במכללת שערי מדע ומשפט התקיימה השבוע סימולציה אקדמית, המדמה דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא רגולציה על השימוש בבינה מלאכותית. הסימולציה נערכה במסגרת החוג למדיניות ציבורית, ממשל ומשפט, בקורס "דוברות, שדולות ואסטרטגיה פוליטית" בהובלת ד"ר פנינה שוקר וד"ר קובי ברדה.
הסימולציה התקיימה על רקע החלטת הממשלה מיום 16.6.2026 לקדם תוכנית לאומית להאצת הבינה המלאכותית בישראל, לביסוס מעמדה כמובילה עולמית בתחום. התוכנית מציבה יעדים שאפתניים בתחומי תשתיות המחשוב, כוח העיבוד, פיתוח ההון האנושי, שיתופי פעולה בינלאומיים, הטמעת AI בשירות הציבורי, פיתוח Cyber AI ו־Physical AI, והתמודדות עם איומי Deep Fake.
בזמן שהתוכנית מציגה חזון טכנולוגי רחב ושאפתני, סוגיית הרגולציה עדיין לוטה בערפל ואינה ממהרת להגדיר מנגנוני עבודה, פיקוח ואכיפה. על רקע האמור קיבלה הסימולציה האקדמית משנה תוקף: הסטודנטים נדרשו לדמות את עבודת ועדת הכנסת בדיוק במקום שבו מתנהל כיום הדיון הציבורי והמדיני, כיצד ניתן להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית, לשמור על יתרונה הטכנולוגי, הכלכלי והביטחוני של ישראל, ובמקביל להבטיח פיקוח, שקיפות, אחריות והגנה על זכויות הפרט.
במסגרת הסימולציה ייצגו הסטודנטים בעלי עניין שונים, בהם משרדי ממשלה, גורמים בתעשיית ההייטק, קרנות הון סיכון, האקדמיה, משרד הבריאות, גורמי ביטחון, ארגוני זכויות אדם ונציגי ציבור. הדיון התבסס על נתונים ומקורות שנאספו על ידי הסטודנטים ממסמכי מדיניות ממשלתיים, מקורות תקשורתיים, מסמכי האיחוד האירופי, סקירות מקצועיות, וחומרים העוסקים ברגולציה בינלאומית של בינה מלאכותית.
חסידי השימוש ב-AI הציגו את יתרונות השימוש ככלי לצמיחה כלכלית, קידום חדשנות, ייעול השירות הציבורי, מחקר, ניהול סיכונים וחיזוק הביטחון הלאומי. זאת בעוד מתנגדי השימוש בה התריעו מפני הסיכונים של טכנולוגיה הדוהרת קדימה ללא מערכת ברורה של איזונים ובלמים העלולה לפגוע בפרטיות, ליצור טעויות רפואיות, דליפת מידע רגיש, פגיעה בשוק העבודה, שימוש לרעה בידי גורמים עברייניים או עוינים, והיעדר אחריות משפטית ברורה.
למרות החלטת הממשלה שמעדיפה בשלב זה ליצור מודל גמיש מבוסס פיילוטים, מסלולים רגולטוריים ייעודיים והפחתת חסמים (בשונה מהמודל האירופאי הרחב והמחייב), נמצא בדיון האקדמאי רוב שדורש ליצור ודאות רגולטורית, אשר בכוחה יהיה להפוך זאת ליתרון תחרותי עבור חברות ישראליות הפועלות בשווקים בינלאומיים, שבהם מתגבשות חובות ברורות יותר בתחום זה.
הסימולציה ננעלה בדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אלירן סוויסה, שקרא לבחון מחדש את קידום הצעת החוק מתוך אחריות ציבורית, ולקבוע מנגנוני פיקוח, שקיפות, אחריות ודיווח מחייבים לשימוש בבינה מלאכותית בתחומים רגישים, תוך הבחנה בין שימושים מעודדי חדשנות בסיכון נמוך לבין שימושים בעלי סיכון גבוה, המחייבים בקרה הדוקה.
לדברי דוברת הוועדה בסימולציה, אילנית צמח, "ישראל צריכה להוביל בבינה מלאכותית, אבל היא גם צריכה לדעת למשול בה. הסימולציה הוכיחה שמדיניות ציבורית אינה תאוריה: היא היכולת לשמוע אינטרסים מנוגדים, להבין סיכונים, ולקבל החלטות אחראיות לטובת הציבור".
במכללה ציינו כי הסימולציה העניקה לסטודנטים התנסות מעשית בעבודת ועדות הכנסת, פעילות שדולות, ניהול אינטרסים ציבוריים ופרטיים, וגיבוש מדיניות בסוגיה הנמצאת בלב סדר היום הלאומי.
