המגנומים של יראון על ציר הזמן

המשימה של מיכה ועדיה – יינן יקב הרי גליל לא הייתה פשוטה באולם הצדדי ביומה הראשון של תערוכת : Israwinexpo גם להוביל טעימת יינות יראון מבקבוקי מגנום על ציר הזמן של השנים 2000 עד 2004, שהוא לא היה אחראי ליצירתם אלא היינן שקדם לו, גבי סדן; וגם לעשות זאת מול חבורה שמהבוקר כבר טעמה עשרות יינות, במקרה הטוב.
אבל מיכה עמד במשימה בחן רב ובהצלחה.
היראון היה מראשיתו בלנד של שני זנים, קברנה סוביניון ומרלו, כאשר המינון שלהם משתנה משנה לשנה על פי טעמו והעדפותיו של היינן . במשך הזמן הורחב גם מגוון הזנים בבלנד.
המגנומים נפתחו ב- 11 לפני הצהרים, והטעימה התקיימה ב- 17.30.

יראון 2000 – 60% קברנה, 40% מרלו. מצד אחד כמעט סוכרייה, מצד שני מנטה וסיומת ארוכה.
יראון 2001 – 78% קברנה, 22% מרלו. חי וצעיר יחסית לעומת ה- 2000. פוטנציאל לעוד מספר שנים.
יראון 2002 – 54% קברנה, 46% מרלו. הראשון למעשה שהנו תוצר היקב, לאחר שקודניו יוצרו ביקבי רמת הגולן – האבא הגדול.
יראון 2003 – 7% סירה שנוספו לקברנה (61%) ולמרלו (32%) – תפנית שמוציאה את היראון מהרצף: יין עם הרבה פרי כמו דובדבן חמוץ, ובעל פוטנציאל התיישנות.
יראון 2004 – היין הראשון בו היה מיכה ועדיה שותף, וערבב אותו – אחרי גבי סדן היינן הקודם. 75% קברנה, 22% מרלו, ו- 3% סירה – הורדת כמות הסירה לעומת היין מ- 2003. היין עדיין סגור.
יראון 2005 – לא היה בטעימה. תובלן בקצת פטיט ורדו מחלקה בכניסה ליקב, 9% סירה, 40% מרלו והשאר קברנה.

המועדף עלי בין היראונים היה זה משנת 2000. יאיר היידו, שישב לצדי הגדיר את היינות כטכניים, ואמר כי חסרה להם אישיות – פרסונאליות. אך יאיר גם ציין כי העובדה שהיינות נמזגו מבקבוקי מגנום, יכולה להיות לזכותם, מאחר שהם צריכים יותר זמן כדי להיפתח.