המהפכה הייננית של יקבי רקנאטי בפעולה

באחד מימי השישי הוזמנתי למפגש של מועדון ה- G.L – Good Life של שמאי מיטלמן השלישי (שמאי III) – המכנה עצמו כך עקב היותו דור שלישי במשפחתו הנושא שם זה.
תוארו המלא: רויאל פרינס אוף רעננה; דוקטור ב- G.L, והמוטו של הנסיך הרענני הוא: בשביל לחיות טוב לא צריך הרבה כסף.

היעד: יקבי רקנאטי. המארח ביקב: היינן עידו לוינסון, שדאג עם צוות היקב לכיבוד עשיר הכולל לחמים של "אגדת לחם", גבינות משובחות של מחלבת יעקבס מכפר הרא"ה הסמוך ליקב, שמן זית טוב וקישים ופשטידות. עד כאן המסביב, ועכשיו לתכלית.

עידו לוינסון פתח בדברים על שינוי גדול מאוד ביקבי רקנאטי שהתחיל ב- 2008, מועד חילופי הייננים ביקב, ובא לביטוי בכך שכל יינות היקב הנוכחיים בשוק, למעט הרזרב 2006, הם יינות שעשו אותם היינן הראשי גיל שצברג, שהחליף את לואיס פסקו, ועידו לוינסון. שניהם הביאו פילוסופיה שונה, כמעט הפוכה לזו ששררה ביקב. "קשה לראות את זה כי הבקבוק נראה זהה והתוויות לא שונו", אומר עידו. "יתכן שזו טעות ונדרש גם שינוי ויזואלי".

ברמת היין עצמו, גיל הגיע מיקב אמפורה עם אוריינטצית עולם חדש, בעוד עידו הביא אוריינטצית עולם ישן. "השילוב בינינו יוצר משהו אחר ממה שהיה קודם. לואיס פסקו, היינן הקודם, הוא יינן קליפורני שעושה יינות קליפורניה – עולם חדש. השינוי מסתכם ברעננות, ורעננות זו חומצה. במדינה חמה כמו ישראל אנחנו שומרים על יינות הרבה יותר רעננים. החומצה היא זו שנותנת תחושת רעננות, דבר חשוב מאוד בקיץ הישראלי הנמשך 8-9 חודשים בשנה", אומר לוינסון.

"עם כניסתנו ליקב עשינו כמה דברים. קיבלנו החלטה עקרונית לבצור שבועיים-שלושה מוקדם יותר מאשר ייננים אחרים, ולא להיבהל מחומצה וחומציות. נכון, מדברים על טאנינים כמשמרי יין, אבל בלי חומציות יין לא נשמר. ירדנו ביינות האדומים מ- 14.5 אחוז אלכוהול ל- 13.5 אחוז, וביינות הלבנים אף יותר מכך. זה מבטל תחושה מכבידה וקרמלית של יינות חמים. מתיקות ואוכל לא הולכים יחד, ואנחנו עושים יינות מתאימים לאוכל".

יין חדש – רקנאטי ספיישל רזרב לבן 2009
ספיישל רזרב לבן הצטרף ב-2008 אל מקבילו האדום, ו- 2009 היא שנה שנייה לרזרב הלבן העשוי מבלנד משתנה, ללא הבטחה לזן או לאזור, אלא ליצירת היין הטוב ביותר ששני הייננים יודעים לעשות. השרדונה שולט ב- 50% מהספיישל רזרב לבן, והיתרה ויונייה וסוביניון בלאן באחוזים שווים. תמהיל חביות כולל גם חביות ישנות, כדי שהעץ לא ישתלט על הפרי שישאר בחזית.
החביות תמיד מבורגון – עץ עדין עם סיבים מאוד צפופים, מה שמבטיח ספיחה איטית ונמוכה של טעמי עץ. ביין 13% אלכוהול לעומת כ- 14% בשנה הראשונה, ועידו לוינסון מצהיר כי בשנה הבאה יירד האלכוהול אף יותר.
הענבים כולם מהגליל העליון. השרדונה מכרם מנרה – כרם הדגל של רקנאטי; כרם בעל לא מושקה כלל, עם קרקע שיודעת להחזיק מים. הוויוניה והסוביניון בלאן מכרם בן 30 שנה בכרם בן זמרה. הבלנד נעשה בין חביות מצטיינות שנבחנו ונבחרו אחת אחת.
לדעת עידו זה יין עם פוטנציאל התיישנות של 8+ שנים מהבציר, אך הוא לא היה עושה זאת: "היופי ביינות כאלה הוא לשתות אותם בצעירותם", דברי היינן.
עידו אומר על היין, כי מאוד קל לעשות יין עם נטייה לסמיכות שמנוניות ועושר של עץ וחמאתיות כשעושים שרדונה בישראל, ומאוד קשה לשמור על רעננות. "בספיישל רזרב לבן 2009 יש מאפייני גוף מלא ובמקביל גם עץ, כי היין התיישן בחביות ומורגש ברקע עץ האלון. בחזית יש פרי וחומציות טובה. השילוב בין כל אלה והאיזון העדין ביניהם, מאפיינים יין זה. החבית היא כלי לקבלת סמיכות ועושר טעמי עץ אלון, קלייה וחמאה, ותו לא. החבית לא צריכה להשתלט, כפי שקורה ביינות עולם חדש. עוד יש ביין מינרליות – נדיר למדי בארץ, עם תחושה גירנית, מלח ים, בריזה", מתפייט עידו לוינסון על פרי יצירתו.
תגובות המשתתפים על רקנאטי ספיישל רזרב לבן 2009: יוצא מן הכלל, יין רענן, חלק, נעים מאוד, מזכיר את הבורגון הלבנים הטובים כמו מונראשה.
מחיר לצרכן כ- 150 ₪

רקנאטי רוזה 2010
כאמור, 2008 הייתה שנה ראשונה ברקנאטי ליינות שמחפשים רעננות, והרוזה 2010 הולך עם המגמה: 12.5% – 11.5 אלכוהול.
"הכוונה הייתה לקבל יין רענן של פריחה, קיץ, ים. רוזה צריך להיות רענן וחומצי", אומר עידו לוינסון. "לקחתי את הענבים הכי חומציים שיש לנו: ברברה חומצי פיימונטזי, ומרלו חומצי גם כן מהכרמים הכי צפוניים שיש לנו (כרם מנרה), ובציר יותר מוקדם. זו הגרסה שלנו לרוזה של פרובנס".
לוינסון מודע לכך שאם היה בוצר יותר מאוחר, היו ביין ארומות עשירות יותר. אך בשקלול בין יין רענן עם פחות ארומות, ליין כבד עם יותר ארומות, הוא עשה את הבחירה שלו.
התוצאה: יין פרחוני ופירותי, ריחות תות שדה, סוכריה, ובטעם מפיגה החומציות חלק מהמתיקות.
עידו מעיד על היין כי זהו הרוזה היקר והנמכר ביותר בין היקבים הגדולים. ברקנאטי מייצרים ממנו 20,000 בקבוקים, שנעלמים מיד בתחילת הקיץ. כמות הייצור נובעת מהעובדה שיש ליקב כרם ברברה אחד שמניב את הזן.
מחיר לצרכן 69 ₪

טעימת בכורה – רקנאטי סירה ויוניה 2009 – יין שייצא לשוק רק עוד מספר חודשים
היין עשוי מ- 97% ענבי סירה ו- 3% ויוניה – שניהם מאותו כרם יחידני (single vineyard) בקיבוץ מנרה.
עידו פותח את השיחה על היין באנקדוטה: הייננים הנחשבים בארץ נפגשו לאחרונה לטעימה לימודית של יינות סירה. כל המשתתפים הביאו בקבוקי סירה מחו"ל ומישראל, והסך הכול 15 יינות שלקחו חלק בטעימה עיוורת.
רקנאטי סירה ויוניה 2009 הוגדר ע"י כולם כיין צרפתי, רק לא ידעו מהיכן. עידו, שלא תמיד מזהה בטעימה עיוורת יינות שהוא מייצר, זיהה אותו. "זה אומר שלא צריך להיות באזור מסוים כדי לעשות יין באותו סגנון", אומר עידו לוינסון שמאפיין את היין כעשוי בסגנון עמק הרון בצרפת.
מהיין נעשו 2000 בקבוקים, והוא צפוי לצאת לשוק בסביבות יוני- יולי השנה.
המחיר המשוער יהיה פחות מ- 100 ש"ח

רקנאטי מרלו רזרב 2008
עשוי מענבים מכרם מנרה הלא מושקה. יין בורדולזי באופיו, מתאים לליווי אוכל, עם אוריינטציה של בשר.
"זהו יין ברמת מחיר של 85 ₪, ויש אתגר לא פשוט בייצור יין רזרב קברנה או מרלו ברמת מחיר זאת", אומר לוינסון המוסיף כי היין עובר סינון מאוד עדין, כמעט unfiltered, ומאפיין אותו כיין עברי גלילי עם זעתר וריחות ים תיכון, טימין ואורגנו, המצטרפים לקסיס ולדובדבן.
"המטרה שלנו, שהצליחה, הייתה לייצר מרלו שלא מתחזה לקברנה סוביניון. מרלו הוא מרלו. צריך להיות פחות בריון ויותר חד", דברי היינן. "צריך להסיר מהמרלו את קללת הקברנה".
והנה אפיוני הזנים לפי לוינסון: "מרלו זה קסיס, פירות יער, נגיעה ירקרקה, עשבים ים תיכוניים. מרלו צריך לדעת לשמור על חומציות טובה ולהיות מלא – אך לא יותר מדי, עם ארומות אדומות של פירות יער. ככה הוא צריך להיות, ולהימנע מהמלכודת של הרצון לייצר קברנה קטן. לעומתו, קברנה הנו יותר מלא, עגול, מיצי – וככה הוא צריך להיות. אנחנו נותנים היום ביטוי זני ליינות שלנו".
המחיר 89 ש"ח

רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2008
יין single vineyard מכרם בן זמרה, שזמן השהייה שלו בחבית הופחת מ- 18 לכיוון 14-16 חודש.
עידו לוינסון לא חושב שיש בארץ פרי שיודע להתמודד עם שנה וחצי- שנתיים חבית חדשה, בעוד יינות בורדולזים יודעים לעשות זאת.
"בישראל שבויים בקונספט של החבית, אבל חבית היא רק כלי עזר. לאט לאט מתחילים לרדת בארץ מהעץ, תרתי משמע", הוא אומר, ומקווה שברקנאטי יירדו לכיוון של שנה אחת – זו נקודת האיזון, ואז יתמקדו בשימוש בחביות חדשות, כשכאמור ביקבי רקנאטי החביות הן חביות בורגון מעודנות.
המחיר 95 ש"ח

רקנאטי ספישל רזרב 2007
88% ענבי קברנה סוביניון מקדיתא, ו- 12% מרלו ממנרה. שנה וחצי בחביות.
מחיר לצרכן 180-170 ₪

רקנאטי ספישל רזרב 2008 – עדיין לא משווק
"זה יין שלנו", מכריז בגאווה עידו לוינסון, וה"שלנו" מתייחס כמובן לגיל שצברג ואליו. זהו בלנד של סירה, פטיט סירה, קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק – באחוזים דומים, עם קצת יותר פטיט סירה בבלנד.
מאפיינים אותו רכות ואלגנטיות. העץ ברקע, לא בולט, מעודן, מוסיף לעושר. היין משלב שמנוניות עם חמיצות.

יין ההפתעה של הטעימה: יין פרא – קריניאן 2009
יין חדש מכרם זנוח בין צרעה לדיר רפעת. זהו כרם גביע – שיטת דלייה (goblet בצרפתית). כך גידלו כרמים ביוון, ספרד ואיטליה בעבר. בארץ יש כרמים בודדים כאלה.
הכרם הנו כרם בעל (ללא השקיה) הגדל באדמת חוור עם מינרליות גבוהה מאוד באזור חם, ומניב פחות מחצי טון לדונם באשכולות בודדים לגפן.
ביין יש 13.5% אלכוהול, והופקו ממנו קצת פחות מ- 600 בקבוקים, יין שיוצר רעש בשוק, עם תווית חדשה וסיפור של שימור כרם אחד ויחיד מסוגו, שבדרך אחרת היה נעקר.
היין הכפרי הפראי מכרם שסובל, זכה בצבע מדהים אדום-שחור.
הריחות והטעמים עושים WOW: עושר של פירות אדומים ואיתם פירות יבשים, פקאן וקצת מרירות.
המחיר כ-130 ₪