היינות של שאטו גולן עולים הרבה כסף, אבל זה לא יקר

אמש השתתפתי בטעימת יינות בציר 2004 של יקב שאטו גולן, כשלכך התלוותה טעימת יינות ארכיון של היקב.
העובדה שבשאטו גולן בחרו דווקא את מסעדת מסה התל-אביבית לקיים בה אירוע זה, טומנת בחובה אמירה.
המסעדה הינה היכל מפואר ובומבסטי עטור וילונות לבנים וכורסות הסבה גבוהות עטויות לבן, הסדורות לאורך שולחן ענקי מוארך מכוסה בפלטה דמוית שיש, ומסביב פזורים מגה–אהילים ענקיים ולבנים שיורדים מן התקרה. זו מסעדה שבמהותה היא כאן כדי לרצות את כיסו וקיבתו של העשירון העליון.

בתוך מעטפת זו ביקשו אנשי היקב להטעים את יינות בציר 2004 מתוך הכרת חשיבותו של המיתוג של יינות שאטו גולן, ולדעתי בצדק, אי-שם גבוה למעלה.
ומאידך הסביר זאת גם אחרת שוקי שי, מבעלי היקב, שסיפר כי בחירתו במסעדת מסה נובעת ממשפט אלמותי שאמר לו פעם אביו "אל תשכח מאיפה באת", ומאז שוקי אינו שוכח את המחווה ואת הדרך המשותפת שעשו בעלי המסעדה, שבשנת 2001 היו הבעלים של "בריו דה קובה" שמכר את ראשוני הבקבוקים של יינות יקב שאטו גולן, ומאז הכל כבר היסטוריה.
ולפיכך, מסעדת מסה של היום, שבעליה הם גם הבעלים של מסעדת קיוטו ויינות שאטו גולן הם יינות הבית במסעדות אלו, הם חממה נהדרת ומיוחדת לקיים אירוע זה.

מוסיף ואומר שוקי: "2006 הייתה ביקב השנה הטובה ביותר, שחלפה לה מהר מאד. יש לנו קו ביקב אותו אנו ממשיכים. ישנן נטיעות נוספות, נבדקים סוגים שונים וחדשים של ענבים. יש שיפור באיכות הכרמים והתוצרת. הושקעה הרבה עבודה ביקב המשלבת מקצוענות של ייצור יין איכותי ומשובח דרך ניהול ושיווק מוקפדים ומתקדמים. מבציר 2006 ייוצרו ביקב 75,000 בקבוקים. מצב היקב איתן כלכלית והנזילות גבוהה עם עלייה במכירות. בלי הרבה יומרות קרתה תופעה עליה אנו מברכים, והיקב זוכה לעדנה בזכות הפרסום בכל העולם לו זוכים יינות היקב. היום, 25% מסך התוצרת של היקב פונה לשוקי חו"ל למסעדות צמרת ואנשים פרטיים. בשאיפה של היקב להגיע ל- 75% שיווק לחו"ל".

כמו תמיד, כוכב הערב לדידי, חוץ מהיין כמובן, הוא היינן אורי חץ. יש בו משהו בעלם החמודות החביב הזה, עם נשמת האומן שלו, ששובה כל לב. ועל היין שאורי חץ מייצר ביקב כבר שמעו ומבקשים אותו ברחבי העולם.

בכניסה הוטעם יין רוזה 2006 של היקב; משהו בתולי שעדיין חי ותוסס ושאינו מיושב עדיין, שהגיע מתוך מיכלים רק בכדי לתת את התחושה על היין ועל הכיוון אליו הוא יכול ושואף להגיע. היין בצבע ורדרד, הוא עשוי 100% ענבי קברנה פרנק. גוף היין קליל מאד, ניחוח של תות ואננס. מעניין יהיה לטעום אותו לכשיתאזן, יבוקבק, וייצא לשוק.

סוביניון בלאן 2005 – כמות קטנה של ענבים הגיעה ליקב. ענבי הסוביניון בלאן הינם הענבים היחידים שאינם גדלים בכרמים השייכים לשאטו גולן, אלא מובאים מכרם חיצוני, לאחר שחלק גדול מכמות הענבים לא התקבל ביקב בשל ויכוח מקצועי בין היינן לכורם על איכות הפרי. לפיכך נוצרה מיין זה כמות כמעט אפסית של 307 בקבוקים רגילים ו- 602 בקבוקים קטנים בלבד (הקטנים נמכרו כולם למסעדת מול ים). היין לא ימכר בחנויות, אלא רק במסעדות מובחרות עמן קשור היקב. היין לא ראה חבית מעולם, הניחוח שלו מזכיר קיץ של פירות טרופיים מענגים שתוקפים את האף ללא פשרות עם אננס, אפרסק, ליצ'י, גויאבה, עם טעמים פירותיים עזים ומינרליים, וגוף קל עד בינוני.

סירה 2004 – בשנה שעברה היה בסירה מעט גרנאש. היין של 2004 מזכיר את 2001-2002. מדובר ביין המופק משני קלונים שונים משתי חלקות. חלקה אחת אותה ניתן להגדיר חמה עם קלון צרפתי, שם הפרי עוצמתי והטעמים פירותיים יותר, ואילו מהחלקה הקרה הופק הסירה 2004. היין שהתקבל מעט חומצי יותר, אדמתי, מעושן, ומבוסס על קלון אוסטרלי. 14 חודש שהה היין בחביות צרפתיות גדולות בנפח 350 ליטר, ומשום כך טעם עץ החבית אינו משפיע על היין בריח עץ עודף אלא ברקע בלבד. את הסירה 2004 רצוי להגיש מעט מקורר בסביבות 16 מעלות. היין שטעמתי היה מעט אגרסיבי עם נימה מפולפלת, טעמי עשן ופרחים עם מרקם חלק וסיומת נקייה, ומאידך חסרה לי המתיקות המדומה של הסירה מהקלון הצרפתי.

גשם 2004 – יין המבוסס על גרנאש וסירה, והיינן אוי חץ מניח כי בעתיד יתווספו ענבי מורבדר ו/או קריניאן. מה"גשם" יוצרו מעט בקבוקים, כ- 1,000 במספר. בעתיד שואפים לייצר ממנו כ- 4,000-5,000 בקבוקים. הרכב: 38% ענבי גרנאש, 62% ענבי סירה – והפעם מהקלון הצרפתי הפירותי והעוצמתי, עם יישון בנפרד 14 חודש בחביות עץ אלון צרפתי גדולות של 350 ליטר, ולבסוף עורבבו לבלנד במכל ובוקבקו. ליין טעמי תה פירות וליקר תפוזים ותבלין מתוק. טאנינים בשלים וארומטיות טובה נתנו יין מיוחד ומעניין. היין ישתבח בטרם תשתו אותו אם תאפשרו לו זמן חידרור.

מרלו 2004 – היין מבציר זה די מזכיר את קודמו, יין המרלו 2003. יש דמיון ביניהם, אך גם שונות מסוימת. היין מורכב מ-88% ענבי מרלו, 6% ענבי סירה,ו- 5% ענבי קברנה פרנק. כל היינות התיישנו בנפרד 13 חודשים בחביות קטנות חדשות בנות שנה בטרם עורבבו יחדיו. לפני הביקבוק הוספו ליין קברנה פרנק וגם סירה. באף היין מצדיק את היותו מרלו, והריח לוקח אותך לכיוון יוד סגול וריבת תות חמה. ואילו בפה התחושה מזכירה חצי מתוק חצי ירוק של אדמה וקליפת עץ. היין רך והגוף בינוני. הסיומת ארוכה עם רמז למנטה.

קברנה סוביניון 2004 – יין טעים לשתייה עכשווית, מאוזן היטב עם עפיצות קלה וטאנינים בשלים ורכים. הענבים ליין זה מגיעים ממזיגה של 5 חלקות שונות מתוך 7 קיימות, בתוספת 15% ענבי קברנה פרנק. היינות יושנו בנפרד במשך כשנה בחביות אלון צרפתי 70% ואמריקאי 30%. ליין חמיצות מתונה, הארומות עשירות ומזכירות פלפל ירוק המגיע מענבי הקברנה פרנק, אך גם ריבת תות, אקליפטוס ומנטה, עם מתיקות מסוימת ומדומה. מרקם היין סמיך וחלק.

אליעד 2004 – היין הינו מזיגה של ענבי קברנה סוביניון, בעיקר מחלקה אחת, בתוספת של 21% ענבי מרלו, 6% ענבי פטי –ורדו, 3% ענבי קברנה פרנק. זהו למעשה בלנד בו היינן מביא לידי ביטוי התנסויות שונות בהוספת אחוזים שונים מהיינות שהוזכרו. כל היינות יושנו בנפרד במשך כשנה בחביות אלון צרפתי, ולאחר ערבובם שהו במשך 3 חודשים נוספים באותן חביות.זהו יין אותו אהבתי מאוד. היין שטעמתי היה צעיר, עוצמתי ומאוד אינטנסיבי ומרוכז. הטאנינים מורגשים, עם טעם עז וחמיצות מסוימת שמדגישה את הפרי. הכיוון עשן וטעמי פרי ופלפל שחור. זהו יין מורכב מאוד, ושווה להתאפק בשבילו בכדי לתת לו להשתנות ולהתפתח. הסיומת ארוכה. מהיין הזה יוצרו 10,000 בקבוקים.

כלל היינות הנ"ל הוטעמו כמו שהם, בתוספת פיסות לחם וצלוחית שמן זית עם מעט רוטב בלסמי בלבד, וזאת בכדי לחדד ולהמחיש את טעמי היינות.

יינות ארכיון
יקב שאטו גולן פיתח מותג חדש, שטהרתו דווקא על הישן. המותג נקרא "יינות ארכיון". אלו יינות שאנשים אוהבים, מבקשים אותם במסעדות יוקרה, ולא מהססים לשלם תמורתם גם כסף טוב לתמורה האיכותית שהם זוכים לקבל.
המהות של הרעיון מושתתת על יינות מתיישנים מעולים, שנשמרו והתיישנו היטב במרתפי היקב משנות בציר קודמות, ועומדים בתבחינים של איכות גבוהה במיוחד לצד פוטנציאל התיישנות ארוך.
בכל שנה משווקת כמות מוגבלת מיינות אלה ללקוחות מיוחדים בלבד. את יינות הארכיון ליוו מנות על טהרת היצירה של המטבח של מסה – מטבח צרפתי עם השפעות אתניות, כשמנצח על החגיגה הקולינאית השף משה אביב.

ארכיון מרלו 2001 – זהו יין שהפגין עוצמות. חרף היותו בעל גיל, היה ליין אופי פירותי המזכיר דובדבן ווניל. גוף היין בינוני ומאוזן. לצידו הוגשה מנת בשר עשירה ונימוחה בפה של לחי עגל בבישול ארוך ובצל ממולא ג'ינג'ר וציר פירות עם קונפי שום, בצלחת בעלת מבנה מיוחד שחצתה את שני חציי לחי העגל לכל צד של הצלחת, ובמרכז, במין תעלה פתלתלה, הוגש סלט חצילים וקוסברה צבעוני ומרענן.

ארכיון סוביניון בלאן 2002 – מסתבר כי גם לסוביניון מקום של כבוד בהיכל יינות הארכיון. היין עשוי 100% ענבי סוביניון בלאן מצפון רמת הגולן, והוא מזכיר ניחוחות של בננה ואננס, עשב ומינרליות. גוף היין מלא וחומציותו גבוהה.
יין זה ליווה מנת קינוח מדהימה של כדור גלידה עם גרידת פרי הדר, מעדן רוזטה בניחוח שקדים מרים, ומאפין שקדים מוקפים במרק מלון, כשאת המנה מעטרים עלי נענה קטנים טריים.

מחירים לבקבוק יחיד
מרלו 2004 – 142 ₪
קברנה סוביניון 2004 – 136 ₪
סירה 2004 – 153 ₪
אליעד 2004 – 154 ₪
מרלו 2001 ארכיון – 230 ₪

מכאן שלוחות ברכות תודה לבעלי היקב שוקי שי, יצחק ריבק ונשותיהם, העושים כולם במלאכה. תודה מעומק הלב לאורי חץ. וברכות החלמה מהירה וחיבוק חם ואוהב לבועז סולש, מנהל השיווק, שחסר כל כך בערב זה.

אומר אורי חץ יינן יקב שאטו גולן: "לעשות משהו נורא טעים, זה נורא קשה". לי אין בכלל ספק שהוא כבר הצליח, והיום הוא רק משדרג את ההצלחה.

ולאלו מכם שמקטרגים בכל עת על מחיריהם הגבוהים, לדעתכם, של יינות היקב, אומר את הדבר הבא: היינות של שאטו גולן עולים הרבה כסף, אבל זה לא יקר.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה