תזונה נכונה חשובה בכל גיל, אך במיוחד בגיל הצעיר. המזון שהילד מכניס לגופו משפיע על יכולתו לגדול, לצמוח ולהתפתח בצורה בריאה. כדי לוודא שהילד מקבל תזונה טובה, צריך להקפיד לא רק על אכילה של מזון מזין, אלא גם על מרכיבי מזון לא בריאים. מה עושים אם הילד מסכים לאכול רק מזון שאנו חוששים שמכיל חומרים מסוכנים כמו צבעי מאכל? מה האפשרויות שעומדות לפנינו בבחירת מזונות המכילים צבעי מאכל אחרים? והאם יכול להיות שבחלק מהמקרים הבחירה יכולה להיות דווקא טובה ומזינה לילדנו?
בחירת מזון – "סערת חושים"
עוררות של תאבון, רצון לאכול ובחירת מזונות, מושפעות ממספר רחב של חושים: ריח, מרקם, טעם, ואף חוש הראיה משפיע מאד על הרצון לטעום מזון (ולהמשיך לאכול אותו במידה והיה טעים). מכאן, שהצורה החיצונית של המזון וצבעו יכולים להשפיע מאוד על בחירת הילד לאכול מזון מסויים.
כיום, תחום הצבעים בתעשיית המזון הוא מדע שלם. ישנם צבעים הידועים כמעוררי תאבון, למשל האדומים והכתומים, אך גם לסגולים ולכחולים יש תפקיד חשוב במשיכת תשומת הלב של הילדים. לכן, כאשר מדובר על מאכלים המיועדים לצריכה של ילדים, שעלולים להיות מאד בררנים בבחירת במזונות חדשים, תעשיית המזון מנסה לא פעם לפתות אותנו כ"הורים מסורים" לרכוש מזונות עשירים בצבעים. הבעיה היא שלא תמיד הצבע מבטיח בריאות, וגם אנו כהורים לא תמיד יודעים לבחור מבין הצבעים את אלו הנכונים והבריאים לילדינו.
מה עושים?
קודם כל צריך להבין שיש מספר סוגים של צבעי מאכל במזון, להכיר את הסוגים השונים, ורק אז לבחור בעת הקנייה את המזון המתאים למטרה הבריאה של כל המשפחה.
סוגים של צבעי מאכל במזון
1. צבעי נפט – הנפט מוכר לכולנו כנוזל שחור משחור, אך בתעשית המזון יודעים כיצד להפיק ממנו מגוון רחב של צבעים מפתים: צהוב, כתום, אדום (כולל הגוונים). גם צבעים מפתיעים כמו סגול, כחול ושחור מקורם עלול להיות מהנפט. הבעיה הבריאותית מצבעים שמקורם בנפט, היא נוכחות בנזן המוכר בספרות הרפואית כחומר מסרטן. עם סיכון בריאותי שכזה, קשה להתפשר אפילו על צריכה נמוכה של מזונות עם חומר זה.
2. צבעי אזו – בצבעי מאכל מסיסים במים המכילים חנקן וחמצה חנקנית. השימוש בצבעים אלו בתעשייה מאוד נוח וקל לביצוע, ומאפשר שמירה על צבעים יציבים לאורך זמן. חומרים אלו מוגבלים בצריכה לפי הנחיות של משרד הבריאות, ולא נחשבים לאסורים לחלוטין. הבעיה היא שבפועל כ- 50% מצבעי המאכל כיום, מכילים צבעים אלו, ואנו עלולים לצרוך כמות גבוהה ללא ידיעתנו.
3. צבעים טבעיים – המקור של צבעים אלו הוא מן הטבע: צמחים, פירות, בעלי חיים, תבלינים, ויטמינים, מינרלים ומאכלים (למשל צבע קרמל מסוכר).
נכון שהשימוש בצבעים אלו טוב בהרבה בהשוואה לשימוש בשתי הקבוצות הקודמות, אך עדיין אין זה אומר שהם בריאים או בטוחים לשימוש עבור כל האוכלוסייה. למשל, אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות, צריכים להימנע מצריכה גבוהה של ויטמינים ומינרלים שונים. אנשים אלו עלולים לקבל כמות גבוהה של אותם מרכיבים בעת צריכה של צבעי מאכל, בלי להיות מודעים לכך. לכן גם אכילה של צבעי מאכל טבעיים עלולה להיות בעייתית, וגם כאן צריך לשים לב לכמות שצורכים.
4. רכז של צמח/פרי – זו קבוצה חדשה יחסית של צבעים. בפועל לא מדובר בצבע מאכל, אלא בשימוש במקור הטבעי של הצמח/הפרי. כלומר, שימוש ברכז של תותים או פירות אדומים ייתן צבע אדום למוצר. התוספת של הצבע מתרחשת בפועל בשל הוספת הפרי עצמו, ולא ע"י תמציות צבע או אבקות מהטבע. שימוש ברכז של צמח כצבע מאכל הינו יתרון גדל עבור הבריאות, אך צריך לקחת בחשבון שמכיוון שמתמשים בצמח/פרי עצמו ללא תוספות חיצוניות, הצבע שיתקבל עלול להיות יהיה קצת יותר חיוור.
איפה ניתן למצוא מזון עם צבע שהוא רכז פרי?
דוגמא לשימוש ברכז פירות בתעשיית המזון, ניתן לראות בדגני הבוקר. מכיוון שהמגוון כה רחב והאפשרויות העומדות מול הילד מגוונות ומפתות, יש חשיבות רבה לייצור דגני בוקר בצבעים מפתים. הבעיה שהיתה קיימת עד היום היא, שרוב הצבעים לא היו בהכרח בריאים. בתקופה האחרונה, אומנם בשקט בשקט ובלי הרבה פרסום, ישנן חברות שמפתחות ומייצרות דגני בוקר הרבה יותר בריאים.
למשל: תלמה שוגי בטעם תות בננה, ללא צבעי מאכל. מדובר בדגני בוקר המכילים צבעים המבוססים על רכז פירות ולא על צבעי מאכל סינתטיים/טבעיים.
. דגני הבננה מכילים רכז צהוב (תפוח , לימון, חריע), ודגני התות מכילים רכז אדום (דלעת, תפוח אדום, צנון, עגבניה).
התופעה הבריאה מתרחבת לעוד תחומים במזון, למשל, ניתן למצוא בישראל גם גלידות (כמו קרטיבים בטעמי פירות), מוצרי חלב, ועוד מוצרי מזון שמתחילים לאמץ את הצבעים ישירות מהפרי, ללא תמציות או הפקות מיותרות.
מדוע אם כן לא משתמשים רק ברכז פרי וירק?
הבעיה עם רכז הפרי כתחליף לצבעי המאכל בתעשיית המזון, היא שהם קשים יותר להפקה, ולכן גם יקרים יותר יחסית לצבע מלאכותי. בנוסף, רכז הפרי מעניק צבע 'טבעי' יותר למוצר, ולכן הצבע שיתקבל עלול להיות יהיה קצת יותר חיוור ופחות 'מושך'. בעיה נוספת היא שרכז פרי פחות יציב לחום אור וחומציות בתהליך הייצור.
כל אלה גורמים לעלויות גבוהות יותר- עד פי 100 יותר מצבע מלאכותי..
איך בוחרים מזון עם צבעים טובים?
כאמור, יש מגוון רחב של צבעים שעלולים ל"התערבב" לנו במזון. כאשר אנו מקפידים על אכילה של מזון בריא עבור ילדנו ובכלל עבור כל משפחתנו (הרי גם הבריאות שלנו חשובה), יש לחפש את הצבעים שנראים יותר טבעיים ולא חזקים ו"צועקים". יש שיגידו שאולי הצבעים האלו אפילו קצת יותר "חיוורים", אך כל עוד הם מגיעים מהפרי, הם בפירוש הרבה יותר טובים.
חשוב שנבדוק בגב האריזה האם המוצר מכיל צבעי מאכל טבעיים/סינתטיים (לחפש את מספרי ה-E), מתוך הבנה שכאשר משתמשים ברכז פרי למטרת צבע, אין הוא יצויין בנפרד כצבע מאכל (לא יופיעו מספר E), אלא המזון עצמו ברשימת המרכיבים.
אחריות בחירת הצבע בידינו למען ילדנו
הימנעו עד כמה שניתן ממזונות שמכילים צבעים חזקים ומפתים, שלא מתחייבים לשמור על בריאות. זה הזמן לקחת האחריות על בריאות ילדינו, לבחור נכון את המזונות שאנו מכניסים הביתה, לאפשר לילדינו ליהנות מהטעם והצבע הנהדרים של המזון ,המבוססים על מאכלים אמיתיים.
יעל דרור-סרוסי היא דיאטנית קלינית וספורט M.Sc. מנהלת התזונה במרכז הרפואי "מדיקס" בתל אביב. www.yaeldror.co.il
