הכל על חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3

מהי חומצת שומן מסוג אומגה 3?
קיימות בגוף שלוש קבוצות עיקריות של חומצות שומן:
חומצות שומן רוויות, שמקורן בעיקר בבעלי חיים (בשר, שומן, חלב) – שומנים רוויים בכמויות גדולות מעורבים בעלייה ברמת הכולסטרול ושקיעתו על דפנות העורקים. בעקבות זאת הם עלולים לגרום לסתימת העורקים ובהמשך לאירועים לבביים.
חומצות שומן חד בלתי רוויות, שמקורן בצומח דוגמת זיתים, קנולה ואבוקדו. חומצות שומן אלה חיוניות, אך אינן הכרחיות לתפקוד היומי של כל תא.
חומצות השומן החד בלתי רוויות מעלות את הכולסטרול הטוב – ה-HDL, ומורידות את הרע – ה-LDL, ובכך מפחיתות סיכון לארועים לבביים.
חומצות שומן רב בלתי רוויות, מתחלקות לשתי תת קבוצות:
אומגה 3- מקורה העיקרי בדגי מי ים קרים, אצות וצמחי מי ים קרים, ומעט צמחי יבשה דוגמת פשתה ומנטור.
אומגה 6– מקורה העיקרי בשמן תירס, שמן סויה ושמן חמניות.
חומצות שומן הרב בלתי רוויות הכרחיות לתפקוד האופטימלי השוטף של כל תא בגופנו. תפקידן העיקרי לשמור על גמישות הממברנות של כל תא, כך שכל הרצפטורים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים ויווצרו רקמות חדשות.

למרות שחומצות השומן מקבוצת אומגה 3 חיוניות לתפקוד האופטימלי בגופנו, אין גופנו מייצר אותן, ולפיכך חייב לייבא אותן במסגרת המזון ו/או תוספי המזון שהוא צורך בדיאטה היומית.

במהלך מאה השנים האחרונות, עם שינוי הרגלי התזונה בעולם התעשייתי המערבי, נוצר חוסר הולך וגדל של אומגה 3 בגופנו. למחסור זה מייחסים תפקיד במספר רב של מחלות המוגדרות כ”מחלות העולם המערבי”, כגון: מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת מבוגרים, מחלות מעיים דוגמת קרון, קוליטיס, מחלות עור כגון פסוריאזיס, התקפים אסתמאטיים, וכדומה.

חשיבות יחס תקין בין חומצת שומן מסוג אומגה 6 לחומצת שומן מסוג אומגה 3
קיימת חשיבות רבה ליחס שבין שתי חומצות השומן הרב הבלתי רוויות, אומגה 3 ואומגה 6 בגופנו:
היחס הנכון והיחס שהיה קיים עד למהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-19 ושינוי הרגלי התזונה, היה 1:1.
היחס כיום באירופה: אומגה 3 – 15:1 – אומגה 6
היחס כיום בארה”ב: אומגה 3 – 25:1 – אומגה 6
היחס כיום בישראל: אומגה 3 – 40:1 – אומגה 6

הסיבה העיקרית לרמה החריגה של אומגה 6 בישראל נובעת מצריכה רבה של מוצרי “פרווה” ומוצרים אחרים העשירים בשומן צמחי, העשויים שומן צמחי אשר מכיל אומגה 6.
המבנה המולקולרי הדומה של חומצות אומגה 3 ו- אומגה 6 מאפשר להן להחליף זו את זו.
חשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה 6 אינה נופלת מחשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה 3, אולם – עקב אכילה מוגברת של אומגה 6, נוצר עודף משמעותי שלה בגוף.
שתי חומצות השומן זקוקות לאנזימים משותפים בתהליך המטאבולי אותו הן עוברות בגוף, ולכן החומצה מקבוצת אומגה 6, הנמצאת בכמות גדולה יותר בגוף, מנצלת את היתרון היחסי שלה על החומצה מקבוצת אומגה 3, נכנסת במקומה לממברנת התא, וגורמת לתופעות שליליות שונות.

חשיבות אומגה 3 לבריאות הגוף
האבולוציה האנושית התרחשה ברובה המכריע בסמוך למקורות מים, כך שהתפריט היומי של האדם לאורך מספר מיליוני שנים כלל יצורים החיים במים, או טורפים הניזונים מיצורים החיים במים. לכן אין פלא, כי התפתחות מבנה גוף האדם הייתה בהתאם לסל המזון שלו, וכך, ככל שהתפתח המוח האנושי, הוא כלל יותר ויותר חומצות שומניות בלתי רוויות, שאותן צרך מייצורים שחיו במים. היום, כ- 20% מחומצות השומן במוח האדם הן מסוג אומגה 3 (בעיקר DHA).

אומגה 3 בזמן הריון
יש חשיבות גדולה להתפתחות מוח הילוד בזמן ההריון וההנקה. לפיכך יש לצרוך מזונות הכוללים אומגה 3 ו/או לצרוך תוספים הכוללים אומגה 3.
מחקרים שנערכו בדנמרק ובאיי פארו, מצאו כי נשים הנוטלות אומגה 3 בזמן ההריון ובזמן ההנקה, ילדו ילדים בשלים יותר, בממוצע שבוע מאוחר יותר, ועם עשר נקודות משכל גבוה יותר מאשר אחיותיהן שלא נטלו אומגה 3.
יותר מכך, נשים שאינן צורכות אומגה 3, חשופות לדפרסיה שלאחר לידה, הנובעת מגירעון חמור באומגה 3, שהועברה בעת ההריון על ידי האם לעובר.
מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים מקלין, שליד אוניברסיטת הרווארד, מצאו קשר ישיר בין דפרסיה לאחר לידה ורמת אומגה 3 נמוכה בדם.
ילדים הנולדים עם גירעון ב– DHA, חשופים יותר ל– ADHD, חוסר יכולת ריכוז, היפראקטיביות, ודימוי עצמי נמוך.

אומגה 3 למניעת דיכאון
מחקרים נוספים שנערכו על ידי הצוות בראשותו של מנהל המחקר הפסיכיאטרי – פרמקולוגי באוניברסיטת הרווארד, ד”ר אנדרו סטול, הראו קשר ישיר גם בסוגי התנהגות דכאונית נוספים, בין המחלה ורמת אומגה 3 נמוכה בגוף החולה.
כתוצאה מכך החלו להוסיף לחולים דכאוניים אומגה 3, בנוסף לטיפולים הקונבנציונליים, ובהדרגה החלו להקטין את המינונים של כדורים מסוג פרוזאק, ליטיום, ריטלין ואחרים, ששימשו לטיפול בחולים דכאוניים ובילדים עם תסמונת הפרעות קשב.
פריצת הדרך במחלות הדכאוניות הביאה חוקרים נוספים לטפל במחלות הקשורות בעצבים.

אומגה 3 ומחלת האלצהיימר
בהולנד נערכו ניסויים רחבי הקף לצורך מניעת אלצהיימר. במחקר שערכו על קבוצות בנות כמה אלפי קשישים מעל גיל 65, נמצא כי הקבוצה שקיבלה אומגה 3 כתוסף תזונה, לקתה ב- 70% פחות באלצהיימר לעומת קבוצה שקיבלה תזונה מקבילה, אך ללא אומגה 3.

אומגה 3 וזיכרון
מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים שצרכו בקביעות אומגה 3, קצב הירידה בזיכרון הואט ב-10%, ואילו אצל אלה שצרכו לפחות פעמיים בשבוע, קצב הירידה הואט ב-13%.

אומגה 3 ומערכת הלב
ככל שהאדם מתבגר ופחות עוסק בפעילות ספורטיבית, נחלשת משאבת הלב, וכושר אספקת הדם הולך וקטן. תזונה לקויה, שמרכיב השומנים הרווים בה הולך וגדל ומרכיב השומנים הבלתי רווים מסוג אומגה 6 גדל גם הוא ללא פרופורציה לצורכי הגוף, עלולה להרע את המצב.
באופן זה שוקע עודף השומן על דפנות כלי הדם, וגורם לסתימה איטית ועקבית של מערכת הובלת הדם לאברי הגוף השונים, מעלה את לחץ הדם וגורם למחלות ניווניות שונות. ממצאי המחקרים מאשרים ברובם קשר חיובי בין תוספת יומית של אומגה 3, וירידה בסיכון ללקות באירוע לב ראשוני, דום לב, פרפורי לב ובעיות בקצב הלב.
מחקר שנערך לאחרונה באיטליה על כ– 12,000 חולי לב שעברו אירוע לב ראשוני, מצא כי לחולי לב שנטלו בקביעות גרם אחד אומגה 3, לאורך כל שלוש שנות המחקר, היה סיכון של 20% פחות ללקות באירוע לב חוזר, בהשוואה לחולי לב שלא נטלו אומגה 3 כלל. מעבר לכך, מבין החולים שלקו באירוע לב שני, אחוז מקרי הפטירה בין החולים שנטלו גרם אחד אומגה 3 ליום, לבין אלו שלא נטלו כלל אומגה 3, היה נמוך ב- 45%.
מחקרים נוספים עם קבוצות חולים שצרכו 2 עד 3 גרם אומגה 3 ליום, הראו ירידה של מעל 50% בסיכוני הלב השונים.

אומגה 3 ושיפור תפקוד כלי הדם
לאומגה 3 מספר תפקידים משוערים בפעילות הלב וכלי הדם:
המסת טריגליצרידים והורדתם במהירות לרמה הנדרשת; העלאת כמות “הכולסטרול הטוב” HDL ויצירת יחס מתאים בין סוגי הכולסטרול LDL (הרע): HDL (הטוב); מניעת סתימות בכלי הדם על ידי המסת ה”פלאק” מדפנות כלי הדם; מניעת שינויים פתאומיים בקצב הלב; מניעת אפקטים דלקתיים בכלי הדם (יש בזה חשיבות רבה לחולי סוכר).

אומגה 3 וסרטן
מחקרים רבים נערכים כיום על הקשר שבין מחלות הסרטן לסוגיהן, וחוסר בחומצות שומן מסוג אומגה 3. במחקר שנערך ביפן לאורך עשרים שנה בשתי קבוצות אוכלוסייה, נמצאו הנתונים הבאים:
תושבי האי הוקאידו, הצפוני ביפן, שתזונתם עדיין תזונה יפנית מסורתית, המתבססת בעיקר על דגים, פירות-ים ואורז לסוגיו, לקו פי ארבעה פחות במחלות לב וסרטן מאשר תושבי האי הדרומי אוקינווה , המאכלס בנוסף לתושביו גם בסיס ענקי של ארה”ב (בעקבות ננסמים מסןף מלחמת העולם השניה).
תושבי אוקינווה, בהשפעה אמריקאית חזקה, עברו כולם לתזונה מערבית, המבוססת על שומנים רוויים, טוגנים, ושמנים צמחיים בטראנס.
מחקר נוסף, שנערך במרכז יפן על אוכלוסייה הצורכת תזונה מעורבת, יפנית – מערבית, מצא כי השינוי ביחס בין אומגה 6 לאומגה 3, שהיה בשנות השישים 1:2.8, עלה היום ל– 1:4. כתוצאה מכך חלה עליה ניכרת במחלות לב ומקרי סרטן הקיבה.
יותר מכך – מחקרים שנערכו במכון וייצמן ברחובות על חולדות שהודבקו בסרטן ריאות או בסרטן המעי הגס, והוזנו באומגה 3 בצורה אגרסיבית, הראו בלימה של הסרטן ואף החלמה מלאה במקרים מסוימים.
בארה”ב ניתנו לנשים חולות בסרטן שד מנות מוגברות של אומגה 3 במהלך הטיפול הכימותרפי. נשים שקיבלו אומגה 3 בזמן הטיפול הגיבו טוב יותר מנשים שלא קיבלו אומגה 3, וקצב הקטנת הגידול בשד היה לעתים כפול.

אומגה 3 והמערכת החיסונית
תפקיד המערכת החיסונית למנוע חדירת גופים זרים, או מזהמים זרים לגופנו. לעתים משתבשת המערכת החיסונית, או משתבשת יכולת האבחנה שלה והיא תוקפת את גופנו בנקודות מסוימות, כאילו הייתה גוף זר ומנסה לפגוע בו.
הסיבות לכשל החיסוני נלמדות כבר עשרות שנים, ולאחרונה הועלו השערות הקושרות את חומרת המחלה לעודף אומגה 6 וחוסר אומגה 3. במצבי חוסר איזון תזונתי כאלה, נמצאה דלקתיות מוגברת וכשל במערכת החיסונית.
כאשר נצבר בגוף עודף חומצה ארכידונית מסוג אומגה 6, נמצא קשר בין דלקתיות יתר באיברים, לבין עודף בחומצה הארכידונית, על רקע מחסור באומגה 3 שתאזן אותה.
המצב גורם לגירוי יתר של המערכת החיסונית: אצל בעלי נטייה גנטית לחלות בפסוריאזיס רואים החמרה והתפרצות של דלקת חיצונית בעור; במחלת דלקת הפרקים יש החמרה בדלקתיות בפרקים הגורמת לכאבים נוראים ולקשיון המפרקים מדי בוקר; הדלקתיות בקיבה עלולה להביא לכיבים פתוחים, דימומים, שלשולים וכאבים.

הרפואה המערבית נוהגת עד היום לרפא ולהקל בכאבים בעזרת תרופות מקבוצת הסטרואידים, שבולמות בדרך כלל את התהליך הדלקתי, אך שימוש ארוך טווח בסטרואידים גורם לתופעות לוואי בלתי רצויות.
לפיכך, בטיפול לטווח ארוך קיימים יתרונות רבים בהעשרת המזון באומגה 3, על מנת שיווצר איזון בין אומגה 3 לאומגה 6.



חדש בישראל: דגי בריכה עשירים באופן טבעי בחומצות שומן מסוג אומגה 3. דגי בריכה מאוזנים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה