהיא מייצרת. הפער הזה מוסבר על-ידי היותה צינור יצוא למדינות עולם שלישי, כגון איראן, טורקיה ולוב, בהן לעתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים של איכות שמן הזית.  לדברי ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, מרבית השמן המיוצר באירופה נשאר ביבשת לשימוש מקומי, כאשר השמן המיוצא מעורבב משמנים ממדינות שונות, פעמים רבות באיכות נמוכה יותר וממלאים ישנים יותר בני  שנה או שנתיים. במקרים רבים שמנים מיובאים אלו מעורבבים עם שמן זית ישראלי, בלי שהצרכן יודע שהוא אינו קונה שמן ישראלי.

לדברי ד"ר נעלי, החשיבות של ציון מקור השמן גדלה על רקע תעשיית זיופי שמן הזית, כאשר חלק מהזיופים נעשים עם שמני זית נחותים המיועדים לתעשיות הקוסמטיקה והמאור. זיופים אחרים נעשים על-ידי שימוש בשמנים כגון שמן סויה, הנוטה להתחמצן בקלות, תוך הוספת תמציות טעם, תוספי ריח ותוספי צבע כגון צבע ירוק זרחני, החשוד כחומר מסרטן. ד"ר נעלי אומר: "עד היום גרמו לצרכן הישראלי  להאמין שהוא קונה שמן זית "ישראלי" אולם במרבית המקרים הוא רכש שמנים מעורבבים שמקורם לא ידוע, חלקם  ממדינות עולם שלישי בהן לעיתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים של איכות השמן. התקן החדש, יחד עם תו התקן של ענף הזית, הניתן רק לשמני זית המיוצרים בישראל והעומדים תחת פיקוח הדוק של ענף הזית, מבטיחים לשים לתופעה זו סוף".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר