פלפל חריף הוא פלפל ירוק בעל טעם חריף ממשפחת זני פלפלת שונים (בני המין Capsicum annuum).
מקורו של הפלפל בדרום אמריקה, ולאחר מכן הובא לאירופה ולשאר העולם. בתחילה שימש הפלפל כצמח נוי וכצמח מרפא, ורק מאוחר יותר החלו להשתמש בו למאכל.
הפלפל הוא שיח חד שנתי מסועף וקטן יחסית ולו פרחים לבנים. הפרי הבשל מכיל קצת יותר מ-90% מים, כ-5% פחמימות, הוא אנטי אוקסידנט מעולה, מכיל אומגה 3, עשיר באשלגן ובויטמינים A,B,C,D,E .
לאורך ההיסטוריה נהוג היה לייחס לפלפל החריף תכונות של הגברת האון המיני והמשיכה בין שני המינים. במאה ה- 19 בטקסס, מכרו נשים היספאניות פלפלים חריפים באבקה. מספרים שהגברברים הצעירים היו מפזרים את האבקה על רחבות הריקודים המסורתיות, כדי שתנועת רגליהם תפזר את האבקה באוויר, תלהיט את חוטמיהן של הנערות. בתרבויות המזרח, מתבלים בו את המזון באדיקות, ומייחסים לו סגולה של קוטל חיידקים, דלקות בגוף ומחטא.
הפלפל החריף ידוע כמסייע בבניה מחדש של רקמות הקיבה, מרפא כיבי מעיים ומשמיד חיידקים וטפילים. ב-100 גרם פלפל יש כ-20 עד 25 קלוריות, והוא מסייע בשריפת קלוריות בעת העיכול, ומשום כך פופולרי בדיאטות שונות. עוד שימש הפלפל החריף בריפוי מהתקררות ודלקות בגוף.
מקור החריף מהו?
לפלפל החריף אין טעם חריף. למעשה החריף הוא תחושת הכאב שנגרמת מתוך מגע הפלפל בקולטני הכאב שבפה. התרכובת הכימית המרכיבה את החריפות בפלפל היא קפּסאיצין (Capsaicin), הנמצא גם בתרופות נוירולוגיות ובתרופות להקלה על כאבי שרירים, כאבי גב ואחרים.
הקפסאיצין שבפלפל מגרה את קולטני הכאב בלשון, וגורם למוח לשחרר לזרם הדם אנדרופינים (משככי הכאב הטבעיים של הגוף), על כן אנשים רבים אוהבים את טעם הפלפל, ומספרים שחשים עם אכילתו תחושות של התרוממות נפש, ריחוף, מצב רוח טוב ועירנות מוגברת. חוקרים רבים טוענים שבחומר החריף של הפלפל יש סגולה המסוגלת למנוע התפתחות של סרטן ואף לקטול תאי סרטן ללא תופעות לוואי כמעט, אולם הנושא טרם הוכח.
פרסקו חצבה מייצרת ומשווקת רטבים על בסיס צמחי תבלין טריים. לאחרונה השיקה סחוג כוסברה טרי פיקנטי, בחריפות מעודנת המושגת הודות לשימוש בפלפל ירוק מזן ארסנו הגדל בערבה ופלפל שאטה.
