הלמ"ס: מאזן אספקת המזון 2016

הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על 3,795 קילו-קלוריות, מתוכן כ-29% מקורן בלחם ודגנים, 18% - בשמנים ושומנים, 11% - בסוכר, ממתקים ודבש, ו-11% בירקות, פירות ותפוחי אדמה. לרשות כל נפש בישראל עמדו בממוצע 153 ק"ג פירות, 200 ק"ג ירקות, 119 ק"ג לחם ודגנים, 79 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 46 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 42 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 184 ליטרים חלב ומוצריו, ו-270 ביצים

ירידה בצריכת ירקות ב-2016

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה נתונים על מאזן אספקת המזון המתייחסים לשנת 2016. סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2016 ל-3,795 קילו קלוריות לנפש ליום.  שימו לב לכך שהנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסייה צורכת. לעומת 2015 חלה בשנת 2016 עלייה של 3.5% באספקת הקלוריות לנפש (מ-3,666 ל-3,795 קק"ל ליום), הנובעת בעיקר מעליות באספקת דגנים ומוצריהם, תפוחי אדמה ועמילנים, ביצים ופירות. לעומת זאת חלה ירידה באספקת ירקות (כולל ירקות מקשה) וסוכר ממתקים ודבש. אספקת משקאות, קטניות ודגים נותרה דומה לשנת 2015.

הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על 3,795 קילו-קלוריות, מתוכן כ-29% מקורן בלחם ודגנים, 18% – בשמנים ושומנים, 11% – בסוכר, ממתקים ודבש, ו-11% בירקות, פירות ותפוחי אדמה. לרשות כל נפש בישראל עמדו בממוצע 153 ק"ג פירות, 200 ק"ג ירקות, 119 ק"ג לחם ודגנים, 79 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 46 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 42 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 184 ליטרים חלב ומוצריו, ו-270 ביצים. מחברת הדוח, יונת קנת-שינפלד מתחום חקלאות וסביבה בלמ"ס, מציינת כי 92% מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא, וכך גם 88% מאספקת הדגים, 85% מאספקת בשר הבקר, ו-71% מאספקת הקטניות, הבוטנים והאגוזים. לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצרי החלב עומדת על 4% בלבד.

 

מבחינת אספקת קלוריות בשנים 2016-1950: חלה עלייה בקלוריות שעמדו לרשות הציבור מ-2,610 קלוריות ב-1950 ל-3,795 קלוריות ב-2016.  חלה ירידה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם, מ-48% ב-1950 ל-29% ב-2016, ועלייה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר (מה שמעיד על עלייה ברמת החיים בארץ), מ-4% ב-1950 ל-10% ב-1980. מ-1980 ועד 2016 נשמרת יציבות.

השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה ירידה רצופה בחלק היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). משנת 2000 עד 2010 חלה עלייה קלה, החל משנת 2010 ועד 2015, מסתמנת מגמת ירידה בחלקם של הדגנים ומוצריהם (מ-33% ל-26%), ובשנת 2016 חלה עלייה.

בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ- 13% בשנת 1950 ל- 19% בשנת 2010. משנת 2010 ועד 2016 חלו תנודות קלות בחלקם של שמנים ושומנים. באספקת אנרגיה לתזונה מבשר חלה עלייה בשנים 1990-1950 – מ- 4% ל- 10%. ומאז נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ- 11% בשנת 2016). באספקת האנרגיה של ביצים חלו משנת 2000 תנודות קלות.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה