לא בכל יום נערכת השקת יין במסעדה מיתולוגית שעובדת רק יומיים בשבוע – מסעדתו של המאסטר שף אייל שני, "הסלון". שמואל בוקסר, לשעבר המנכ"ל והבעלים של יקב ברקן שמייצר את כמות הבקבוקים הגדולה בארץ, תמיד קיים את השקות היינות של ברקן ויקב סגל ששייך לברקן, בעידית שבמסעדות ישראל. זה לא הוסיף איכות ליין שנטעם בהשקה, אבל בוודאי יצר אווירה מיוחדת במינה סביב היין, וגם אווירה משחקת תפקיד.
בוקסר עזב את ברקן, וזמן קצר אחריו עזבה הייננית שבמקרה (או לא) היא גם בתו, עירית בוקסר-שנק. הבעלות על ברקן עברה במלואה לידי חברת טמפו, ששולטת ביקב עם מומחים בשיווק שמגיעים מחוץ לענף היין. כשחקן חיזוק הובא עידו לוינסון, הינן המצוין שעד לאחרונה היה היינן הראשי של יקב רקנאטי. הוא אמור להביא את היקב בחזרה למקום האיכותי בו היה למרות הגודל. כפי שאומר ג'יל אסולין, מנכ"ל ברקן-סגל, לוינסון אינו השינוי היחיד בצוות הייננים של היקב, והמנכ"ל גאה בצוות הצעיר ברובו של ייננים וכורמים לצדו של היינן הראשי.
יקב סגל, בפועל מותג בתוך יקב ברקן, עבר אף הוא לא מעט טלטלות. מיקב "פושטי" הוא עבר בזמנו מיתוג מחודש עם היינן אבי פלדשטיין, שעשה ביקב יינות מפתיעים. היינות הבלתי מסוננים שלו הפכו להיות מקור השראה וחיקויים, אבל פלדשטיין לא שרד, ועזב בטריקה קלה או מכה בכנף, כי יין לא מזעזעים.
באירוע שהתקיים במסעדת הסלון של אייל שני (לא נכח) ושל שותפו-מושיעו שחר סגל, נמזגו לנו שני יינות מסדרה ומיתוג חדשים: סדרת ה- Free Run והיינות מרלו וקברנה סוביניון מבציר 2016. השימוש במונחFree Run שמור בדרך כלל ליינות איכותיים, אותם עושים מהמיץ הראשון שזורם אחר התסיסה, עם מעט מאוד סחיטה – אם בכלל. ככה שומרים על טאנינים מעטים ביין וחדות של המוצר. "הסדרה החדשה אמורה לקחת את היין למקום ישראלי מאוד, שעושה כבוד לטרואר המקומי ולחומרי הגלם", אומר ג'יל אסולין, מנכ"ל ברקן-סגל. "היין הוא פראי – קרוב לטבע עם מינימום התערבות. הטבע הוא פראי, עצמאי ובלתי נשלט. כך גם סדרת היינות הנוכחית שנקראת יינות פראיים", דברי אסולין. אלה היינות הראשונים של היקב עליהם חתום עידו לוינסון, והשפעתו ניכרת בהם, כמי שברקנאטי עשה טוב עם סדרת יינות הפרא מזן כמו קריניאן ואחרים.
ניתן היה לצפות שיינות Free Run בעלי מיתוג פראי יבטאו את האיכות שלהם גם במחיר גבוה, אך היינות החדשים יוצאים לשוק ברמה של 60 ₪ לבקבוק, וכבר נמכרים בחלק מחנויות היין (לא נמכר בסופרמרקטים) כהיצע של 2 ב- 100. ליקב סגל יש תדמית של יינות זולים ('של סגל'), אך ג'יל אסולין מנכ"ל ברקן-סגל מזכיר את הללא סינון שמחירו 250 ₪ לבקבוק, ואומר: "כיקב שמוכר ב- 250 שקל, המטרה שלי היא לאתגר מבחינת האיכות את הייננים שעושים יינות ב- 20-30 שקל".
הענבים ליינות ה- Free Run הגיעו מכרמים בהרי יהודה ומכרם בן זמרה בגליל העליון. היין פירותי מאוד, ולדעת חבר, איש יין מומחה שהיה איתי בטעימה, "זהו יין נהדר לצעירים שנחשפים ליין לראשונה. יין בן שלושים שנה מבורדו הוא לא יהיה, אבל זה בהחלט יין צעיר טוב". אהבתי יותר את המרלו מאשר את הקברנה סוביניון, אבל זה כבר עניין של טעם. שני היינות מלאי פרי, עגולים, מתובלנים, ולא משאירים תחושה כבדה בפה. היין לא שהה זמן רב בחביות, וכך אינו מושפע מכך שחביות שאמנם תורמות לטעם אבל גם לכבדות. עם כל ההשגות, אלה בהחלט יינות ראויים וטובים ללוות כל ארוחה, כולל זו של ליל הסדר ובמחיר כזה באמת ניתן לומר כי יש תמורה נאותה לאגרה.
ועוד מילה על התווית של הסדרה החדשה, שלדעתי לא מחמיאה ליינות, וזה בלשון המעטה. בשנות השמונים יצאה יקב רמת הגולן עם בקבוקים שעליהם תווית עם מראה מיושן כמו גוויל עתיק. האופנה לא צלחה, וסגל חוזר אליה היום שנים רבות לאחר הניסיון שלא שרד ביקב רמת הגולן.
